שתף קטע נבחר

גם אמא וגם עורכת דין? תתמודדי

ליטל דוברוביצקי, אם צעירה ועורכת דין בהכשרתה, סבורה שהיוזמה לאפשר לעורכות דין למצוא משרות שישלבו בין קריירה לבית מבורכת - אך כל קשר בינה לבין המציאות מקרי בהחלט. כשראשי המשרדים מצפים לראות אור במשרד גם ב-20:00 בערב - התובענות של השוק הזה לא הולכת להשתנות. דעה

היום (ב') פורסם כי צוות העצמת נשים בלשכת עורכי הדין ואתר ‭jobs4mom‬ החלו בשיתוף פעולה מיוחד , שמיועד לאפשר לעורכי דין (ובעיקר לעורכות דין) למצוא משרות שישלבו בין קריירה לבית. במסגרת שיתוף הפעולה שלח ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, המכהן גם כיו"ר הצוות להעצמת נשים, מכתב אישי לכלל עורכי הדין ובו קרא ליטול חלק בשיתוף הפעולה.

 

אז נתחיל בזה שמדובר ביוזמה ברוכה של לשכת עוה"ד. אבל כל קשר בינה לבין המציאות מקרי ביותר. אין ספק שעולם העבודה, במיוחד במגזר עורכי הדין, הוא אכזר להורים ויותר לילדים עצמם, שזוכים רק להתגאות בכך שיש להם הורים עורכי דין - אך נותרים בעיקר עם גאווה ביד, ולא עם הורה שמגיע בזמן לקחת אותם לגינה או אפילו לעשות מקלחת.

 

בהחלט יש חשיבות לכך שמשרדי עוה"ד יכירו בחשיבות הקשר שבין ההורה עורך הדין לבין ילדו, אבל באותה מידה יש גם חשיבות שיהיה שלום בינינו לבין הפלסטינים - וזה גם לא הולך לקרות בקרוב.

 

בואו נדבר תכלס: משרדי עורכי דין, בעיקר אלו במרכז, מתפרנסים מלקוחות שלא יודעים שובע. לקוחות שיש להם הרבה היצע. לקוחות שרוצים עו"ד זמין גם ב-22:00 בלילה. אין ראש משרד שבשם הקשר החשוב בין עורכי דינו לילדיהם יאפשר למשרד להפסיד לקוח.

 

הנשים במשרד רק ישרדו

ומה לגבי הנשים? לא בכדי במשרדים הגדולים כמעט ולא נמצא שותפות בכירות. כדי להפוך לשותפה במשרד מוביל, את צריכה להפוך את משרדך לביתך - ובבית שלך לבקר מדי פעם. יש כאלה שמוכנות לשלם את המחיר, אבל מרבית עורכות הדין נאלצות - לאחר שילדו - להקפיא את הקריירה, במובן זה שהן מודעות לכך שבשנים הבאות הן לא יתקדמו - רק ישרדו במשרד.

 

נכון, נשים יכולות לתעל טוב יותר את הזמן שלהן. אמת, גברים יוצאים להפסקות צהריים של שעתיים ולעתים עובדים פחות מעורכת הדין שמגיעה ב-8:00 בבוקר למשרד ולא שותה קפה עד 16:00 כדי להספיק. הכול נכון - ולא חשוב. המשרדים הגדולים וראשי המשרדים מתגאים בכך שב-20:00 בערב, כשהם עוד במשרד, תמיד יהיו חדרים שיהיה בהם אור. "כי אצלנו תמיד עובדים. אנחנו למען הלקוח".

 

זכרוני לא מאפשר לי לשכוח שיעור מרתק באוניברסיטת תל-אביב כסטודנטית לתואר שני במשפטים. כידוע, לתואר שני מגיעים כבר עורכי דין שמרביתם עם ילדים. באחד השיעורים התנהלה שיחה פתוחה בין הנוכחים בשיעור. היו שם כ-70 עורכי ועורכות דין שהחלו לדבר על מה זה להיות הורה וגם עו"ד.

 

כך זה נראה במציאות: "הבוס שלי נתן לי להבין שאין דבר כזה עבודה במשרד שלנו עד 15:00"; "אני חייבת להיות מחוברת לנייד גם בבית כי כשלקוח מתקשר הוא המלך"; "אני מקלחת ואז יושבת וממשיכה לעבוד מהבית"; "איך שחזרתי מהלידה התחילו להיות לא מרוצים ממני"; "שמתם לב שיש משרדים שלא תמצאו שם אישה אחת?".

 

אז לשכת עורכי הדין היקרה: ברכות על היוזמה, אבל איך היינו אומרים כשהיינו קטנים - "הצחקתני".

 

ליטל דוברוביצקי היא אם צעירה ועורכת דין בהכשרתה, המשמשת ככתבת המשפט במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
משרה מיוחדת לאם? הצחקתני
צילום: shutterstock
מומלצים