שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שילוב נשים במדעים, נוסחה עם פתרון
    נשים הן רוב מקרב בוגרי האוניברסיטאות, אך הן עדיין נרתעות מלימודי הנדסה ומדעי המחשב. איך פותרים את המשוואה?

    לא מזמן שמענו על נווטת קרב (דתיה) שסיימה קורס טיס, מנכ"ליות בתעשייה, נשיאות של אוניברסיטאות, מדעניות זוכות פרס נובל, ואף מדעניות זוכות פרס טיורינג, אותו פרס המכונה על שמו של מניח היסודות של מדעי מהחשב, והוא "פרס נובל" של מדעי המחשב. אז מה עוד רוצים?

     

    העובדות הן שאנו שומעים על המיעוט הייחודי. עדיין מעטות הן הבנות הפונות ללימודי מדעים בתיכון, מעטות מאוד הבנות הבוחרות בכיוון של מדעי המחשב כמקצוע מוגבר. תופעה זו אינה ייחודית לארץ והשפעותיה ניכרות גם באקדמיה. מעניין כי באופן כללי, הנשים בישראל משכילות יותר מהגברים. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשני העשורים האחרונים מראים כי 82% מבין הנשים שגילן 64-25 הן בעלות השכלה תיכונית ומעלה ורק 79% מבין הגברים. 50% מהנשים שסיימו את לימודיהן התיכוניים המשיכו ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ורק 36% מהגברים.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    הביטו בהם, זה העתיד שלכם / יחיאל אקשטיין

    הרב אבינר מסית נגד בני / יוסף חבס

     

    בעשרים השנים האחרונות 57% מבוגרי תואר ראשון הן נשים, ויותר מ-50% מבוגרי תואר שני ושלישי הן נשים. ואולם, בדיקת הנתונים לפי תחומים מגלה בעיה: כ-85% מהבוגרות סיימו את לימודיהן במדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים ומקצועות פרה-רפואיים, ורק כ-15% בתחומי הנדסה, מתמטיקה סטטיסטיקה, מדעי המחשב. במחקרים רבים ניסו לבחון מהן הסיבות לרתיעת נשים מבחירה במקצועות הנדסה ומדעי המחשב. גם במחזה של רוב בקר, "להציל את איש המערות", הוא מנסה לתת הסבר לתופעה: הגברים טובים בהתקדמות ליניארית ובהשגת היעדים שהם מציבים לעצמם ואילו נשים מצטיינות בחשיבה רוחבית ומיטיבות לקשור קישורים לא-טריוויאליים בין תחומים שונים. מאידך מי שבוחרות בלימודים בכיוון המדעי מצליחות לא פחות מהבנים.

     

    הבעיה היא מיעוט הבוחרות בלימודי מדעים ובפרט הבוחרות בלימודי מחשב. הדעה הרווחת בקרב מי שאינם מכירים את תחום מדעי המחשב היא שזהו תחום קר ומנוכר, משעמם, שבו לא ניתן לשלב את ההיבט האנושי, דהיינו מקצוע "גברי". והבנות, בהיותן בנות, אינן מקבלות את התמיכה לבחור בכיוון זה או בכיוון מדעי בכלל, כפי שמקבלים בנים. אפשר כמובן לתלות את האשמה בסביבה, במשפחה, בית הספר ובחברה שאינה תומכת כפי שהיא תומכת בבנים כבר מגיל צעיר, אך לא נכון להפנות תמיד אצבע מאשימה כלפי הסביבה. מי שרוצה, יכולה להצליח. ולראייה, שיעור הבנים המצטיינים ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה עמד על 60% ואילו שיעור הבנות המצטיינות ב-5 יחידות לימוד עמד על 61%.

     

    תהליך אבולוציוני

    בעולם כולו נעשים מאמצים רבים על-ידי הפקולטות במדעי המחשב להכניס יותר נשים לשערי המדע הזה. באחת האוניברסיטאות שינו את תנאי הקבלה, באוניברסיטה אחרת שינו את קורס המבוא שיהיה אטרקטיבי יותר, שיהיו בו דוגמאות הקשורות לחיים, לאנושות ועוד. שינויים אלה משפרים את התנאים ומיטיבים עם כולם. עם זאת, חשוב להציג בפני תלמידות העומדות בפני ההחלטה לבחור במקצוע מוגבר מהו תחום מדעי המחשב, להבהיר להן כי התחום נושק כיום לכל תחום החל בביולוגיה, דרך כלכלה וכמובן חינוך. יש לגייס מאמצים כדי לטעת בבנות בגיל צעיר יחסית את הביטחון שהן יכולות להצליח במדעים המדויקים, בהנדסה ובמדעי המחשב, ויש להציג בפניהן מידע על הצלחתן של בנות, לחשוף בפניהן מנהיגות מובילות בתחומים האלה ולעודדן לבחור על-פי השיקולים שלהן מבלי להיכנע לשמועות לא מבוססות ולסביבה מרתיעה.

     

    גוגל ישראל מקיימת יחד עם המרכז הארצי למורי מדעי המחשב (בניהולה של ד"ר תמי לפידות) כבר כמה שנים כנס לתלמידות תיכון. הכנס מתארח בכל פעם באוניברסיטה אחרת, והשבוע אירחה האוניברסיטה הפתוחה את הכנס. יותר מ-350 תלמידות השתתפו מכל רחבי הארץ וממגזרי אוכלוסייה שונים. בכנס שמעו התלמידות הרצאות מקצועיות על המחקר במדעי המחשב ועל מימושו, חשיבותם של מדעי החשב במאה ה-21, וכן מניסיונן של סטודנטיות ובוגרות שהחלו את דרכן עוד בתיכון, על העניין שמצאו במקצוע ועל הצלחתן.

     

    ומה הלאה? במחקרים אפשר למצוא שתי גישות להעצמת נשים: האחת כוללת קיום פעילויות ומהלכים מיוחדים עבור נשים. השנייה דוגל בהכנסת שינויים כלליים המיועדים לגברים ולנשים ומיטיבים עם כולם ובכלל זה גם עם הנשים, למשל שינויים במבנים הארגוניים ובהתנהלות הארגונים: הקטנת מספר שעות העבודה בתעשיות ההיי-טק, הפחתת נסיעות לחו"ל או משך השהות בחו"ל. שינויים כאלה יטיבו עם כולם ובפרט ישאירו יותר נשים בתעשיות אלה. שביל הזהב הוא כמו תמיד שילוב של אלה ושל אלה. התהליך בסופו של דבר לא יהיה תהליך רבולוציוני אלא אבולוציוני והוא כבר נמצא בעיצומו.

     

    פרופ' יהודית גל-עזר, המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה הפתוחה 

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יכולות להצליח. אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: גדעון מרקוביץ
    יהודית גל-עזר
    צילום: גדעון מרקוביץ
    מומלצים