מגזר בעלייה

שלושה שחקנים בסגל הנבחרת הלאומית. שבעה בסגל הנבחרת הצעירה המתכוננת לטורניר היורו שייערך בקיץ בישראל. ארבעה לגיונרים. 52 שחקנים בליגת העל. אלפים בלאומית ובליגות הנמוכות יותר. המגזר הערבי הוא לא הדבר הבא בכדורגל הישראלי. הוא כבר כאן במלוא תפארתו.

עוד ב-ynet ספורט:

• מכבי ת"א מתעניינת בערן זהבי לקראת חלון ההעברות בינואר  
• ונגר בשלו: ההפסד לברדפורד מהליגה הרביעית אינו מביך
  

איך נטלי דדון מצליחה להיפטר מהקלוריות? במי תומכים שחקני ברצלונה בתחרות מיס תבל? כל התשובות ב"בועטת"

כל השערים הגדולים של הסיבוב הראשון בליגת העל בקליפ מיוחד

 

רפעת "ג'ימי" טורק וזאהי ארמלי היו יחידי הסגולה שהביאו את המגזר לנבחרת. לפני שטורק מנתח את צמיחתם של השחקנים הערבים, הוא פותח במונולוג ומעדיף להתייחס לגזענות שאיתה לטענתו הם נאלצים להתמודד: "כולם דיברו פה על גיא פניני, בצדק, אבל בהגזמה. מה שהוא עשה זה לא יותר ממה שעשו לי, אפילו פחות. בי פגעו פיזית בהרבה משחקים, שמו לי יד בעין, ניסו לשבור לי את הרגליים. ואני לא מדבר על כל הצעקות 'מחבל'. גם עכשיו השחקן הערבי לא חסין, אבל בתקופה הזו יש טלוויזיה עם שמונה מצלמות ויותר, ושחקנים נזהרים שיקראו את השפתיים שלהם".

 

רפעת טורק. "פגעו בי פיזית"(צילום: ערן קמינסקי)

 

ובכל זאת, טורק משוכנע שמעמדם של שחקני המגזר מעולם לא היה טוב יותר. הוא שם את האצבע על שתי סיבות מרכזיות. הראשונה: "הכדורגלן הערבי לא

סיכום הסיבוב הראשון

בחזרה לנורמליות

אורי קופר

אחרי 2011/12 המשוגעת, בעונה הנוכחית הסדר חזר על כנו: מכבי והפועל תל אביב מוליכות, בית"ר ירושלים מרשימה ומכבי חיפה מתאוששת. מעטר עד עטר – המצטיינים והמאכזבים של הסיבוב הראשון

בחזרה לנורמליות / סיכום הסיבוב הראשון

פחות טוב מהיהודים, ומשקיע יותר. הוא יודע שאם ייתן משחק או שניים פחות טובים, הוא ימצא את עצמו בחוץ. לכן הוא מתאמץ הרבה יותר". טורק גם מחמיא לשחקני המגזר על ההתנהגות ומוסר העבודה שלהם, ועל הדרך שולח עקיצה לכדורגלנים היהודים: "הם שמים דגשים על ההופעה החיצונית, התסרוקת, כל השטויות האלה, ואיך זה ייראה בטלוויזיה. הערבי פשוט בא לעבודה".

 

דבריו של טורק עדיין לא מסבירים במלואם את הזינוק בייצוג שחקני המגזר בליגת העל, בנבחרת ובמספר הלגיונרים. כשמדברים עם ארמלי, מאמן הפועל כפר־קרע מליגה ב', התמונה מתבהרת. לדבריו, בסגל שלו ובקבוצות רבות אחרות במגזר אפשר למצוא מספר כישרונות בלתי מבוטל. כיום, רוב הקבוצות הגדולות שולחות סקאוטים לכפרים, שולפות משם את המצטיינים ומקימות בתי ספר לכדורגל.

 

זאהי ארמלי. "הערבים מתאמנים יותר טוב"(צילום: עדי סרדס)

 

הכישרון תמיד הסתובב במגזר בכמויות, אבל רק בשנים האחרונות התחילו לזהות ולטפח אותו. ובסופו של דבר, מאחורי השינוי הזה מסתתרים גם גורמים כלכליים: שחקן צעיר מהמגזר הערבי אינו יקר, ואם הוא פורץ קדימה – הדיבידנדים יגיעו ממכירתו העתידית. מכבי חיפה היא המצטיינת בתחום, ויצאה נשכרה ממכירת בירם כיאל לסלטיק ומוחמד גדיר לבוורן הבלגית.

 

כמו טורק, גם ארמלי מייחס חשיבות לאורח החיים של שחקני המגזר. "הכדורגלנים הערבים חיים באופן הרבה יותר ספורטיבי מרוב השחקנים, מתאמנים יותר טוב", הוא מסביר.

 

בירם כיאל. משחק בסלטיק(צילום: AFP)

 

- מי השחקן הערבי הכי טוב בליגה?

