שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    להיות הורים: המדריך השלם לפונדקאות גאה

    בישראל זוגות חד-מיניים עדיין לא יכולים להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאית, אך בחו"ל מדובר באופציה נפוצה - אם כי יקרה ביותר. מה חשוב לבדוק אצל הפונדקאית, איך בוחרים תורמת ביצית וכיצד מתנהל ההליך הרפואי? מדריך להורות גאה

    איך יוצאים לדרך?

    השלב הראשון והחשוב מכולם הוא קבלת ההחלטה. חשוב להתייעץ, להבין את כל ההשלכות, לשתף בני משפחה וחברים קרובים במידת הצורך ולהיערך גם להוצאה כספית לא מבוטלת, שעשויה להגיע למאות אלפי שקלים. על פי ההערכות בהודו נע המחיר בין 170-250 אלף שקלים (למרות שכרגע עוד לא לגמרי ברור מה המצב החוקי במדינה מבחינת פתיחת הליך הפונדקאות), במזרח אירופה בין 230 ל-320 אלף שקלים ובארצות הברית בין 400 ל-500 אלף שקלים.

     

    ברגע שמחליטים, מה עושים?

    פונים לאחת מסוכנויות הפונדקאות בארץ או בחו"ל. תמורת תשלום לא מבוטל יש מי שמדריך ומכוון וגם מסייע בהליכים הבירוקרטיים. לאורך התהליך כדאי להיפגש מפעם לפעם עם זוגות אחרים שהביאו לעולם תינוק באמצעות פונדקאות או עם כאלה שנמצאים בעצמם בתהליך. התמיכה הסביבתית, הייעוץ והסיוע חשובים מאוד ומתגלים כמועילים ומנחמים ברגעים קשים יותר.

     

    עוד על פונדקאות להומואים:

    רוצים מימון לפונדקאות? 'אל תגלו שאתם הומואים'  

    תביעת תקדים מהראל: שלמו פונדקאות להומואים

    מהפכה בישראל: המלצה לפונדקאות גם להומואים

     

    מה זה בכלל פונדקאות?

    תהליך פונדקאות מסורתי הוא מצב שבו אישה נושאת עובר שנוצר מזרע של גבר

    שאינו בעלה ומביצית שלה. אולם, היום ברוב מקרי הפונדקאות האישה הפונדקאית נושאת ברחמה עובר שנוצר מביצית של תורמת ביצית אנונימית אשר הופרתה עם זרע של גבר שאינו בעלה של הפונדקאית והוא האב המיועד של הילד. כאשר ההורים המיועדים הם זוג הטרוסקסואלי - גבר ואישה הסובלים מבעית פוריות, יתכן שהביצית תהיה של האם המיועדת והאישה הפונדקאית תישא ברחמה את העובר שלהם.

     

    מי יכולה להיות פונדקאית?

    פונדקאות חוקית במספר מדינות שונות בעולם, לפי קריטריונים ותנאים שונים. באופן כללי האישה הפונדקאית חייבת להיות מי שילדה בעבר ויש לה ילדים משלה.

     

    כמובן שהאישה הפונדקאית חייבת להיות אישה בריאה, ללא מחלות רקע ורצוי שלא תיקח תרופות קבועות כלשהן. חשוב שמבנה גופה יהיה תקין ושהיא אינה סובלת מעודף משקל משמעותי. במידה והיא כן זקוקה לתרופות קבועות חשוב לוודא עם רופא שאין הדבר אומר שההריון מסכן אותה באופן אישי או שהתרופות עלולות לפגוע בעובר.

     

    חשוב מאוד לדעת את ההיסטוריה המיילדותית של האישה הפונדקאית, כלומר איך עברו ההריונות הקודמים שלה, על מנת לוודא שלא היו בהם סיבוכים כמו סכרת או רעלת הריון, שההריונות הסתיימו במועד ולא בלידה מוקדמת ושנולדו ילדים בריאים. במידה ובעבר הלידה הסתיימה בניתוח קיסרי חשוב לדעת שהסבירות שגם ההריון הזה יסתיים בניתוח קיסרי גבוהה.

