שתף קטע נבחר

"באש ובמים": כשהבת ביקשה לשים קץ לייסורים

יותר משלוש שנים התמודדה קרן שטלריד עם מחלה קשה. היא ניסתה לחיות כרגיל, אך הרימה ידיים וביקשה מאביה הרופא להוביל אותה בדרכה האחרונה. אחר כך התאבד. "ראו עליו שקשה לו לראות כך את בתו. הם היו מאוד קשורים", סיפרו חברים

שלוש שנים ושלושה חודשים התמודדה קרן שטלריד בת ה-34 עם מחלתה, עד שנשברה. לפני מספר שבועות ביקשה מאביה, ד"ר מרדכי שטלריד, מנהל המכון ההמטולוגי בבית החולים קפלן ברחובות, לשים קץ לייסוריה, אך היא לא ידעה כי זה יבחר ללכת בעקבותיה ולהתאבד. "היא לא הרימה ידיים וניסתה למצות כל אפשרות לטיפול במחלה", סיפרו היום (שבת) חבריה ל-ynet, "אך במכתב שהשאירה, היא תיארה את הסבל שלה, והקושי לחיות בסטנדרטים שאותם הייתה רוצה".

 

יום לאחר הלווייתם של האב ובתו, התאספו חברים וקרובים בבית המשפחה במושב ניר ישראל, וניסו להתמודד עם המוות הכפול, שלפחות חלקו היה כמעט ידוע מראש. "קרן היא טיפוס מאוד עדין ושקט", סיפרה לילך, חברת ילדות של המנוחה. "היא עקשנית שעושה דברים בדרכה השקטה, לא מתלהמת וגם כשהייתה מתעצבנת, לא היה ניתן לראות את זה. היא ממש ענווה. בכל מה שעשתה, היא הייתה הכי מקצוענית. אף פעם לא חיפפה. אם זה בכל הקשור לחברות, או בעבודה".

 

מחקירה ראשונית של האירועים עלה חשד לפיו האב המית את בתו, שלקתה במחלה סופנית, במה שמכונה המתת חסד. לאחר מכן שם קץ לחייו. גופתה נמצאה במיטתה ואילו גופתו אותרה ביחידת דיור סמוכה. אם המשפחה הזעיקה את כוחות ההצלה כשהתעוררה, אך אלו קבעו את מותם של השניים במקום.

 

"היינו איתה במהלך הטיפולים ובהפוגות", הוסיפה לילך. "זה היה לה מאוד קשה, אבל היא לא הייתה טיפוס שמתלונן, והלכה לעבודה גם אחרי טיפולי כימותרפיה. הבנתי ששם התרגלו שהיא באה גם כשהיא חולה, ולא ייחסו למחלה שלה כמעט משמעות. היא עשתה הכול כדי שגם בימים שהיא לא בעבודה, הכול יישאר כמו שצריך והכי מסודר. גם בטיפולים וגם כשהיא הייתה בבית, היא הייתה עונה למיילים ועושה טלפונים שקשורים לעבודה, דבר שלא נתפש בכלל".

 

"באש ובמים". קברם של האב והבת (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
"באש ובמים". קברם של האב והבת(צילום: רועי עידן)

זירת האירוע במושב ניר ישראל (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
זירת האירוע במושב ניר ישראל(צילום: אבי רוקח)

אסון משפחתי  (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
אסון משפחתי (צילום: אבי רוקח)

 

התקופה האחרונה, עם זאת, לוותה כבר ברגעי שבירה. "לפעמים היא הייתה אומרת שנמאס לה מהמחלה, אבל תמיד היא שידרה שיש לה תקווה ורצון להמשיך להילחם, למרות הכאבים שהיו לה בכל טיפול ובכל ניתוח מחדש. תמיד לפני ניתוח היו לקרן חששות, אבל היא הלכה אליו ונלחמה על החיים שלה, היא לא הרימה ידיים. היא ניצלה כל אופציה לטיפול שהתאפשר לה", נזכרת חברתה.

 

משפחתה של שטלריד, העידו החברים והשכנים, התגבשה עוד יותר בשל המחלה. "זה היה מדהים לראות. הם היו קרובים בלי קשר למחלה שלה, ועוד יותר כשהיא התגלתה. כולם היו שם בשבילה באש ובמים, הם מעולם לא השאירו אותה רגע לבד בבית החולים, עשו משמרות ותמיד היה מי שיישן איתה שם".

 

מרדכי, חבר המשפחה ושכן של הסבתא, סיפר על "אנשי עשייה. מרדכי הוא אדם שקט ומופנם שדאג לטפל בחולים שלו בצורה הטובה ביותר". בסופו של דבר, סיכם, "ראו עליו שקשה לו לראות כך את בתו. הם היו מאוד קשורים זה לזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרן שטלריד
צילום רפרודוקציה: אבי רוקח
מרדכי שטלריד
סמוך לבית המשפחה
צילום: אבי רוקח
מומלצים