שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תשכחו מהדבורים: איך לדבר עם ילדים על סקס
    גיל ההתבגרות הוקדם, הטכנולוגיה מאפשרת חשיפה בלתי מוגבלת לשלל תכנים – ואנחנו עדיין חושבים שילדים צריכים לשמוע על "הדבורים והציפורים". מה באמת צריך לומר להם, באיזה גיל להתחיל והאם כדאי לצייד מתבגרים באמצעי מניעה?

    עוד ערב סטנדרטי של מקלחות, ארוחת ערב ו"מסדר שינה" עובר על כוחותינו, עד שפתאום הילד הקטן והמתוק שלכם, רק בן שש, שואל: "אמא, מאיפה באים ילדים?". ישנם בתים בהם שאלות דוגמת זו יתקבלו אצל בטבעיות ונינוחות, אולם הורים רבים נתקפים בתחושת מבוכה ובלבול במצבים כגון אלו. אך בעוד שרובנו גדלנו על סיפורי הדבורים והחסידות, כיום, בעידן האינטרנט והטלוויזיה שחושפים ילדים מדי יום לתכנים מיניים, הם כבר ממש לא רלוונטיים. וכשגיל ההתבגרות מתחיל היום כבר בגיל שמונה-תשע עולה השאלה מתי ואיך לדבר עם הילדים שלנו על מין ומיניות?

     

    עוד על חינוך מיני בערוץ הורים :

    בן ה-11 צופה בפורנו באינטרנט. מה עושים?  

    בת ה-16 רוצה לישון עם החבר: איך יוצאים מזה?

    "ילדים, היום נדבר על יחסי מין"

     

    איך מתחילים לדבר?

    "מיניות, גוף ופרטיות הם נושא כמו כל נושא אחר בבית, וצריך להתחיל לדבר עליהם כבר מגיל צעיר", מסבירה רות גנאל, מנחת קבוצות הורים במכללת הורים במנהל החינוך בעיריית ראשון לציון. "אם מחכים ל'שיחה', היא הופכת מאולצת וקשה יותר. לאור העובדה שהילדים נחשפים למושגים בנושא מדי יום, ובמקרים רבים כלל אינם מבינים את משמעותם, צריך להסביר ולשוחח איתם על כך כבר מגיל צעיר".

     

    גנאל מסבירה שלא רק שיחה לגופו של עניין מעצבת את ידיעותיו של הילד על מין ומיניות, וכי חשוב מאוד שהילדים יראו את

    ההורים מתחבקים, מתנשקים, מחמיאים ומפגינים אהבה זה לזה, שכן זה יוצר עבורם מודל של זוגיות רומנטית ובריאה.

     

    "מין ומוות הם שני הנושאים שהכי קשה להורים לדבר עליהם עם ילדים, היות והם מלווים בהרבה מבוכה וקושי, בעיקר של הילדים 'לחבר' בין ההורים שלהם לבין הנושא", מוסיפה אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ומנהלת פורום הורי במכללת הורים. "ילד צריך לדעת שהוא יכול לבוא ולדבר עם ההורה שלו מבלי שהאחרון יאבד את העשתונות. בפועל היכולת לדבר על מין ומיניות משתנה ממשפחה למשפחה ותלויה ברמת הפתיחות והתקשורת. זה גם תלוי מאוד ברמת הפתיחות של הילד: יש ילדים יותר סקרנים שנוטים יותר לשאול שאלות דוגמת 'איך באים ילדים לעולם?', שיכולות להוות דווקא פתח לשיחה פחות נבוכה, בהשוואה לשיחה יזומה".

     

    כיצד משתנה אופי ותוכן השיחה בין הגילאים השונים?

    "רמת הפירוט וספציפיות ההסבר והדוגמאות משתנים לפי הגיל", קובעת גנאל. "כך, לדוגמה, לילד בגיל שש-שבע צריך להסביר שאמא ואבא מתחבקים חזק, מתנשקים ושהזרע של אבא עובר לאמא, מבלי לפרט ספציפית איך התהליך קורה. לא מומלץ להשתמש במילים דוגמת חדירה, היות וזה עשוי להיות מאוד מאיים עבור ילדים בגיל זה. בגילאים מתקדמים יותר, ניתן לפרט יותר, תוך שההורה שומר על רגישות ושיקול דעת מול הסקרנות הטבעית של הילד לעניין מין".

     

    "הרעיון הוא לדבר על מה שמעניין את הילדים, ולא להעמיס עליהם יותר מדי מידע בבת אחת", מוסיפה זוהר ניב. "לפעמים מתוך תחושת המבוכה של ההורים לדבר על הנושא, הם עשויים להעמיס על הילד כמויות גדולות של מידע שהופכות להרצאה באורך מלא. סיטואציה שכזו עלולה להלחיץ את הילדים, להעיק עליהם ולהעמיס עליהם הרבה מעבר למה שהם מסוגלים להכיל".