     

    חשוב גם לקחת בחשבון את הרקע הפסיכולוגי של הפונדקאית: האם סבלה בעבר מדיכאונות או קיבלה טיפול תרופתי כלשהו עקב כך.

     

    ומה באשר לתורמת הביצית?

    בנוגע לתורמת הביצית, ברוב אתרי האינטרנט העוסקים בנושא יש מידע רב מאוד ולכן חשוב להחליט מראש על מספר נקודות שחשובות להורים המיועדים. המידע כולל לרוב מראה חיצוני, מידע אישיותי

    כללי ורקע של מחלות במשפחה. בנוגע לכך רצוי לבחור תורמת שלא סובלת ואין במשפחתה מחלות משמעותיות אשר יכולות לעבור בצורה תורשתית.

     

    סוגים שונים של ממאירויות, מחלות נפש ומחלות כרוניות אחרות יכולות להיות שכיחות במידה וקיימים אצל בן/בת משפחה. חלק מהמחלות יכולות להיות בעלות משמעות נמוכה (כמו אקנה או יתר לחץ דם) ואחרות חשובות יותר (כמו ממאירות או מחלות נפש).

     

    בנוגע לתורמת הביצית יש גם חשיבות להיסטוריה שלה בתחום זה. האם מדובר במישהי שתרמה כבר בעבר? במידה וכן חשוב מאוד לנסות ולברר כמה ביציות נשאבו, כמה עוברים נוצרו והאם ההריונות היו מוצלחים. תורמת ביצית עם רקע של הריונות מוצלחים תעלה את הסבירות להריון מוצלח גם במקרה שלכם.

     

    גם לגיל התורמת משמעות ורצוי מאוד שהיא תהיה צעירה יחסית. יש לכך משמעות רבה יותר מאשר גילה של הפונדקאית.

     

    מה כולל ההליך הרפואי?

    לרוב התהליך הרפואי כולל מתן טיפול הורמונלי לתורמת הביצית. בעזרת הגירוי ההורמונלי נוצרות אצל התורמת מספר רב יחסית של ביציות במחזור אחד (כחמש עד 20). הביציות נשאבות ונבדקות בבדיקה מיקרוסקופית, ואלו שנראות תקינות מופרות עם הזרע של אחד ההורים המיועדים.

     

    בעקבות תהליך ההפריה החוץ גופי נוצרות ביציות מופרות (עוברים).

    חשוב לציין שלא מכל ביצית נוצרים עוברים וחלק מהעוברים שנוצרים לא שורד מעבר ליום יומיים. בסופו של תהליך מוצלח ייתכן ואף רצוי שיהיה מצב בו התקבלו מספר עוברים (בני שלושה עד חמישה ימים). את אחד או שניים מהעוברים (תלוי ברצון ההורים) מעבירים לרחם הפונדקאית ואת העוברים הנותרים ניתן להקפיא, כך שבמידה ולא ייווצר הריון מוצלח או במידה וההורים ירצו עוד ילדים בעתיד ניתן יהיה להשתמש בהם ולא יהיה צורך בתרומת ביציות והפריה חוזרת.

     

    באופן כללי הסיכוי ליצירת הריון מעוברים מוקפאים הוא גבוה ולא שונה בהרבה מהסיכויים בתהליך הרגיל. ההפריה החוץ גופית הקלאסית (IVF) מתבצעת כך שהביציות האיכותיות ביותר שנשאבו מתורמת הביצית נשמרות בצלוחית בתנאי מעבדה בטמפרטורה אידיאלית. אל אותה צלחת מוכנס גם הזרע של ההורה המיועד, לאחר שעבר תהליך הנקרא "השבחת זרע" - תהליך אשר משפר את תפקוד הזרעונים.

     

    טכניקה נוספת של הפריה מכונה ICSI, שבה באמצעות מיקרוסקופ מוזרק ישירות לתוך הביצית תא זרע אחד. טכניקה זו נחשבת יעילה יותר ולרוב מאפשרת השגה של מספר עוברים רב יותר.

     

    החל משלב זה נבדקות הביציות תחת מיקרוסקופ על מנת לראות אם הן הופרו והאם העוברים הטריים מתחילים לעבור תהליך של חלוקה (תהליך זה מסמן את תחילת התפתחות העובר). במשך שלושה עד חמישה ימים מתבצעת הערכה חוזרת של העוברים ואלו שנראים איכותיים במיוחד מועברים לרחם הפונדקאית. השאר נשמרים בהקפאה או נזרקים.

     

    מה קורה בהמשך ההריון?

    לרוב כעבור 10 ימים מהחדרת העוברים לפונדקאית מבוצעת בדיקת דם להריון, הנקראת בדיקת בטא (Beta hcg), ובדיקה נוספת נערכת כעבור יומיים. במידה והבדיקה חיובית הדבר מצביע על הריון מוצלח. כעבור כשישה שבועות מבוצעת בדיקת אולטרסאונד ראשונה, בה ניתן לראות את מספר העוברים וכן את פעימות הלב.

     

    המשך מעקב ההיריון תלוי מאוד בארץ בה נמצאת הפונדקאית ובגינקולוג שלה. המעקב דומה לזה המתבצע בהריונות בישראל, אם כי כמות הבדיקות המומלצת והמבוצעת (בעיקר בארצות הברית) היא פחותה בהרבה.

     

    סביב השבוע ה-14 להריון מתבצעת בדיקת שקיפות עורפית ובהמשך גם בדיקת דם לאיתור מומים מולדים, כמו תסמונת דאון.

    סביב השבוע ה-20 להריון מתבצעת בדיקת סקירת מערכות נרחבת, שהיא בדיקת אולטרסאונד מקיפה אשר בה ניתן גם לזהות את מין העובר.

     

    תוך כדי ההריון הפונדקאית נשארת במעקב רפואי, בדומה לכל הריון אחר, הן על מנת לשמור על בריאותה והן על בריאות העובר. במידה והמצב מאפשר, שמירה על קשר רציף עם הפונדקאית חשובה ומעניקה

    תחושת ביטחון נעימה, הן לה והן להורים המיועדים. ניתן לבקש ממנה להעביר תוצאות של מעקבים רפואיים ובדיקות דם ושתן שמתבצעות.

     

    חשוב, כמובן, שפונדקאית לא תשתה אלכוהול בזמן ההריון, לא תעשן ולא תשתמש בסמים (בדיוק כמו בכל הריון רגיל). מעורבות של ההורים המיועדים וקבלת מידע על תוצאות הבדיקות חשובה ועוזרת בהחלטות שיכולות להגיע בהמשך (כמו החלטה על ביצוע מי שפיר).

     

    מה קורה אחרי שהתינוק נולד?

    ראשית יש לדאוג שהרשויות במדינה בה נולד התינוק יכירו בו. בהודו, למשל, האב חייב להיות נוכח בזמן הלידה. מרגע שהתינוק נרשם כבנו של יהודי ניתן להגיש תביעה לבית המשפט הישראלי על מנת להכיר באזרחותו הישראלית ובכך להשלים את ההליך המשפטי.

     

    כבר היו מקרים בהם הסתבכות משפטית עיכבה את חזרתם לארץ של הורים טריים וילדיהם. מרגע שהושלם ההליך נשארה רק המשימה הקשה ביותר – להיות הורים טובים, אבל זה כבר סיפור למדריך לגמרי אחר.

     

    הכותב הוא מנהל המרפאה הגאה "כללית גן מאיר". ביום ה' (14.2.2013) יתקיים כנס פונדקאות, בו ישתתף ד"ר וגנר, במרכז העירוני הגאה תל אביב-יפו. בפרטים באתר  





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    פונדאות לזוגות חד-מיניים. עדיין לא בישראל
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים