שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בדואים אמרו "אנשים ייפגעו"; ביהמ"ש: "לא איום"
    שני גברים בדואים, שסברו ששטח מכרה ליד ערד נמצא בבעלותם, אמרו לקבלנים שאם לא יפסיקו לעבוד עלולים מאות מאנשי החמולה "לעשות בלגן", והדגישו שהם "שבט גדול". השופט קבע שספק אם מדובר בסחיטה באיומים
    "אם לא תגיעו איתנו להסדר, לא יהיה אפשר לשלוט על המהומות ועל הפעולות האלימות מצד אנשי השבט". איום מתוחכם או אמירת אמת פשוטה? המדינה סברה כי שני גברים בדואים שיגרו איום לעבר חברה קבלנית באזור ערד וסחטו, בית המשפט קבע היום (ג') שלא הייתה כוונה לסחוט את המתלוננים, בנימוק שספק אם הנאשמים התכוונו לפגוע בהם ושעד התביעה אינו אמין.

     

    עוד ידיעות מערוץ החדשות:

     

    סאמי אבו-עייש וג'מעה נסאסרה הואשמו בסעיפים רבים של סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע. לפי כתב האישום, הם גם איימו כי יפגעו בקבלן במחצבה באזור ערד, וכתוצאה מכך הופסקו העבודות ונגרם נזק כלכלי כבד לקבלנים.

     

    השניים טענו לבעלות בקרקע, שעליה נמצא מכרה מאז 2010. חברה קבלנית זכתה במכרז לביצוע עבודות הכרייה, אך הנאשמים פנו אל הקבלנים העובדים במקום ודרשו מהם דמי שימוש - סכום כספי בעבור כל טון אדמה הנכרית במחצבה.

     

    הנאשמים טענו לבעלות בקרקע המכרה ודרשו דמי שימוש. אילוס' (צילום: סלוא עלינאת) (צילום: סלוא עלינאת)
    הנאשמים טענו לבעלות בקרקע המכרה ודרשו דמי שימוש. אילוס'(צילום: סלוא עלינאת)

     

    השניים אף נפגשו עם עובדי חברת הכרייה ועם עובדי מנהל מקרקעי ישראל, והודיעו שאינם מסכימים שיתבצעו עבודות על הקרקע ועליהם להפסיק: "אם העבודה לא תופסק או שלא נקבל תמורה כספית לשביעות רצוננו - אנחנו לא לבד. אנחנו שבט גדול מאוד, ובשבט יש הרבה אנשים".

     

    פרקליטות מחוז דרום, שניהלה את ההליכים נגד השניים, הודתה כי הנאשמים לא איימו בעצמם לחבל במחצבה או לפנות ליתר אנשי השבט כדי שיחבלו במחצבה, אך הסבירו שהסיבה לכך היא שמדובר ב"איומים מתוחכמים".

     

    עוד נטען שמהעדויות עולה כי הנאשמים איימו על נציגי החברה, שאם לא יפסיקו את העבודות יבולע להם. לדבריהם, הנאשמים אמרו כי אינם שולטים בחמולה, הכוללת מאות אנשים שיכולים "לעשות בלאגן", וכי כלי העבודה יישרפו וייגרמו מהומות.

     

    "לא אמרו שישלחו אנשים"

    בית המשפט דחה חלק מטענות המדינה, וקבע כי אחד העדים שטען כי איימו עליו ועל אחד מהעובדים במקום אינו אמין. בין היתר, קבע השופט מרדכי לוי כי דברי הנאשמים שאם לא יגיעו עמם להסדר יתרחשו מעשי אלימות אינם חד-משמעיים. הוא הסביר כי בעיניו קיים ספק סביר אם מדובר בסחיטה באיומים "או שמא הדברים נאמרו בתום לב, בשים לב לאמונה של הנאשמים בזכויותיו של הנאשם בקרקע, גם אם בפועל אין זכויות".

     

    השופט הסביר כי אחד הנאשמים אף הגיש תביעת בעלות על הקרקע, ולכן דרש להפסיק את העבודות.
    "הנאשמים לא אמרו שהם ישלחו את האנשים מהשבט על מנת לפגוע", כתב השופט, "אלא שהם אינם יכולים לערוב לכך שאותם האנשים לא ייפגעו".

     

    השופט אף ציין כי הנאשמים נפגשו עם עורכי דין, נציגי מנהל מקרקעי ישראל ואנשים נוספים במקומות פומביים, וקשה להאמין שאכן יאיימו ויפעלו לסחוט דמי חסות בפגישות מרובות משתתפים כאלה. "הנאשמים אינם חברי ארגון פשיעה או עבריינים, כי אם אנשים נורמטיביים". עוד קבע כי הנאשמים דרשו תשלום משום שהאמינו, בתום לב, בזכויותיהם בקרקע ובכך שלמנהל אין זכות להשתמש בה ולכרות מחצבים.

     

    סנגורו של אבו עייש, עו"ד צבי אבנון, אמר" "לכל אורך הדרך טענו שדרישתו של מרשי להסתלקותם של המתלוננים מהמקרקעין שבבעלותו הייתה טענה צודקת, מעבר לעובדה כי הדרך שבה דרש מהם לא היה בה איום כלשהו, ובוודאי שלא סחיטה באיומים. לשמחתנו הרבה, כבוד השופט לוי לא אפשר למדינה לעשות כרצונה, ולנסות להכניס לכלא לשווא מי שמבקש מאחרים לכבד את החוק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השבט יעשה בלגן?
    צילום: הרצל יוסף
    עו"ד צבי אבנון
    צילום: עדי כהן
    מומלצים