     

    ומה לגבי גיל ההתבגרות?

    "בכל הנוגע לגיל ההתבגרות, חשוב להבין שבבסיסו עומדים הורמונים ועוררות מינית, שבמרבית המקרים מתבטאת באופן תמים של חיפוש חיבור זוגי, רצונות וצרכים שמתעוררים", מסבירה זוהר ניב. "לכן, צריך להתייחס לבני הנוער ולשיחה עימם בנושא בהתאם".

     

    "בגיל 14 אפשר כבר לדבר על הנאה ממין, ולהסביר שזה נעים שמישהו מחבק ונוגע לך בעור", מוסיפה גנאל. "ניתן להסביר שזוהי דרך להביע אהבה ללא מילים, כמו גל חום בגוף. חשוב להבהיר שלא מדובר במשהו מלוכלך, ושהמגע צריך להיות נעים. אין להפוך את השיחה למסע הפחדה,

    ויש להסביר שקיום יחסי מין זה דבר טבעי ומהנה, אבל צריך להיזהר. במהלך השיחה חשוב להיות קשובים ולשים לב לתגובות של הילדים, ובהתאם לכך לנווט את השיחה. לדבר בצורה מאוד ישירה ולא להתפתל סביב הנושא, ואם צריך להשתמש במילים עצמן (אורגזמה, קונדום, זקפה וכו') חשוב לעשות זאת - אחרת הילדים רואים בכך משהו מביך ופתטי".

     

    זוהר ניב מציינת כי קיימות אפשרויות והזדמנויות רבות שיכולות לשמש פתח לשיחה בנושא מין ומיניות. "אפשר לראות עם הילדים סרט או סדרה שיש בהם התייחסות להתאהבות ויחסים שנרקמים בין בנים ובנות, וכחלק מהשיח על הסדרה לשאול אותם מה הם חושבים על הדמויות ועל הסיטואציות שהן מתמודדות עימן. אפשרות נוספת היא חיבור לנושא דרך אירועים אקטואליים המופיעים בחדשות או שיחה על אירוע שהתרחש בחיי צד שלישי (שכן, חבר וכו'), כך השיחה יותר מורחקת מהם, ותחושת המבוכה מופחתת".

     

    זוהר ניב מסבירה כי גם אופי הלבוש של ילדים בימנו מספק צוהר חשוב לנושא. "כאשר ילדה או נערה מתלבשת בצורה פרובוקטיבית, חשוב לשוחח עימה על הנושא ולהסביר על המיניות שהיא משדרת כלפי חוץ. השיחה עשויה להלחיץ אותה, כי במרבית הפעמים ילדות ונערות כלל אינן מבינות את התגובה שהלבוש שלהן מעורר ומדוע הוא בעייתי, אולם דווקא בגלל זה קיום השיחה חשוב מאוד".

     

    ומה לגבי האחריות של בתי הספר בנושא החינוך המיני?

    גנאל מסבירה שאמנם במערכת החינוך יש הרצאות ותכניות מיוחדות לחינוך מיני, אבל כהורים לא מומלץ להימנע מהנושא ולסמוך על בית הספר כספק מידע בלעדי. "יתכן והילד לא היה באותו יום שדיברו על הנושא, או שהוא נכח אך לא הקשיב או לא הבין ויש לו שאלות נוספות, כך שהאחריות היא בראש ובראשונה של ההורים. הנושא מספיק חשוב כדי לקחת אחריות ולדבר עם הילדים עליו".

     

    ולמרות זאת היא מציינת שהורים חייבים לקבל את העובדה שלא תמיד השיחות יעזרו, בעיקר כאשר מדובר על גילאי העשרה. "צריך לזכור שבגילאי העשרה מפלס החרמנות גבוה, והרבה ממה שיאמר יתמוסס. הורה יכול לנהל שיחות פתוחות עם הילד בנושא ולומר את כל הדברים הנכונים, אבל ברגע של תשוקה המתבגר עשוי לשכוח את הדברים היות והוא ממוקד בהנאה ופחות מחובר ל'כאן ועכשיו' תוך שהוא מאמין שיהיה בסדר ושלו זה לא יקרה".

     

    "חשוב שההורים לא יצפו להפוך ל'קו החם' של הילדים שלהם על כל עניין", מוסיפה זוהר ניב, "ויקבלו את העובדה שבסופו של יום הם לא יהיו מודעים לכל התרחשות שקורית בחייהם של הילדים. זה בסדר, זה נורמלי וזה חלק מההתבגרות של הילדים ופיתוח נפרדות וחוויות אישיות".

     

    האם עדיף שאבות ישוחחו עם הבנים על נושא והאימהות עם הבנות?

