שתף קטע נבחר

פוליטיקאית, לכי למטבח

ההזמנה הנונשלנטית הזו לצלם פוליטיקאית במטבח טומנת בחובה הרבה יותר מחברמניות או אותנטיות. המסר נקלט: אל תחששו ממני, את הסדר הישן איני מתכוונת לשנות

הן פוליטיקאיות מוערכות (וגם מושמצות), עומדות בראש מפלגות, מקבלות החלטות, חורצות גורלות, אבל הכי חשוב: הן יודעות להכין קציצות ופשטידה. מי שפספס השבוע מאסטר שף, יכול היה לקבל את המתכון המושלם לפתיתים מיו"ר העבודה שלי יחימוביץ', או מיו"ר התנועה ציפי לבני, שדאגו להראות לכולנו שמאחורי כל אישה מצליחה עומד מערוך.

 

אמש אירחה יחימוביץ' את 25 המועמדים הראשונים ברשימת העבודה בביתה שבתל-אביב, והגישה להם קציצות כבש מעשה ידיה. את יומה פינתה לטובת קניות בשוק הכרמל העממי, בישול וצילומים לתקשורת שהציגו את הפוליטיקאית הלוחמנית חמושה בכפפות ובסינר.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מה רוצים הערבים מהכנסת? / חאלד תיתי

זועבי צריכה לעוף, אבל זה לא יפתור דבר / לילך סיגן

 

מעבר לערך היחצ"ני הברור מאליו, יחימוביץ' תירצה את החלטתה לערוך מפגש ביתי חמים בטיעונים של חיסכון. "אני אוהבת לבשל, אין לי שום כוונה לבזבז כסף על קייטרינג יוקרתי", הסבירה למצלמות של ynet, מיד אחרי שסיימה לפנות את הפח. בהמשך אף הוסיפה בהומור ש"הגברים הפקיעו את המטבח מהנשים, לא בבית, לא בתא המשפחתי, אלא בתוכניות בישול". אז אולי היא החליטה לבשל כדי להעצים עקרות בית? כדי להשיב את היוקרתיות לעבודות הבית יש לטפל בחוקי העבודה ולחנך לחלוקת תפקידים שווינית בבית.

 

מטבח או מטווח?

בזמן שמרב מיכאלי ובנימין (פואד) בן אליעזר נהנו מלביבות שמנמנות של חג, העלתה ציפי לבני לעמוד הפייסבוק שלה תזכורת לכך שגם היא יכולה לסבול את החום. באזור השעה 21:00 בערב, פרסמה יו"ר התנועה את הסטטוס הבא: "אחת החוויות המעניינות שיכולות להיות היא להיכנס למנהיג הביתה, ולראות אותו כפי שהוא באמת, ולא כמו שהוא מוצג בתקשורת". לכיתוב הזה נוסף לינק לקטע וידאו מתוך כתבה לתוכנית הטלוויזיה "עובדה". כאילו ש"עובדה" היא לא "התקשורת".

 

לפני שאתם מאשימים אותי בקטנוניות ("מה קרה, הן בסך הכול מבשלות") כדאי שתשימו לב לעובדה הבאה. הסרטון של לבני עלה ליוטיוב לפני שנה, בינואר 2011. כלומר, מישהו החליט לדוג אותו מהרשת ולהעלות אותו לפייסבוק בדיוק בערב שבו יחימוביץ' הגישה מזטים לחבריה. במילים אחרות, זו החלטה מודעת שנועדה לסגור פערים תדמיתיים בין שתי הנשים. "כל מה שאת עושה, אני יכולה לעשות טוב יותר", שרה לבני בדמיוני ליחימוביץ' ומוסיפה; "אני בישלתי עוד לפני שזה היה מיינסטרים".

