שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נשיקת השנה החדשה ו-4 נשיקות מיותרות אחרות

    הלילה יציינו ברחבי העולם את נשיקת החצות המפורסמת, הנשיקה שמסמנת את המעבר לשנה החדשה. עדי רם תוהה האם הנשיקה הזאת לא הפכה להכרח, ונזכרת בנשיקות נוספות שמזמן איבדו את הרוח הרומנטית

    הלילה יציינו בישראל ובעולם את המעבר לשנת 2013. כמיטב המסורת נצא כולנו לחגוג וחלקינו גם נקיים את המסורת הידועה של נשיקת חצות. אבל האם הנשיקה הזאת באמת טובה ומספקת או שהיא עוד משהו שאנחנו עושים כי אנחנו מרגישים סוג של הכרח?

     

     

    ברוב המקרים, הייתי מגדירה אותה כנשיקת הכרח, ומסתבר, שהיא רק אחת מתוך רשימת הנשיקות שאנו נותנים רק בגלל שאנו מרגישים צורך חברתי או תרבותי לשתף איתן פעולה.

     

    בתור חובבת נשיקות מושבעת, היה לי קשה אפילו לחשוב על הרעיון שיש נשיקות שהייתי מוותרת עליהן, אבל מסתבר שיש כאלו, ולא מעט. להלן הממצאים:

     

     

    על טעם וריח

    נתחיל מקטגורית הטעם, הריח ושאר הירקות (או התבלינים), שיכולים לבאס ולהרוס כל נשיקה, גם אם המנשק ניחן ביכולות נישוק טובות. אין תחושה רעה יותר מלהתנשק עם מישהו ולהיגעל מהטעם שלו.

     

    גם הבחור הכי חתיך או האישה הכי יפה בעולם יכולים לייצר חוויית נשיקה טראומטית, אם יש להם ריח או טעם מגעיל מהפה. נראה לי שהמנצחים בקטגוריית המאכלים שמגעיל להתנשק אחריהם הם כמובן פיצה (עם תוספת בצל וכמובן עם רוטב שום), עמבה, סחוג, חומוס, טונה ובטוח שיש עוד כמה שפספסתי, אבל הבנתם את הקטע. אם נתקלתם בבעיה שכזו, הנה רועי לוי עם כמה עצות לטיפול בבן/בת זוג עם ריח רע מהפה.

     

     

     

    לרדת ואז לעלות

    אם בטעם וריח עסקינן, אני רוצה להעלות על הפרק סוגיה המוכרת למין הנשי אך מעין טאבו להעלות אותה בפני הגברים שלנו - הרגע הזה בו הגבר סיים להעניק לנו מין אוראלי ומבקש "לעלות" בחזרה ולנשק לנו את הצורה. כאן אנו נמצאות בדרך כלל בדילמה מוסרית הבאה: מצד אחד, הגבר הרגע פינק אותנו והשקיע מאמץ (מוערך ביותר כמובן), כך שלסרב לנשיקה אחרי כן זה לא יפה ולא מכובד.

     

    מצד שני, הרגע הפה שלו היה במקום שלא ממש בא לנו לנשק אפילו שהוא שלנו. ברור שזה מוסר כפול לצפות מהם להיות שם שעות ולא לרצות אפילו לנשק אותם אחרי כן, ולכן בסופו של דבר, כנראה ש"נבלע את זה" (תרתי משמע) וננשק אותו, אבל נראה לי שרובנו היינו מוותרות על כך לו יכולנו.

     

    נשיקת השלום

    נשיקה מיותרת נוספת לפי ג'רי סיינפלד, היא נשיקת השלום. סיינפלד יוצא נגד ה-kiss hello המיותרת לדבריו, ומחליט שהוא מחרים את הסוג הזה של הנשיקה, בקטע מתוך הפרק הקורע הבא:

     

     

     

    נשיקת סוף דייט ראשון

    או כמו שאני קוראת לה, "נשיקת ההאנדברקס". אחת הנשיקות הגרועות ביותר שהמציאה החברה האנושית לטעמי, ואני אסביר: זוהי נשיקה שמתרחשת אך ורק בגלל שהיא חלק מהתבנית הזאת של "דייט ראשון". נשיקה ראשונה בין בני זוג אמורה להיות תוצאה של משיכה מינית חסרת מעצורים, או כחלק מרגע רומנטי סוחף, ולא מתוך מסורת מוסכמה חברתית או "סימון וי". או כפי שכריס רוק אומר בקטע הבא: נשיקה ראשונה היא הנשיקה הכי מרגשת בקשר בין שני אנשים בגלל הסקרנות והציפייה שהיא מעוררת.

     

     

     

    נשיקת הסילבסטר

    וכמובן, האחרונה והחביבה - נשיקת הסילבסטר. נכון, זאת אחלה מסורת להתנשק לקראת השנה החדשה ואין לי שום דבר נגד זה. אין לי גם שום דבר נגד זה שאנחנו חוגגים את החג הזה "אפילו שהוא לא חג שלנו", כי לעולם לא אוותר על סיבה טובה למסיבה. אבל ויש פה אבל אחד גדול - נראה שהפכנו את זה לאובססיה ואנשים מרגישים צורך להתנשק רק בגלל שחייבים, ומרגישים שפספסו משהו אם לא, כפי שניתן לראות בקטע הבא.

     

     

     

    אז באמת שלא צריך להיסחף וגם אם לא נתנשק, לא קרה כלום. לפעמים אפילו עדיף לא להתנשק מאשר לסיים את מסיבת הסילבסטר בנשיקה מכאנית עם זר שיכור, חרמן ומסריח מאלכוהול. כך או כך, העיקר שתיהנו היכן שלא תחגגו, ושתהיה לכם שנה אזרחית מוצלחת, עם או בלי הנשיקה.

     

    לבלוג הפייסבוק של עדי רם

     

    בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    נשק אותי אהובי, אבל רק אם יש לך ריח טוב מהפה
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים