תרמתי זרע וברצוני לקחת אחריות על בני שנולד

בצהרי יום ראשון נכנס למשרדי גבר בשלהי שנות ה-30 לחייו, והודיע לי חגיגית שהוא מעוניין להיות אבא לילד שנולד מתרומת זרע שנתן. אני, שרגיל בדרך כלל להתמודדויות מסוג שונה, של תביעת אבהות וחוסר רצון להכיר בילד כזה או אחר, הכוללים לפעמים מלחמות חורמה על גובה המזונות והסדרי הראיה, הופתעתי.

עוד בנושא:

בנק הזרע: להתראות מחזרים, שלום מבחנה

מי גאון של אמא ואבא? תגיד תודה לבנק הזרע

כידוע, תרומת זרע משמשת לרוב פתרון עבור נשים הנזקקות לה מסיבות שונות, כגון: חד הוריות, בעיות פוריות, רווקות בגיל מבוגר וכדומה. כיום נושא זה של הריון באמצעות תרומת זרע, נפוץ ביותר בעולם המערבי. בחלק מהמקרים מדובר בתורם זרע אנונימי, אבל לעיתים מדובר בגבר המוכר לנתרמת הזרע, ואז קיימת דרישה לערוך הסכם שיסדיר את התהליך מבחינה משפטית. לרוב ברור לאם ולתורם הזרע, כי אותו תורם לא ישמש בפועל כאב לילד, ושכל חלקו בעסקה מסתכם באספקת או מכירת זרעו לנתרמת.

ראשית מיהרתי למלא את חובתי כעורך דין, והסברתי לו את המשמעויות המשפטיות והכלכליות המתקשרות לרצונו. הקשבתי בקשב רב לרחשי ליבו ולשיקוליו, ואציין שכאבא יכולתי אף להזדהות עם רובם.

למען הגינות וטרם קבלת הטיפול המשפטי לידי, ציינתי בפניו שברוב המקרים האישה תובעת גבר בטענה כי הוא אבי הילד (תביעת אבהות), כאשר זה מצידו, בדרך כלל מכחיש כל קשר. כמו כן עליו להניח את הדעת לעובדה שלהשלכות קביעת אבהות של כל גבר, השפעה דרמטית על חייו, שכן ידוע כי מבחינה עקרונית אבות נדרשים לדאוג לרוב דמי המזונות של ילדם הביולוגי.

אותו אב אשר לפתע נאלץ לדאוג לילד, לעיתים נוסף, לרוב לא יראה זאת בעין יפה, שכן מטבע הדברים האב עשוי להימצא במסגרת משפחתית משלו. לכן מעבר להיבט הכספי, מדובר במצב מסובך ולעיתים כאמור, מנוגד לרצונו של האב. אבל מה קורה במצב הפוך? האם תורם זרע מוכר או אפילו אנונימי, יכול להתחרט ולדרוש לזכות בבנו ולשמש כאביו? מהו המצב המשפטי במקרה שכזה?

הזכות להיות אבא

בתי המשפט חזרו לא פעם על עמדתם כי הזכות להיות הורים הינה מרכזית ביותר ומהווה ביטוי לתשוקה הטבעית לילד משלך. מבחינת החוק אם כן, כל אדם זכאי להיות הורה. באשר להורות הנובעת מקשר דם עם הילד, קבעו בתי המשפט, שגם טובת הילד שנחשבת לעיקרון על - מעודדת את המצב בו הוא מכיר את הוריו הטבעיים וגדל עמם. שכן אי ידיעת ילד את זהותו של אביו עלולה לגרום לו לקשיים רבים ואף לנזקים רגשיים ונפשיים, המלווים לא פעם ילדים במצבים שכאלה.

בנוסף, ילד שאינו מכיר את זהותו של אביו עלול להיחשב ל"שתוקי" - ממזר לפי ההלכה היהודית, משום שכביכול הוא "שותק" בכל פעם שנשאל מיהו אביו. ילד המוגדר כ"ממזר" עלול לסבול מהשלכות קשות המתלוות להדבקת תווית זו, ובעיקרן הגבלות חמורות על אפשרותו להינשא כמו גם סטיגמה חברתית קשה. בהמשך לכך יאמר כי בתי המשפט אימצו את כללי המשפט העברי, שקובעים כי האב הטבעי הוא החייב בתשלום מזונותיו של הילד שנולד מזרעו.

עם זאת, בתי המשפט גם קבעו שעם כל הכבוד לזכות להורות, יש להתחשב בגורמים נוספים כגון אביו החורג של הילד ובני משפחתו החדשה. אלה עשויים להימצא כבר ביחסים קרובים עם הילד שנולד מאותו תורם ועלולים להיפגע. אז לכאורה לאור האמור, נראה כי תורם זרע המעוניין לשמש כאב על ילדו הביולוגי, לרוב, יהיה זכאי לכך. האומנם?