  

 

על ההחלטה לצלם אותה במטבח, דיברה לבני באופן משועשע ומאוד מודע לעצמו. "היו כאלה ששמעו שאני מצטלמת במטבח ואמרו לי 'לכי תצטלמי במטווח. רוצים לראות אותך יורה, לא מבשלת'". ובכן, איני רוצה לראות את ציפי לבני יורה בדיוק כשם שאיני רוצה לראות אותה מבשלת. איני רוצה לראות אותה מתאמצת לעטות על עצמה סממנים גבריים דוגמת חליפות כהות וחיתוך דיבור צבאי, ואיני מעוניינת לצפות בה מגלה את הטפח הנשי-ארכאי בעודה קולפת קישואים.

 

לו הייתי מתעמתת איתה על כך, לבני ודאי הייתה אומרת לי שאין פה שום אג'נדה אנטי-פמיניסטית. ההזמנה הנונשלנטית הזו לצלם פוליטיקאית במטבח טומנת בחובה הרבה יותר מחברמניות או אותנטיות. איני חושבת שמישהו מכם מופתע מכך שלבני מבשלת או מכך ששאול מופז מכניס כלים למדיח, אבל מרגע שלתוך ההתנהלות היומיומית הזו מכניסים מצלמה, מכניסים גם מסר לפריים: אל תחששו ממני, את הסדר הישן איני מתכוונת לשנות.

 

אג'נדה במקום מג'דרה

בין שהן רוצות בכך ובין שלאו, יחימוביץ' ולבני הן לא רק נבחרות ציבור ופוליטיקאיות, הן מהוות דוגמה אישית לנשים צעירות באשר הן. למרות התחושה שהיום גברים עושים הרבה יותר מלהוציא את הזבל או לקחת את הילד לכדורגל פעם בחצי שנה, ברוב משקי הבית עדיין נפוצה אותה חלוקת עבודה ישנה. עדיין "הוא עוזר לה", ואפילו אם יש עוזרת בסיפור - היא זו שמעסיקה אותה, בעוד הוא עסוק במשרד הביטחון.  

 

כשהן מזיעות במטבח, שוכחות יחימוביץ' ולבני להתייחס לתופעה מודרנית שלילית נוספת, והיא אותה "משמרת שנייה" המוטלת על הנשים העובדות. "אחד הביטויים החמורים של אי-שוויון מגדרי, הוא העובדה שהעבודה למעשה הכפילה את עצמה", הסבירה לי בשיחת טלפון ד"ר כנרת להד מהחוג למגדר באוניברסיטת תל-אביב. "נשים צריכות לתמרן בהצלחה בין הבית לעבודה ולא מקבלות שום הנחות. הסצינה הזו של טיגון לביבות לא משקפת את מציאות חייהן של רוב הנשים בארץ שמשתכרות שכר מינימום או שכר בינוני פלוס, ונשים פוליטיקאיות צריכות לזכור לשלב את זה באג'נדה שלהן".

 

"הייתי מצפה מפוליטיקאיות לקדם את המסרים היותר משמעותיים הקשורים לכך שהיום עבודת בית לא מתגמלת (בשכר) ולא שוויונית", היא מסכמת, "ולא להשתתף בקרקס הזה כדי לגרוף רייטינג ולהציג דמות דמות ביתית וידידותית כלפי גברים".

 

מדוע בחרו המנהיגות לרכך את תדמיתן הפוליטית באמצעות מראות של בישול? האם זו דרכן היצירתית לשבור דיסטנס עם קהל המצביעים? נכון, שתי הפוליטיקאיות מתנהלות בזירה שהיא עדיין גברית ונאלצות לכוונן את רמת הגבריות-נשיות שלהן. אני לא מקנאה בהן מבחינה זו, אבל מדוע הדרך למטבחון חייבת לעבור במטבח, ולאן נעלמה האחריות החברתית?

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסדר הישן נשמר. במטבח שלה
צילום: מוטי קמחי
צילום: ירון ברנר
שוברות דיסטנס עם המצביעים. ויטה קיירס
צילום: ירון ברנר
מומלצים