הבנק העולמי: פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע
בתום 6 שנות בדיקה קובע הבנק העולמי כי ניתן לבצע את הפרויקט מבחינה מימונית וסביבתית. תחנת שאיבה מול חופי אילת ועקבה תשאב מים ותזרים אותם אל ים המלח הנעלם. בדרך המים יותפלו וינוצלו להשקיה ולשתיה, ואפילו יגיעו לעמאן. העלות: 12 מיליארד דולר. המכשול המרכזי: האביב הערבי
תעלה שתעביר מים מהים התיכון ומים סוף אל ים המלח, אשר יספק על הדרך מים מותפלים לערבה, לנגב ולשכנות הערביות - נשמע כמו חלום רחוק, אבל יכול להיות שהוא מתקרב. הבנק העולמי הכריז בסוף השבוע, כי פרויקט תעלת הימים הוא בר ביצוע הן מבחינה יישומית והן מבחינה מימונית וזאת לאחר שש שנות בדיקת התככנות שערך. בחודש הבא ייערך שלב השימועים של המתנגדים לתוכנית, שיכלול בעיקר את ארגוני איכות הסביבה.
פרויקט תעלת הימים הוא אחד המיזמים הגרנדיוזיים שתוכננו אי פעם, והדיבורים סביבו צצים אחת לכמה שנים אך לעולם לא הבשילו לידי ביצוע.
הרעיון הראשוני היה עוד של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, וכלל פתרון למים ולחשמל למדינת היהודים. הבסיס לרעיון הוא הפרש הגבהים בין מפלס הים למפלס ים המלח וימת כנרת. פרויקט תעלת הימים הנוכחי מכוון להנעת מים מים סוף בלבד, באמצעות צינור ישיר אל ים המלח.
במרחק לא רב מחופי אילת ועקבה תמוקם תחנת השאיבה. התחנה תשאב בשלב הראשוני 200 מיליון קוב מדי שנה, שיעברו התפלה במקום. מחצית מהמים יישפכו חזרה אל הים (מים בעלי ריכוז מלח גבוה יותר). 100 מיליון קוב המים הנותרים יזרמו לכיוון ים המלח. על פי התכנון, בדרך יוקמו מספר תחנות נוספות להתפלת מים, תחנת כוח חשמלית וכן פיצול הצינור והובלת מים לעמאן בירת ירדן. בשלב הסופי התוכנית תייצר 800 מיליון קוב מדי שנה.
שלום אזורי על בסיס כלכלי
במשרד לפיתוח הנגב והגליל, המקדם את הפרויקט מכיוונה של ישראל, מסבירים כי לפרויקט שלושה יעדים מרכזיים: האחד הוא העלאת מפלס ים המלח והחזרתו למימדיו הטבעיים. השני הוא, אספקת מים לתושבי הנגב, לרשות הפלסטינית ולירדן. נקודה זאת תפחית את התלות של הרשות הפלסטינית בישראל בהיבט המים. יעד נוסף, ואולי החשוב מכל, הוא קידום שיתוף פעולה עם שכנינו בירדן ועם הרשות הפלסטינית. שיתוף פעולה שכזה יכול לקדם שלום אזורי על בסיס כלכלי.הזרמת המים אל עמאן היא שלב נוסף ונפרד בפרויקט הגדול, ועלותו מייקרת את הפרויקט פי שניים, כך לפי גורמים במשרד לפיתוח הנגב והגליל. לעת עתה, חלק זה של הפרויקט נחשב לפחות ישים. לאחרונה הכריזה ירדן על הסתייגות מהפרויקט בשל מצבה הכלכלי הקשה במדינה.
סך כל העלות המוערכת לביצוע הפרויקט תעמוד על 12 מיליארד דולר. המימון יגיע בעיקר ממדינות תורמות, ביניהן ארצות הברית, שוודיה, יפן, קוריאה ועוד.
המים יזרמו תוך חמש שנים? אולי
מבחינת משך הפרויקט, מדובר על תהליך שייערך חמש עד שבע שנים. מנגד, עד ליישום הפרויקט הדרך עוד ארוכה. הסיבה לכך כפולה: האקלים המדיני כעת בעיקר לאחר "האביב הערבי", ככל הנראה לא יאפשר שיתוף פעולה שכזה.
בנוסף, ישנה התנגדות של ארגוני סביבה הטוענים כי מתקני הפרויקט יפגעו בערכי הטבע במקום וכי קיים חשש לדליפת מים מלוחים למי התהום. "קידום הפרויקט יהווה בכייה לדורות", מסר גדעון ברומברג, מנכל ארגון ידידי כדור הארץ והמזה"ת.
"גם מחקרי הבנק העולמי עצמם מעידים כי נזק סביבתי הרסני עלול להיגרם ולהפוך את ים המלח לים של אצות אדומות וחלביות, תוך היווצרות זיהום של מי ים ומי התהום מהערבה והשפעות שליליות על שוניות האלמוגים של אילת ועקבה. הדו"ח ממליץ על הקמת הפרויקט באופן מלא או חלקי כאשר השלכותיו אינם צפויות ובעיקר בלתי ניתנות להפיכה ללא שום מקום לבחינה מוגבלת בטרם ייגרם הנזק הקבוע".
עם זאת, מדוחות הסיכום של הבנק העולמי עולה כי אם יטורפד הפרויקט, בסופו של יום הנזקים הכלכליים והסביבתיים יהיו יקרים יותר מעלות הקמתו - ולכן יש למהר בקידום הקמתו. "כשש שנים פעלו הבנק העולמי וצוותים מקצועיים אשר הפכו אבן ואבן על מנת לבדוק קיימות הפרויקט הכרחי לאזור" , אמר השבוע המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב הגליל ושיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום.
לדבריו, "משיתוף פעולה זה ייהנו כל הצדדים, והדבר יוביל בעיקר להצלת פלא עולם שהינו ים המלח. הבנק העולמי והמדינות התורמות מאמינים ביכולת התממשות של שיתוף פעולה מעין זה. מכאן והלאה נפעל לרתום גורמים בעלי השפעה על מנת לגרום שהפרויקט ירקום עור וגידים".
לפנייה לכתב/ת 
