שתף קטע נבחר

זה היה ביתם: ליברמן והעולים, סיפור אכזבה

כישלון הליכוד ביתנו הוא במידה רבה כישלונו של אביגדור ליברמן בקרב העולים: להם כבר אין פינה חמה בלב למי שפעם הבטיח ואף פעם לא קיים - הם רק עוד חלק מאותו כור היתוך שלנו, שבו כל הפוליטיקאים משקרים לפעמים ונבעטים לפעמים

הם היו בידיים שלו, והוא בגד בהם: שום הבטחה שנשמעה לקראת הבחירות הקודמות בשפה הרוסית מפיו של אביגדור ליברמן לא קוימה.

 

מעמד אישי? חוק ברית הזוגיות שהצליח להעביר אחרי שרב עם כל העולם, לא פותר דבר אפילו ל-37 האנשים שהשתמשו בו מאז הפך לחלק תמוה מדיניה של מדינת ישראל. דיור לעולים מהשכבות החלשות? בדיחה: תחת עינו הפקוחה המשיכה המדינה לשלם 8,000 שקל לחודש על חירבות קטנטנות לקשישים בדיור לא מוגן בכלל, אבל לא בנתה להם אפילו דירה אחת. פנסיות וקצבאות לעולים שהגיעו הנה באיחור? כלום. הוא הצביע יחד עם הבלתי-חברתיים של הליכוד, וקידש את המסגרת המדומה של התקציב.

 

בחירות 2013, כותרות אחרונות

ליברמן: לפיד שר חוץ? אולי ייקח את האוצר

התרגיל של יחימוביץ': "מוכנה להמליץ על לפיד"

שולפים סכינים: "שלי התנהלה כמו בדיקטטורה

7 בום: יהדות התורה שברה את תקרת הזכוכית

  

מוקדם עוד לקבוע כמה מצביעים יוצאי ברית המועצות לשעבר אחראים לכישלון המהדהד של ליברמן. זו מלאכה קשה אפילו לסוציולוגים שמתמחים בנבכי העלייה הרוסית, ולכן אפשר רק לשער שהם היו רבים - כי בחלוף שנים אחדות בישראל, גם מהגרים לא רוצים להיות פראיירים. והוא דווקא חשב שיהיו.

 

אביגדור ליברמן. גם מהגרים לא רוצים להיות פראיירים (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
אביגדור ליברמן. גם מהגרים לא רוצים להיות פראיירים(צילום: עופר עמרם)
 

בריתות לאומיות וימניות עניינו אותו יותר מייצוג של בוחריו הטבעיים. הגרעין האיראני ריתק אותו, המחאה - שעממה אותו לגמרי. תחת עינו העצומה, צמח כאן דור חדש של מצביעים, שהיה דחוף לו יותר להשתלב בסדר היום האזרחי של ישראל מאשר להמשיך לפחד מהגויים ולפנטז על עוצמה צבאית. משום מה, הוא לא קרא את המפה. יתכן שהיה עסוק מדי בחקירות, אבל אלה ודאי לא הוסיפו לו נקודות זכות בקרב מצביעיו.

 

המחשבה ש"הרוסים האלה", כל מה שהם מבינים זה כוח - מחשבה שמדי פעם העלו ישראלים ותיקים מהם - צריכה להיעלם מן הנוף יחד עם ההיסטוריה של ההצלחה שהיתה פעם שלו. הרוסים האלה הם ישראלים.

 

שכחו מ"כל הרוסים ימנים"

ביציאה מקלפי אחת בנהריה, אתמול לעת ערב, ישבתי על ספסל והקשבתי לשיחות של היוצאים. אוכלוסיה מגוונת יש בקלפי שלנו, ולא מעט מיוצאי ברית המועצות לשעבר הגיעו להצביע.

 

אני יכולה להבטיח לכם שסולידריות עם יליד מולדובה, בן קישינב, היא הדבר האחרון שהטריד את מנוחתם. מחירי הדיור ויוקר המחייה, מצב החינוך בפריפריה, תעסוקה ותחבורה - כל אלה חשובים להם יותר, כמו גם השאלות המדיניות הכלליות שמעסיקות את כולנו. רק שלהם כבר אין פינה חמה בלב למי שפעם הבטיח ואף פעם לא קיים. הם התפזרו איפוא בין המפלגות, ואפילו עד מרצ הגיעו - ולו כדי לשבור את הסטיגמה לפיה כל הרוסים ימנים.

 

הכישלון של ליברמן צריך למלא את הישראלים הוותיקים יותר בסוג של ענווה. אלה כבר לא לובה הקופאית ובוריס המאבטח והפרופסור שעובד ככנר רחוב

והאינסטנט-גיורת. אלה הם הישראלים החדשים, והם ססגוניים ומגוונים, מעניינים ומרתקים מאין כמוהם. הם שומרים על אוטונומיה תרבותית מסויימת, אותה הם מבקשים להנחיל לדור הבא, בלי שום בושה בהיותם ילידי ארץ-שם.

 

יש ביניהם פרחות ומדענים, מלח הארץ וקצינים, טייקוני נדל"ן קטנים שאינם אוליגרכים והרבה מאוד אנשים עמלים שסדר היום שלהם דומה לשלנו - אף שהם עדיין מעדיפים ממרח דג מלוח על חומוס. קבלו אותם, והפעם בלי סטריאוטיפים. מה זאת אומרת "אותם"? הם חלק מן ה"אנחנו" שנוצר כאן, בכור ההיתוך שבו כל הפוליטיקאים משקרים לפעמים ונבעטים לפעמים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
אביגדור ליברמן. אלה הם הישראלים החדשים שהביאו למפלתו
צילום: גיל יוחנן
צילום: גבי מנשה
אריאנה מלמד
מומלצים