ומה עם צדק משפחתי?
אם תפקיד הכנסת הוא לתת מענה חוקי המשקף את הנורמות והתפישות בחברה הדמוקרטית, כיצד ייתכן שכבר מחצית מהחברה לא מנהלת "משפחה קלאסית" והמחוקק שותק?
כולנו יודעים איך זה הולך. נשמע קול זעקה, מישהו צועד לנקודה סימבולית בארץ, קמה קבוצה בפייסבוק, אנשים מפגינים ברחוב, ראיונות בתוכניות הבוקר. הפוליטיקאים מחזקים את ידיהם, מבטיחים, מקימים ועדה שממסמסת את התסיסה או שממתינים לחום/קור שיחלוף ולבסוף - כלום.
סדר היום הציבורי, המוכתב על ידי מחדדי המסרים של הממשלה, עוסק באיום מכיוונה של איראן. נפילות הטילים או רעשי בחירות יוצרים תפאורה להבטחות כחש במקום להוות תמריץ למציאת פתרונות ולהתנעת תהליך מדיני תקוע. יוקר המחייה עולה, המשכורות נותרות במקומן ומשפחות שלמות מתרסקות באופן שמשאיר אפילו את אלון גל וסופר נני פעורי פה וללא יכולת לשקם.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
תנו לימין לנצח / זיו לנצ'נר
שרינו על כתפינו / מריוס נכט
המשפחה היא המעגל הראשון המקיף כל אדם בחברה. משם הוא יונק חום, אהבה, ביטחון עצמי וערכים. בחיק המשפחה הוא ילמד את מקומו ומשום תתחיל תרומתו לחברה. מהמשפחה הוא יצמח להיות אדם בעל דעות, חייל בצבא, בוחר בקלפי וחלק ממעגל העבודה וכלכלת המדינה.
אם כך, מדוע המשפחה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של המערכת הפוליטית? אם תפקידה של הכנסת הוא לתת מענה חוקי המשקף את הנורמות ואת תפישות הצדק בחברה הדמוקרטית, כיצד ייתכן שכבר מחצית מהחברה לא מנהלת "משפחה קלאסית" (אבא + אמא + 2.4 ילדים וכלב) והמחוקק שותק? נשים מודרות מחוץ לחברה ולמשפחה והמחוקק שותק. בני זוג החפצים להינשא בדרך אזרחית לא יכולים והמחוקק שותק. זוג אוהבים בני דתות שונות לא יכולים להתאחד והמחוקק שותק. בני זוג מאותו המין חיים מחוץ להכרה הרשמית והמחוקק שותק. מוסדות הדת כופים את חוקיהם ונמנעים שנים מלעדכנם גם על מי שאינו שייך להם, גם על מי שאפילו איננו אזרח והמחוקק עדיין שותק.
מהי נורמה חברתית? מהו שוויון אם מחצית מהחברה נמצאת מחוץ לחוק? בניגוד לנושאים חברתיים אחרים - סוגיות הקשורות לזהות המשפחה במדינת ישראל מושתקות כמעט בכל הזדמנות. שוויון זכויות בתוך המשפחה, מעמדן של משפחות שלא נוסדו על טהרת ההלכה היהודית, זוגיות, פריון טכנולוגי ועוד, אינם זוכים לקבל את מלוא תשומת הלב הראויה מטעם מועמדים פוטנציאליים לכנסת ישראל וכתוצאה מכך, העלאת הצעות חוק בנושאים אלו במהלך כהונתה של ממשלה כזו או אחרת הוא מינימלי, אם בכלל.
המדינה נמנעת מלפעול ומקבעת תפישות נושנות בתוך סבך של חוקים, תקנות, ג'ובים ומינויים המקדשים את הבלגן, הביזוי וההשפלה שהם הצדק החברתי האמיתי במדינת ישראל 2012.
צדק משפחתי הוא השאיפה לתקן מגוון של עוולות ותפישות יסוד שגויות, הקשורות לחיי הזוגיות, ההורות והמשפחה. החל מקביעת חוק יסוד המשפחה (המכיר בכל צורות ההתקשרות הזוגית ובמשפחה החד-הורית), דרך תיקוני חוק בנושא נישואים אזרחיים במדינת ישראל ועד לשינוי תקנות וחוקים בכל הקשור לנושא ההורות במדינת ישראל.
כיום, הסטטוס-קוו הפוליטי במדינת ישראל מאפשר לגורמים אינטרסנטים שונים (מוסדות הרבנות וגופים ארכאיים נוספים) להמשיך למשול ולהחליט בנוגע לעיצוב זהותה של המשפחה בישראל, וכל זאת, מתוך "עצימת עיניים" לשינויים החברתיים, הסביבתיים והדמוגרפיים במדינת ישראל. עבור כל אותם "פסולי חיתון" מטעם הרבנות, עבור כל אותם זוגות המתקשים להגיע לפריון, עבור כל אותם זוגות מעורבים שאין באפשרותם למסד את אהבתם, ועבור כל אותם יחידים וזוגות המתמודדים עם אפליה מתמשכת בנוגע לזכויותיהם - הגיע הזמן לעשות מעשה, הגיע הזמן לדרוש מהפוליטיקאים שלנו, צדק משפחתי.
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
