שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "דוקוסלב" עם בר רפאלי: בואו נחזור לפרופורציות

    יותר משהוא חידש לנו עליה, הפרק הכפול של "דוקוסלב" על בר רפאלי העמיד מולנו מראה והדגיש את הפרובינציאליות שלנו, ולא ענה על השאלה - מה כל כך מטריף אותנו בה?

    אין זמן טוב יותר לשידור "דוקוסלב" על בר רפאלי, מאשר יום אחרי שכבשה עוד פסגה בינלאומית, והפציעה במהלך הסופרבול עם ג'סי היימן, השחקן שמכר את עצמו בלי בושה והתנשק עם בחורה תמורת כסף. הפרק הכפול שמסקר את תולדות הבחורה ש"90 אחוז מהישראלים היו רוצים להיות היא", אליבא דרני רהב, עלה אתמול (ב', 22:30, HOT בידור ישראלי) והוסיף עוד קיסם למדורה הנצחית שמאירה את דרכה של רפאלי בתקשורת הישראלית.

     

    עוד בר רפאלי בערוץ הבידור והתרבות של ynet:

    בר רפאלי והנשיקה - עכשיו הגרסה הלא מצונזרת

    בר רפאלי: "הנשיקה בפרסומת - חלום שמתגשם"

    הגרמנים לא אוהבים את בר רפאלי: "לא מקצועית"

     

    המרדף התיעודי הכפייתי שלנו אחרי רפאלי לא עומד לדעוך בקרוב, להיפך, הוא רק מתגבר. ואיתו חוסר הנוחות שמתלווה לסיקור הזה. לא בגלל רפאלי, יותר בגללנו, הצופים, עם ישראל, איך שלא תרצו לקרוא לקהל הרחב שסובל מאמביוולנטיות ומיחסי שנאה-אהבה עזים עם הדוגמנית הלאומית. לפעמים במהלך הצפייה הרגשתי כמו אקס נטוש שמתקשה להמשיך הלאה בחייו אחרי הפרידה, עוקב אחרי האקסית שלו בסתר וגם לא בסתר, שוטם אותה ומשתוקק אליה בו זמנית, מטריד אותה מידי פעם ובעיקר נסחף שלא בטובתו בעוצמות רגשיות בלתי אפשריות.

     

    "דוקוסלב" עם בר רפאלי. יחסי שנאה-אהבה  ()
    "דוקוסלב" עם בר רפאלי. יחסי שנאה-אהבה

     

    ברור שחלק מהעניין נובע גם מדרך הצגת הדברים - הספיישל ששודר ענה על רוב כללי ה"דוקוסלב" כפי שהם חרוטים בדם באמנת ה"דוקוסלב" הבינלאומית, אבל המרואיינים העיקריים היו העיתונאי ערן סויסה, שלא בחל בעבר בתואר עיתונאי החצר של ציפי לוין, היחצן רני רהב שהוא ידיד המשפחה, חברת ילדות ואבא של בר רפאלי עצמו, כולם מן הסתם מטים את הספינה באופן בולט לטובתה של רפאלי, והתחושה היא שהפרקים יצאו מגדרם כדי לצייר את רפאלי באופן מחמיא. רפאלי היתה טובה אלינו – אבל אנחנו לא השכלנו להכיל אותה. הצבא לא דחה לה את הגיוס, החברות בכיתה קינאו בה, הפפראצי לא הניחו לה. מגיע לנו. האשמה הכי חמורה שמוטחת ברפאלי היא שהיא "לא עממית".

     

    מתעקשים לנכס למדינת ישראל את ההצלחות שלה ()
    מתעקשים לנכס למדינת ישראל את ההצלחות שלה

     

    הרגעים בהם הפער הזה בלט במיוחד היו דווקא חומרי הארכיון שסיפקה המשפחה של רפאלי עצמה, בהם נפרשת הקריירה של בר מאז שהיתה תינוקת ממש. בזמן שהקריין נשבע לנו שציפי לוין מעולם לא דחפה את הבת שלה לקריירה של דוגמנית, אנחנו רואים את בר הפעוטה, בת שלוש או ארבע, נעמדת בתנוחות שאינן משתמעות, מבליטה את העכוז או מספקת למצלמה פוזות דוגמנות מיניות, בשעה שאמא שלה מפצירה בה לשכלל את הרפרטואר ומסכמת בנזיפה "זה לא יפה בכלל".

    רפאלי עם ג'סי היימן. הקהל הרחב סובל מאמביוולנטיות  ()
    רפאלי עם ג'סי היימן. הקהל הרחב סובל מאמביוולנטיות

     

    יותר משהוא מחדש לנו על רפאלי, הספיישל הזה מעמיד מולנו מראה ומדגיש את היותנו חבורה של פרובינציאלים שכרוכים אחרי שועת עולם שאפילו נגעה בדיקפריו, אבל לא עונה על השאלה - מה כל כך מטריף אותנו בבר רפאלי? למה אנחנו לא מסוגלים למחוק אותה מהפייסבוק שלנו ולהמשיך הלאה? מתעקשים לנכס למדינת ישראל את ההצלחות שלה, אבל מתפלצים מהרעיון שהיא הצליחה בלעדינו, ולא בזכותנו?

     

    אז נכון, היא מאוד מאוד יפה, אבל בואו נסתכל על עצמנו רגע, בואו ניקח נשימה עמוקה. מדובר בבחורה שההישגים שלה, לטס פייס איט, הם בתחום הדוגמנות והשלוש נקודות, שמשחקת היטב את משחק התקשורת–סלב. נכון, זה לא יקרה ברגע, אבל אני מקווה בשביל שני הצדדים, אם לצטט מפי הגבורה, שהמחול הזה יחזור לפרופורציות כמה שיותר מהר, ושהאובססיה הטורדנית הזאת לרפאלי תתקרר, ושכולנו, באמת כולנו, נירגע.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    בר רפאלי. אובססיה
    צילום: AFP
    לאתר ההטבות
    מומלצים