שתף קטע נבחר

חלל: "וויאג'ר 1" על סף יציאה ממערכת השמש

גשושיות החלל שנאס"א שיגרה לחלל ב-1977 שוהות כעת ככל הנראה באזור החיצוני של מערכת השמש המכונה "הליוספירה" והן צפויות להיות החפצים הראשונים מעשה אדם שייצאו ממערכת השמש. "השכבה האחרונה בינינו לחלל הבין-כוכבי"

גשושית החלל "וויאג'ר 1", ששוגרה לחלל ב-1977, הגיעה לרובד חדש של מערכת השמש שהמדענים לא הכירו עד כה. כך הודיעו אמש (ב') חוקרי נאס"א, שציינו כי צמד הגשושיות "וויאג'ר 1" ו-"וויאג'ר 2" צפויות להיות החפצים הראשונים מעשה אדם שייצאו ממערכת השמש.

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות

 

לפי הדיווחים בכלי התקשורת שמסרו את הודעת חוקרי נאס"א, לא ברור מתי הגשושיות יעזבו את מערכת השמש, והן שתיהן שוהות כעת, כנראה, באזור החיצוני ביותר שלה, המכונה "הליוספירה", שהיא מעין בועת חלקיקים ש"ירתה" השמש לעבר החלל. "וויאג'ר 1" הגיעה לאזור בלתי מוכר באותה שכבה, שהמדענים מכנים "הכביש המהיר המגנטי", שבו חלקיקים יוצאים מה"הליוספירה" ונכנסים אליה מרחבי הגלקסיה.

 

וויאג'ר בחלל (צילום: EPA) (צילום: EPA)
וויאג'ר בחלל(צילום: EPA)

 

"אנחנו מאמינים שזו השכבה האחרונה בהחלט בינינו לבין החלל הבין-כוכבי", אמר אדוארד סטון, מהמדענים העוקבים אחר הגשושית. "לא צפינו ולא חזינו את קיומו של האזור הזה", הודה סטון בפני העיתונאים, שהסביר כי מאותה סיבה בדיוק הם יתקשו לחזות מתי תצא "וויאג'ר 1" ממערכת השמש. "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח. זה עשוי להימשך חודשיים ועשוי להימשך שנתיים".

 

לפי המדענים העוקבים אחר שתי הגשושיות, הן עדיין שוהות בתוך מערכת השמש משום שהן עדיין מזהות את דפוסי השדה המגנטי של השמש, שנע על ציר מזרח-מערב. להערכתם, עם צאתן ממערכת השמש יזהו הגשושיות דפוסי שדה מגנטי הנע על ציר צפון-דרום.

 

עוד מציינים המדענים כי ככל שהגשושיות מתרחקות מהשמש הן מזהות יותר חלקיקים עם מטען אנרגטי גבוה, שלהערכתם מגיעים מחוץ למערכת השמש, בניגוד לחלקיקים ש"ירתה" השמש והמטען האנרגטי שלהם נמוך יחסית. לפי סטמטיוס קרימיגיס, המדען העוקב אחר אנרגיית החלקיקים שמנטרות הגשושיות,

"חל שינוי דרמטי פתאומי: רמת החלקיקים עם אנרגיה גבוהה עלתה מאוד, ורמת החלקיקים עם אנרגיה נמוכה - צנחה".

 

למרות ששתי הגשושיות הן הוותיקות ביותר שבשירות נאס"א, והן גמאו כבר יותר מ-16 מיליארד קילומטרים, הן לא צפויות להתקרב למערכת שמש אחרת, אלא בעוד כ-40,000 שנה. סביר להניח ששתיהן יחדלו לתפקד הרבה לפני כן ולא יוכלו לשגר את ממצאיהן לכדור הארץ. ככל הנראה, כבר בשנת 2020 ייאלצו מפעיליהן בנאס"א להתחיל לכבות בשלט רחוק את המכשירים שבתוכן, זה אחרי זה, עד שנת 2025, אז כנראה יכובו כל המכשירים שעל סיפונן. "יש לנו מזל גדול שיש תאימות בין משך פעולתן של הגשושיות לבין הזמן שייקח להן לצאת מה'הליוספירה' וממערכת השמש בכלל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הגשושית "וויאג'ר 1"
צילום: נאס"א
תרשים ה"הליוספירה"
צילום: נאס"א
מומלצים