שתף קטע נבחר

למנצחת האנדלוסית נגנב האקורדיון: "היד נכרתה"

אתי תבל נסעה בכל העולם עם האקורדיון שרכשה לפני עשור באיטליה. לפני שבועיים, אחרי הופעה עם כנסיית השכל, "הבייבי שלה" עבר למחסן. אחר-כך גנבים פרצו - והוא נעלם. "יהיה לי קשה לעלות לבמה בלעדיו"

"אני מרגישה כאילו כרתו לי את היד". אתי תבל לא יודעת נפשה מרוב דאגה. בעוד 24 שעות היא אמורה לעלות על במת הקונצרטים ולנצח על התזמורת האנדלוסית אשקלון, אבל בחזרה הגנרלית, המחשבות נדדו שוב ושוב אל יקירה האובד, "הבייבי שלי", היא מכנה אותו. האקורדיון שמלווה אותה כבר עשר שנים על כל במה אפשרית בעולם נעלם, והחשד הוא שנגנב.

 

עוד חדשות ב-ynet:

 

תבל, בת 27, ילידת באר-שבע, נחשבת לכוח עולה במוזיקה. מוזיקאית מחוננת המתפקדת כמנצחת של התזמורת האנדלוסית, ונגנית אורחת בפילהרמונית ובקאמרית. היא מנגנת על אקורדיון כבר 21 שנה, וסגנונה המוזיקלי מגוון ועשיר - היא מנגנת מוזיקה קלאסית באותה התלהבות שבה היא לוחצת את האקורדיון שלה בהופעה של כנסיית השכל. אפילו יצירה מוזיקלית נכתבה לכבודה, "תבל" שמה.

 

תבל והאקורדיון הנעדר. "זה התינוק שלי" (צילום: אלכס אפט) (צילום: אלכס אפט)
תבל והאקורדיון הנעדר. "זה התינוק שלי"(צילום: אלכס אפט)

 

עם בן זוגה המוזיקלי נסעה תבל בכל רחבי תבל. היא ניגנה איתו על הבמות הגדולות והנחשבות בעולם. "אני מרגישה חלוצה בנגינה על האקורדיון", היא מספרת. "יש לכלי קונוטציה מסוימת, אבל אני מנסה לקדם אותו ולהוכיח שאפשר לשלוט בכל הסגנונות המוזיקליים, מקלאסי ועד רוק. אנשים ניגשים אליי בתום הופעות לספר לי שהם התרגשו לגלות מה אפשר לעשות בכלי הזה". על הדרך, במקביל למוזיקה, היא גם דוקטורנטית למנהל עסקים, ומתמחה בניהול מוסדות תרבות. במילה אחת - מוצלחת.

 

לפני שבועיים היא ראתה אותו בפעם האחרונה. היה זה כשהשאירה את האקורדיון שרכשה לפני עשור באיטליה במוזיאון תל אביב, בסיום ההופעה המשותפת עם כנסיית השכל. בתום ההופעה היה אמור הכלי לעבור עם יתר הציוד אל מחסן התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון. אך לפני מספר ימים אירעה פריצה במחסן באשקלון, והשודדים גנבו 5,000 שקלים במזומן. בכלי הנגינה והמגברים לא נגעו הפורצים. גם לא בציוד מחשבים יקר ערך. רק האקורדיון נעלם.

 

"הגעתי בבוקר לחזרה גנרלית לקראת ההופעה מחר במסגרת פסטיבל שנתי של ברית יוצאי מרוקו", היא מספרת. "פנה אליי מנהל הבמה ואמר לי, 'את יודעת שלא ראיתי היום את האקורדיון שלך במחסן? בערב אנסה לחפש אותו'. וזה עובר לידי ופתאום עצרתי הכול. 'מה אמרת? מה בערב, עכשיו!' לא יכולתי להתחיל את החזרה, לא הייתי מסוגלת לתפקד. זה התינוק שלי, הבייבי שלי. אני לא שלמה בלעדיו".

 

ובכל זאת, "ההצגה חייבת להימשך". אתי תבל (צילום: אלכס אפט) (צילום: אלכס אפט)
ובכל זאת, "ההצגה חייבת להימשך". אתי תבל(צילום: אלכס אפט)

 

במקום בחזרה, פתחה תבל בחקירה, עם עשרות טלפונים וחיפושים במוזיאון ובמחסנים. היא אפילו ישבה וצפתה במצלמות האבטחה במוזיאון תל-אביב, בתקווה שאולי תצליח לפצח את התעלומה - לאן נעלם הכלי? אבל כל החיפושים העלו חרס עד

כה. האקורדיון, כאילו בלעה אותו האדמה. "קשה לי להאמין שמישהו יגנוב אותו, זה לא הערך הכספי כמו הערך הסנטימנטלי. בדקתי כבר בכל מקום אפשרי אבל אין לי קצה חוט. אני בדיכאון, כאילו כרתו לי איבר מהגוף. הכלי הזה היה חלק מהחיים שלי".

 

ומה אם לא יימצא האקורדיון? "אני אמורה לנצח מחר על התזמורת וזה יהיה קשה מאוד לחשוב שאני שם על הבמה והוא לא איתי, אבל לא תהיה ברירה ונצטרך להמשיך. הקלישאה, גם במקרה שלי, נכונה. גם אם לא אמצא את האקורדיון שלי, ההצגה חייבת להימשך".

 

תגובת מוזיאון תל אביב לאמנות: "האקורדיון השייך למנצחת אתי תבל מתזמורת האנדלוסית היה בשימוש שמונה ימים לפני הקונצרט עם כנסיית השכל בזמן החזרה הגנרלית לקראת ההופעה שהתקיימה במוזיאון בתאריך ה- 28.11. בסוף החזרה התזמורת לקחה את כל הציוד שלה כולל האקורדיון האמור. חשוב לציין כי התזמורת לא ביקשה מאנשי המוזיאון לאחסן אצלה כלים. צר לנו על אובדן האקורדיון אך למוזיאון תל אביב לאמנות אין שום קשר להעלמות הכלי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"כאילו כרתו לי את היד". אתי תבל
צילום: אלכס אפט
מומלצים