מיוחד בחיפה: רוצה לעלות אליי לראות תקליטים?
מתי כספי עם מגבת למתניו, ניסים סרוסי בתספורת סבנטיז, תקליט נדיר של שמוליק קראוס, ועוד אחד עם ביקורת קטלנית על חנוך לוין - אלו הן רק חלק מעטיפות התקליטים הישנים, שיוצגו בתערוכה מיוחדת באוניברסיטת חיפה. קבלו הצצה
מי שיזם את התערוכה הוא פרופ' עוז אלמוג, וד"ר תמר אלמוג היא האוצרת שלה. אנשי מוזיקה נוספים כמו יואב קוטנר וערן ליטוין סיפקו עזרה ומחשבות, והמסע בישראל המוזיקלית דרך העטיפות התחיל. כמה מהעטיפות המיוחדות שיוצגו בתערוכה, כולן מאוספו של דינר, מובאות כאן לפניכם.
דינר, יליד 1971, נשוי ואב לשלושה, החל לאסוף תקליטים כשהיה ילד. "התחלתי לקנות תקליטים כי זה מה שהיה וקניתי כמו כל חבריי", הוא מספר, "אבל אני חושב שהרגע בו זה נהפך לאובססיה אישית עבורי התרחש בסדרה 'למרות הקול' של יואב קוטנר בגלי צה"ל, סדרה שפתחה פתח ראשון לזירה שסובלת עד היום מתיעוד מאוד לוקה, תיעוד המוזיקה בארץ.
"שמעתי שם הרבה דברים שאחר כך יצאתי לחפש, וככל שהעמקתי לחקור, כאספן מוזיקה, הבנתי שלא רק שיש מחסור במידע אלא גם שישנם הרבה מאוד חומרים שנעלמו במעבר מהעידן האנלוגי לדיגיטלי, וכל מה שלא הועבר לדיסק, הלך לאיבוד. אז שמתי לעצמי מטרה למצוא קודם כל את הדברים האלה. ואת זה אני עושה עד היום. בנוסף, יצרתי משימה אישית להציג חלק מהחומרים בבלוג שלי לשם אני מעלה שירים שעשיתי להם דיגיטציה".
דינר מספר כי יש בתערוכה כמה פריטים שמאוד קרובים אליו באופן אישי, פריטים שמסמנים את הדרך שלו כאספן. "אחד מהם הוא האלבום 'מדינת ישראל נגד קראוז שמואל'", הוא מגלה. "אלבום שבמשך הרבה מאוד שנים היה אחד הפריטים הנדירים בישראל, כי הוא יצא במספר מאוד מצומצם של עותקים, עד לפני כמה שנים כשיצא בדיסק. מדובר באחד מאלבומי הרוק הכי משובחים שיצאו בארץ, אלבום רוק מחוספס מאוד ובאלבומים הרשמיים שלו, קראוס לא התקרב לעוצמות האלה.
"אלבום נוסף שגם נחשב לגביע הקדוש של האספנים הוא האלבום של שירי המחזמר 'מלכת אמבטיה'. דוד טרטקובר, שעיצב את העטיפה סיפר לי שזו העטיפה החשובה ביותר שהוא אי פעם עשה. 'מלכת אמבטיה' הוצגה פעמים ספורות ובעקבות ביקורת ציבורית גדולה וגל מחאה הורדה מהבמה תוך זמן קצר על ידי תיאטרון הקאמרי.
"אף חברת תקליטים לא רצתה לגעת בשירי המחזה, וחנוך לוין וזהר לוי שהלחין את השירים, הוציאו את האלבום באופן עצמאי בכמה מאות עותקים. טרטקובר, לקח ביקורת של העיתונאי ראובן ינאי שהשתלח בהצגה - ומרח אותה על העטיפה".
"אני מאוד נרגש מהתערוכה", מסכם דינר. "נעים להפנות מבט לצד הזה של הפופ בארץ שאולי לוקחים אותו כמובן מאליו ולפעמים לא מתייחסים אליו במלוא הכבוד. יש שורה של אמנים מאוד חשובים שיצרו עטיפות והתחום הזה הוא פחות נודע. זהו דבר חשוב וראשוני שעסקו בו יחסית מעט בתרבות הפופ שלנו וזה משהו שטוב להיזכר בו.
"להיזכר דרך העטיפות, במשמעות של האזנה למוזיקה בעידן האנלוגי, סוג של בילוי שדרש קצת יותר מחויבות, יותר קשב וסבלנות. הרבה יותר מהיום, מהחוויה שלי לפחות, כשבמוזיקה יש מצד אחד יש שפע רב - ומצד שני, היא עברה לרקע ומקדישים לה פחות תשומת לב".