 

"לי אין ספק שעם כל הכבוד לצעירים, זה וואליד באדיר. שחקן שעבר הכל בכדורגל, ובגיל 38 עדיין בשיאו".

 

פורצים גבולות 

ההצלחה כבר מתחילה לחרוג מגבולות ישראל. העונה משחקים בחו"ל ארבעה שחקנים מהמגזר – עוד שיא חדש. ההעברה היקרה נרשמה בעסקת בירם כיאל, שהכניסה למכבי חיפה שני מיליון יורו מסלטיק הסקוטית. אין פלא שבג'דיידה, כפרו הסמוך לעכו, כולם אוהדים של הקבוצה מגלזגו. כל הכפר נפעם מהשתתפותו, אמנם כמחליף, בניצחון הסנסציוני על ברצלונה.

 

מוחמד גדיר. נפצע בבלגיה(צילום: חגי אהרון)

 

מוחמד גדיר מביר־מכסור הושאל העונה ממכבי חיפה לבוורן הבלגית תמורת 60 אלף יורו, אחרי שלא נכלל בתוכניות של ראובן עטר. עד כה שותף בחמישה

יום היסטורי

אושרה הקמת מנהלת ליגת העל

משה שיינמן

14 נציגי קבוצות ליגת העל אישרו את הקמת מנהלת ליגת העל החל מהעונה הבאה. בראש המנהלת יעמוד ניר חפץ והיא תעסוק בעיקר בנושאי זכויות שידור ושיווק

אושרה הקמת מנהלת ליגת העל

משחקים, אך נפצע – ובסוף החודש יעבור ניתוח להוצאת בורג. "אני רגועה, בסך הכל היה לו חוסר מזל, אבל הוא יחזור בגדול", אומרת אמו נזירה.

 

אחד השגרירים המצליחים ביותר של הכדורגל הישראלי הוא ביברס נאתכו, שעשה את כל הדרך לערבות רוסיה ומככב כבר עונה שלישית בקאזאן. נאתכו הצ'רקסי מכפר־קמא, שמשלים 90 דקות כמעט בכל משחק, מבקיע ומבשל, הוא גם אחד משלושת השחקנים מהמגזר הלא יהודי בנבחרת ישראל (עם כיאל ומהראן ראדי). היום זו כבר לא הפתעה.

 

ביברס נאתכו. כבר לא הפתעה(צילום: ראובן שוורץ )

 

פריחה מאוחרת 

והנה עוד תופעה: לא מעט שחקנים מהמגזר עושים את הפריצה שלהם בגיל מאוחר יחסית. אחמד סבע, למשל, הסתובב בקבוצות כמו מג'ד אל־כרום שם נולד ובבני־לוד, עד שנחת במכבי נתניה בגיל 29 והוכתר אשתקד למלך השערים של הליגה. עבאס סואן הגיע בזמנו בגיל 28 לנבחרת של אברהם גרנט, וכבש שער שוויון דרמטי נגד אירלנד. התופעה הזאת נמשכת העונה עם מהראן ראדי. רק בגיל 30 הוא הגיע סוף־סוף לקבוצת צמרת, מכבי ת"א, ושם הוא פורח. גם בנבחרת ישראל יש לו מקום של קבע בהרכב.

 

לדברי מאמן הנבחרת הצעירה גיא לוזון, השחקנים שמגיעים מהמגזר מוכיחים את עצמם גם בזירה הבינלאומית. "אני תמיד בוחר את השחקנים שלי לפי היכולת המקצועית, ולא לפי שום שום דבר אחר. אם יש שבעה שחקנים ערבים בסגל שלי (טאלב טואטחה ממכבי חיפה, סארי פלאח מבני־יהודה, אחמד עבאד מקריית־שמונה, מרואן קבהא ממכבי פ"ת, עאהד עזאם מהפועל חיפה, מוחמד כליבאת מסכנין, מואנס דאבור ממכבי ת"א), זה אומר הכל על היכולת שלהם", הוא מסביר. "במגזר יש פחות פיתויים כמו פלייסטיישן או פייסבוק, והנוער שם משחק כדורגל ברחובות. אני בטוח שרבים אחרים עוד יפרצו קדימה".

 

אחמד סבע. פריחה מאוחרת(צילום: ראובן שוורץ)

 

אכן, ההצלחה המסחררת של השחקנים הערבים היא לא תופעה חולפת. קחו למשל את אחת העסקאות המפתיעות של העונה: העברת חסן אבו־זייד מבני־יהודה למכבי ת"א. אבו־זייד, אולי לא המבריק בשחקני בני־יהודה אבל מהיעילים שבהם, עבר לצהוב תמורת 350 אלף דולר.

 

כבר עכשיו אפשר למצוא שחקן ערבי בסגל של כל אחת מקבוצות ליגת העל, וככל שיחלוף הזמן הנוכחות שלהם רק צפויה לעלות. רק תנו להם את היחס הנכון ואת תנאי האימונים המתאימים בכפרים – ושחקני המגזר יטפסו לגבהים חדשים.