מרבית תורמי הזרע מתכחשים לאבהותם. מבחנות בבנק הזרע(צילום: אורלי דיין)

בעל קטינה ודרש את הילד

במקרה אשר הגיע עד לבית המשפט העליון, שניתן לקשר אותו גם לנושא בענייננו, סופר על גבר כבן 35 אשר למרות כל הניסיונות, לא הצליח להביא לאוויר העולם צאצא עם אשתו. בעקבות כך, הרופאים העלו השערה כי יתכן שהוא עקר. אך גיבור העלילה לא התייאש, ואמר לאשתו כי ינסה לשכב עם אישה אחרת ובמידה וזו תכנס להריון, ייקח לה את הילד ובני הזוג יגדלו אותו בעצמם.

ואכן, לא רק דיבר אלא אף עשה, אלא שהקורבן הייתה שכנתו, נערה בת 15, אשר איבדה את אמה שנפטרה זמן קצר לפני כן. לפי פסק הדין, הגבר ניצל את תמימותה וחולשתה של הנערה, העניק לה את החום והאהבה להם הייתה זקוקה בשעת צערה, ופיתה אותה לקיים עמו יחסי מין. למרבה הצער, התוכנית הזדונית שנרקמה "הצליחה" ויום אחד גילתה הנערה כי היא בהריון.

לאחר שסיפרה ל"גיבורנו" על הריונה, בלבל אותה זה בהבטחות סותרות. פעם, סיפר לה כי יתגרש מאשתו ויינשא לה, ובמועד אחר אמר שיגדל את הילד יחד עם אשתו ולא איתה. תפנית בסיפור התרחשה בזכות שיחה אנונימית שהגיעה אל בית משפחת הנערה, בה נודע להם דבר ההיריון. אך בשלב זה כבר היה מאוחר להפיל את התינוק.

המשפחה הגישה תלונה במשטרה בגין בעילה אסורה, העבריין הודה ונידון ל-18 חודשים מאחורי סורג ובריח, שרק חלקם בוצעו בפועל. אבל למרות מעלליו, הגיש האב בקשה לגדל את הילד בטענה כי הוא אביו הביולוגי. הנערה האם, התנגדה כמובן להעברתו של הילד לגבר המבוגר שניצל אותה ואת תמימותה, ולכן הועבר הקטין זמנית למשפחה אומנת.

המקרה הגיע כאמור עד לכותלי בית המשפט העליון, שקבע כי אין אדם יוצא נשכר כתוצאה ממעשה פלילי אותו ביצע, זאת על פי המשפט התנ"כי המפורסם: "הרצחת וגם ירשת". אבל, בהקשר לכך ציין אחד השופטים במקרה, כי עקרון זה אינו חל על יחסים בין הורה לבנו, אלא בנושאי רכוש. בנוסף הזכיר בית המשפט את זכותו וחובתו של ההורה הטבעי לגדל את ילדו בעצמו וכמובן, את זכותו של הילד לגדול במחיצת הוריו הטבעיים.

לבסוף הכריע בית המשפט, כי יש למסור את הילד לאימוץ ולא לאביו הטבעי שכן במקרה הספציפי הזה, גידול הילד על ידי אביו ייפגע בו קשות. בית המשפט נימק את החלטתו בסיבה שפשעו הנורא של האב ידוע בחברה והילד יאלץ לחיות בצל השלכות נסיבות הבאתו לעולם, והרכילות מסביב שוודאי תתלווה להם.

פסיקתו של בית המשפט העליון במקרה המתואר, נשענת על עיקרון-העל של טובתו של הילד. עיקרון זה הוא בסופו של דבר שעשוי להכריע את הכף, גם במקרים של תורם זרע המבקש להכיר בו כאביו של ילד שנולד מזרעו. יש לציין שנושא זה של תרומת הזרע עדיין לא טופל באמצעות חקיקה רצינית ומסודרת.

אולם במקרים בהם תורם זרע המוכר לאישה יבקש לקבל זכויות אבהות על ילדו הביולוגי, הוא עשוי לקבל את מבוקשו. זאת כמובן, במידה ובית המשפט ימצא כי הדבר משרת את הילד ובהתחשב בשאר המעורבים בכל מקרה.

ולגבי אותו בחור שנכנס למשרדי, ובכן, במקרה שלו הסוף היה טוב ולא הזדקקנו לעזרתו האדיבה של בית המשפט. האישה השתכנעה כי זה טובתו של הילד וזכתה לסל הטבות יפה בצורת מזונות, והכי חשוב לטעמי, בדמות אב אשר החשיבות שלה לא פחותה כלל.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק  

עו"ד גירושין יצחק-ארז קרט הינו מומחה לדיני משפחה וירושה