    "יש יתרון שהורה מאותו המין ינהל את השיחה כיוון שהוא מכיר את החוויה", אומרת גנאל, "אולם צריכים להיות

    גם ריאליים, ואם אחד ההורים נחרד מעצם הרעיון של ניהול שיחה בנושא, אז חשוב שההורה שמסוגל לנהל את השיחה יישב עם הילד. אם לשני ההורים בעיה קשה לנהל את השיחה, ניתן לגייס דוד, דודה או אחים מבוגרים".

     

    רעיון נוסף שמעלה גנאל הוא החלפת אימהות: אימהות לבנות בגיל דומה שהן חברות טובות יכולות להגיע להסכמה שכל אחת מהן תדבר עם הבת של השנייה, תוך שהן מבהירות לילדות שהסודיות מובטחת על מנת להבטיח שיחה פתוחה וכנה.

     

    מהם הדברים שחשוב להדגיש לבני העשרה?

    "חשוב להדגיש שקונדום הוא חד פעמי, ושבסיום האקט המיני צריך להיפרד פיזית ולהוציא אותו", מדגישה גנאל. "לבנות חשוב להסביר שלשכוח גלולה זה הרה אסון, ועושה הבדל בין 'כן הריון' ל'לא היריון', וכי במידה ושוכחים יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף. בנוסף, חשוב להדגיש שאסור להן ליטול גלולות על דעת עצמן או עם מרשם של חברה, היות וזה עשוי להיות מסוכן, וכי צריך ללכת לרופא שיבצע בדיקות ויתאים את הגלולה המתאימה".

     

    גנאל מסבירה כי הילדים של היום חשופים להמון סדרות וסרטים שמראים דרמות, אהבות ומין ועסוקים במיניות ומגע מגיל צעיר מאוד. "הטלוויזיה מבנה נורמות, וזה יוצר תחושה אצל הילדים כאילו כולם 'עושים את זה'. הלחץ שכולם ניסו ועשו מאד חזק", היא מדגישה. "כשהורה מנהל שיחה פתוחה בנושא עם הילד הוא מעניק לו תחושה שזה בסדר לחכות, ומפחית את תחושת הלחץ".

     

    האם מומלץ לצייד את המתבגרים בקונדומים או גלולות?

    "אני יודעת שרבים מההורים עושים זאת על מנת להבטיח את הבריאות של הילדים, אולם אני חושבת שהמעשה נקלט אצל הילד כלגיטימציה לקיים יחסי מין, וההורים צריכים להחליט אם זה המסר שהם רוצים להעביר", מבהירה גנאל. "כשזה בכיס זה מזמין שימוש, וככל שהילד יותר גדול זה מעניק לו יותר לגיטימציה".

     

    "פעמים רבות דווקא אותה ליברליות גדולה לכאורה, שבשמה הורים רבים מציידים את הילדים בקונדומים או גלולות, משמשת בפועל כעלה תאנה ומהווה אינדיקציה לפחד לדבר על הנושא, רצון להימנע ממנו ולצאת לידי חובה", מוסיפה זוהר ניב. "אני לא חושבת שיש מקום לצייד את הילדים באמצעי מניעה, ודאי לא כתחליף לשיחה וללא שנוהל קודם לכן שיח מעמיק ומשמעותי בנושא".

     

    איך להתמודד עם הסכנות ברשת?

    גנאל מסבירה שרבים מההורים מוטרדים מאד מהריון ומחלות, אבל אחד הנושאים הכי קריטיים בימנו הינו נושא צילום והעלאת תמונות של ילדים לאינטרנט בידיעתם או בלעדיה.

     

    "בסדנאות שאנחנו מעבירים אנחנו מדגישים בפני הורים שחשוב להבין את הסכנות שאורבות לילדים גם כשהם בחדרם מול המחשב", מציינת הפסיכולוגית החינוכית ליליאן ללום, מנהלת מכללת הורים במנהל החינוך בעיריית ראשון לציון. "יש אפשרויות רבות שמובילות לכך שתמונות עירום של ילדים מוצאות את דרכן לרשת: נערים שהשתכרו והצטלמו, וירוסים מיוחדים שחודרים למחשב וגורמים למצלמת האינטרנט להידלק מבלי שהילד ידע, נער שמצלם את חברה שלו ועוד.

     

    "הורים חושבים שהילד שלהם חכם ולו זה לא יקרה, אבל בפועל אנו נתקלים מדי יום במקרים שכאלה. מרגע שזה קרה לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור והחוויה עשויה להיות מאוד טראומתית. לכן חשוב מאוד שההורים ישוחחו עם הילדים על הנושא, יקנו להם תרבות גלישה נבונה ובטוחה ויגדירו גבולות ברורים על צילום, שליחת תמונות והעלאתן".

      



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    נצלו את ההזדמנות - ופתחו בשיחה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים