שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אז מה מצב האומה, יש לנו ארץ נהדרת?

    ל"ארץ נהדרת" יש מנחה כריזמטי, שלל דמויות, מטבעות לשון ואלן דלון, אבל לפעמים דיון לא מתוכנן על חיי המין של גורי אלפי ב"מצב האומה", מצחיק הרבה יותר. סמדר שילוני מנסה להכריע איזו סאטירה טובה יותר לבוחרים. ומה אתם חושבים?

    זה לא שבאמת אפשר להשוות בין "ארץ נהדרת" ל"מצב האומה". הדבר היחיד שמשותף להן הוא ששתיהן ממוקמות איפה שהוא על הציר שבין בידור לסאטירה ומשודרות בערוץ 2, אבל כמעט בכל פרמטר אחר הן שונות לחלוטין. האחת תוכנית פריים-טיים עם תקציב זהה לתקציב הביטחון, השניה תוכנית פריים מאוחר שדוחפת שתי תוכניות לתקציב מקוצץ אחד. האחת מתבססת על חיקויים, מערכונים וקטעי וידאו, השנייה צריכה להסתפק בוואן ליינרים ובעיתות מצוקה בבטן החשופה של גורי אלפי.

     

    "מצב האומה" מול "ארץ נהדרת": את מי אתם מעדיפים? ענו על הסקר שלנו 

     

    אבל גם אחרי כל זה, עדיין מדובר בשתי תוכניות הסאטירה הכי ותיקות שלנו - "ארץ נהדרת" בעונה עשירית ו"מצב האומה" עם הגלגול הקודם שלה כ'משחק מכור' - וחוץ מזה מה יותר כיף מלהשוות בין דברים בלתי ניתנים להשוואה? נתחיל.

     

    בנק מטרות

    בשורה התחתונה שתי התוכניות יושבות פחות או יותר על אותן נקודות, והחיצים כבר מכירים את המסלול בעיניים עצומות: בימין ביבי נתניהו, ליברמן וגם מטרת הבונוס השנה, נפתלי בנט. במרכז שלי-ציפי-יאיר ופה ושם גם מופז. בשמאל כמעט כלום - מרצ מקבלת לפעמים מכות קלות בכנף, אבל שם זה נעצר.

     

    פוליטיקאים סרבניים, נעלבים, מביכים או מירי רגב ()
    פוליטיקאים סרבניים, נעלבים, מביכים או מירי רגב

     

    מתי בפעם האחרונה שמעתם ש"ארץ נהדרת" עיצבנה מישהו? אולי כשאסי כהן עשה הייל ליברמן. "מצב האומה", לעומת זאת, הרגיזה מספיק אנשים כדי לנשור מלוח השידורים של רשת לטובת "שידורי התעמולה", והיחסים הטובים של הזכיינית עם הפוליטיקאים. מזל שאורן זריף החליט שהם למדו את הלקח והחזיר אותם למסך. לזכותה של 'מצב האומה' יאמר שהפאנליסטים אמיצים יותר (גם על גלעד שליט מותר לרדת, בעדינות), אבל בסופו של דבר אין הפתעות בבחירות מושאי העקיצה ואין חריגה מהקו המובהק של התוכנית. "מצב האומה" מנצחת בנקודות.

     

    מנחה מוביל

    בפינה אחת אייל קיציס, הרכז הקבוצתי הכי מנוסה פה, שמחזיק את מכבי "ארץ נהדרת" כבר שנים על המגרש בלי לזוז יותר מסנטימטר לכל צד. מצד שני ליאור שליין, איש שאי אפשר להתווכח עם הפיקחות והחדות שלו, אבל עם כל מה שקשור בכריזמה הוויכוח הזה הוכרע עוד לפני שהתחיל.

     

    ימי "משחק מכור" בהם עינב גלילי הובילה את הקבוצה על המגרש ושליין אפשר לעצמו להתרווח כפאנליסט עשו לו ולנו רק טוב. לשליין מגיע ציון לשבח על התמודדות אמיצה עם העובדה שבת הזוג שלו היגרה לפוליטיקה ושמעכשיו היא מטרה לגיטימית לכאפות של החברים שלו (ושל עצמו) - ועדיין, "ארץ נהדרת" בהנהגתו של קיציס, אי של יציבות נונשלאנטית, מנצחת.

     

    יחס לפוליטיקאים

    אחרי כמה ניסיונות נוגים עם אהוד ברק, לימור לבנת ובוז'י הרצוג נדמה ש"ארץ נהדרת" ויתרה לחלוטין על שילוב פוליטיקאים במערכונים. הם לא שחקנים, הם מתמוגגים מעצמם קצת יותר מדי ובעיקר יוצרים פקק עצום בדרך מנקודת היציאה לדאחקה ומוציאים את הכיף מהפאנץ'. גם ב"מצב האומה" לא פיצחו לחלוטין את הרעיון: פוליטיקאים שמגיעים להתארח נעים בין שני מצבים - ספיגת מטח עלבונות מהפאנליסטים ודקלום המנטרות התעמולתיות שלהם בדקה שנותרה.

     

    שליין ומצב האומה: עכשיו הוא מטרה לכאפות של החבר'ה (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    שליין ומצב האומה: עכשיו הוא מטרה לכאפות של החבר'ה(צילום: בני דויטש)

     

    האשמה היא לא באף אחת מהתוכניות - עם ישראל מעולם לא טרח על חינוכם של פוליטיקאים לשיתוף פעולה סאטירי עם התקשורת כמו בארה"ב למשל, מה שמשאיר אותנו עם פוליטיקאים סרבניים ונעלבים במקרה הטוב, מביכים במקרה הפחות טוב ומירי רגב במקרה הממש גרוע. "מצב האומה" מנצחת ב(מעט)נקודות.

     

    באזז

    אחד מהפרמטרים שקובעים את חיי המדף של הסאטירה. נכון, במדינת ישראל המציאות סאטירית יותר מהסאטירה עצמה ומה שנראה היום כמו סאטירה, מחר יהפוך למציאות - ועדיין, בלי באזז מעורר מחשבה הסאטירה נעצרת עם רול הסיום. סאטירה צריכה משהו שישאר גם אחרי שהיא הולכת.

     

    כאן התהילה מתחלקת בין שתי התוכניות כמעט שווה בשווה. במדד הקאצ'פרייז אין ספק ש"ארץ נהדרת" עובדת בזה. קצת פחות בעונות הנוכחית אבל עדיין, ויעיד אלן דלון שכשזה תופס, זה תופס בגדול. הקאצ'פרייז היחיד ש"מצב האומה" יצרה בדוחק היה 'כן, אבל...', שכבר לא יפרנס אף ברזייה.

     

    אבל האם לקאצ'פרייז יש אפקט סאטירי או שהוא בידורי נטו? האם חיקוי של ביבי אכן פוקח את עיני הציבור בנוגע לראש הממשלה שלו? הארט, הפיאות המבטאים והחיקויים של "ארץ נהדרת" מאפשרים למסרים שלה להישאר זכירים, אבל לפעמים באים על חשבון האמירה (כמו במערכון הזוג שחזר להורים או האוחצ'ות). "מצב האומה" כמעט עירומה מבאזז. תיקו.

     

    אווירה

    אחד מהפרמטרים המעורפלים. בכל זאת "ארץ נהדרת" מורכבת בחלקה הניכר ממערכונים מצולמים וערוכים מראש ו"מצב האומה" היא מערכון אחד ארוך, עם

    עליות וירידות אבל בלי הפסקות. נסתפק באבחנה שפאנל "מצב האומה" מגיע בצורת אנשים אמיתיים, לא דמויות. זה טוב כי זה מאפשר לפני הכל הומור עצמי, שזו התרופה הכי טובה לגבהות מצח או כבדות, והדרך הכי טובה להזכיר לכולנו שאנחנו לא האח הגדול של אף אחד.

     

    דבר שני, זה מאפשר ספונטניות. כדמות במערכון היכולת שלך לחרוג מהתסריט היא מוגבלת, אבל הפאנליסטים של "מצב האומה" עשויים לעבור לדיון עמוק ולא מתוכנן בחיי המין המשוערים של גורי, במשקל של עינב או בלסביות של אורנה. אלוהים יודע (כלומר, אם היה אחד כזה) שזה יכול להיות מצחיק יותר מכל פאנץ' כתוב מראש. מצד שני, כשזה לא קורה, זה עצוב יותר מהסלון של החברים הכי לא מצחיקים שלכם.

     

    קשה לנחש אם חברי "ארץ נהדרת" נהנים מהאווירה באולפן, שנראית קצת יותר מלחיצה ותלויית לוח זמנים ואילוצי ארט. פה ושם מתפלק להם צחוק באמצע המערכון או שטל פרידמן בא לבקר בתפקיד עצמו, ואלה רגעים יפים כי אפשר לשחרר אנחה ולהסיק שהם כנראה עדיין אוהבים את מה שהם עושים.

     

    לסיכום, למרות ש"ארץ נהדרת" ו"מצב האומה" אינן פונות לאותו קהל ולמעשה אינן מתחרות האחת בשניה מבחינת שיבוץ, אפשר להגיד ש"מצב האומה" מובילה במעט על "ארץ נהדרת". מצד שני, עוד מעט מגיעות הבחירות ואחריהן הגירעון והדיכאון, אז באמת שאי אפשר להיות בררניים בריגושים. חג דמוקרטיה שמח לכולם!

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: בני דויטש
    "ארץ נהדרת" נגד "מצב האומה"
    צילום: בני דויטש
    לאתר ההטבות
    מומלצים