שירות הביטחון האוסטרלי "שרף" את בן זיגייר

בן זיגייר היה קורבן. ממה שכבר התפרסם בתקשורת האוסטרלית והבריטית אפשר ללמוד שהוא היה קורבן של להיטות יתר ואי-זהירות מצד מפעיליו בישראל וכנראה גם קורבן של אישיותו. מה שמרגיז מכול הוא שהולך ומתברר שמי שסיבכו בכוונה את איש המוסד ותרמו בעקיפין תרומה מכרעת לכך שהתאבד היו איש או אנשים שפעלו בשירות ביטחון הפנים האוסטרלי ASIO.

צירוף הפרטים שפורסמו מעלה את התמונה הבאה: זיגייר ועוד שניים מעמיתיו, גם הם ילידי אוסטרליה ובעלי אזרחות אוסטרלית, גויסו למוסד בתחילת העשור שעבר. אחרי כמה שנים בשירות המוסד באירופה, נשלחו השלושה חזרה לאוסטרליה. המטרה העיקרית הייתה להנפיק לעצמם דרכונים חדשים אותנטיים. החוק האוסטרלי מאפשר לאדם לשנות את שמו, ולהוציא דרכון שתואם את שינוי השם בכל שנה קלנדרית. עובדה זו נוצלה על ידם, כך טוען שירות הביטחון האוסטרלי, כדי להנפיק כמה דרכונים בשמות שונים שמטשטשים את זהותם היהודית ומאפשרים להם להופיע כאוסטרלים ממוצא אנגלו-סקסי.

זיגייר, למשל, הוציא ארבעה דרכונים בארבע השנים ששהה באוסטרליה. לטענת האוסטרלים, המוסד זקוק לדרכונים כאלה - אחרי שעברו "טיפול" קטן - כדי לאפשר ללוחמים או מרגלים להיכנס למדינות אויב כמו סוריה ואיראן, ולבצע בהן משימות בזהות בדויה. אפשר להבין שזיגייר, ואולי גם חבריו, לא נשלחו בעצמם לבצע משימות ב"ארצות יעד", אולם הדרכונים שהוציאו שימשו אנשים אחרים שפעלו שם בזהות בדויה. מכאן שזיגייר לא היה בדובאי כפי שטען עיתון כוויתי.

באותו הזמן, תקופת האינתיפאדה השנייה, הגדיל המוסד מאוד את נפח הפעילות שלו באשר למעקב וסיכול פרויקט הגרעין האיראני ובמקביל גם לסיכול הברחות הנשק ופיגועי הטרור שאיראן עומדת מאחוריהם, כמו למשל העברות נשק וסיוע אחר לסוריה, לחיזבאללה ולארגונים הפלסטינים. הקפיצה הזו בהיקף הפעילות התרחשה אחרי שראש הממשלה שרון מינה בספטמבר 2002 את מאיר דגן לראש המוסד והציב לו כיעד פעולה עיקרי את הנושא האיראני על היבטיו השונים.

מגבירים עירנות

בתקופה זו אירעו כמה תאונות עבודה מביכות, שעל פי הפרסומים סיבכו דיפלומטית את מדינת ישראל עם כמה מידידותיה. אירוע אחד היה ב-2004 בניו זילנד, אחת מידידותיה הקרובות של אוסטרליה. אירוע נוסף היה חיסול מבחוח, איש ההברחות של חמאס, שבמהלכו נחשף שימוש רחב בדרכונים אותנטיים של יהודים - בכלל זה בעלי אזרחות אוסטרלית - על ידי לוחמי המוסד. כך טוען לפחות ראש משטרת דובאי. אם בכך לא די, התפוצצה באוסטרליה ברעש תקשורתי גדול פרשייה שבה טען ה-ASIO כי דיפלומט ישראלי מהשגרירות בקנברה ניצל קשר רומנטי כדי לאסוף מידע על פעולות ממשלת אוסטרליה.

הדיפלומט, אמיר לאטי, גורש מאוסטרליה בינואר 2005. על רקע זה נראה שניתנה הוראה למשרדי הממשלה שם להגביר עירנות ביחס למה שעלול להתפרש כפעילות ישראלית שקשורה בעקיפין או במישרין באיסוף מידע. ואמנם, ב-2009 התריע המשרד שמנפיק דרכונים על שינוי השמות התכוף, שלווה בהוצאת דרכונים חדשים על ידי בן זיגייר ועמיתיו.

ההתרעה הועברה ל-ASIO, שאחראי לביטחון פנים ולסיכול ריגול בתחומי אוסטרליה. בעקבותיה, נראה כי שירות הביטחון החל לעקוב אחריהם ובשלב מסויים גם זימנם לחקירה. לפי העיתון האוסטרלי The Age ועיתון נוסף מהעיר בריסביין, זיגייר הפך לחשוד העיקרי בעקבות דברים שאמר או בעקבות דברים שסיפר עליו אחד מעמיתיו, אולם זה קרה לפני המשבר הדיפלומטי בין אוסטרליה לישראל, שפרץ בעקבות חיסול מבחוח. לפיכך, לאוסטרלים לא הייתה עילה לכאורה לפעול נגד זיגייר מפני שלא ריגל נגדם ולא ביצע פעולות ריגול אחרות בשטח אוסטרליה.

המנדט של השירות הוא לסכל ריגול או פעילות חתרנית וטרוריסטית רק נגד אוסטרליה או בתוך גבולותיה. לא הייתה לו גם כנראה ראיה מוצקה שנעשה שימוש לא חוקי בדרכונים שזיגייר ביקש להנפיק. ייתכן גם שממשלת אוסטרליה,

 שהייתה באותה תקופה ידידותית מאוד לישראל, העדיפה להעלים עין לטובת שיתוף הפעולה המודיעיני, שהיה הדוק וטוב, בין המוסד ואמ"ן לבין ה-ASIS, שירות הביון האוסטרלי בחו"ל. 

אבל לאנשי ASIO שעסקו בנושא - לפחות למקצתם - הייתה כנראה אג'נדה משלהם. הם לא ויתרו בנקל על הטרף הישראלי. אם מחמת תסכול או בגלל גאווה מקצועית שנפגעה או סתם אנטי-ישראליות. ואולי מפני שהבחינו שזיגייר הוא החולייה החלשה בסיפור וכי עוד לחץ ישבור אותו ויגרום לו להודות ולספר על מעלליו בשירות המוסד. נראה ששני היהודים האוסטרלים האחרים שנחקרו לא סיפקו קצה חוט ארוך מספיק. לכן הם החליטו להשתמש בתקשורת כמנוף לחץ.

לא בגד, לא עמד בציפיות

הכוונה הייתה לשסות את התקשורת בזיגייר כנראה במטרה לשכנע אותו שמעשיו נחשפו וכי אין טעם להסתיר עוד ולהסתבך עם שלטונות אוסטרליה. חקירת ה-ASIO החלה בקיץ 2009. מבחוח חוסל בינואר 2010. בסוף אותו חודש, כשהעניין בנושא בשיאו, פירסם The Age כתבה שמספרת כיצד שלושה ישראלים צעירים בעלי אזרחות אוסטרלית קיבלו דרכונים תחת שמות שונים שבאמצעותם נכנסו לאיראן, סוריה ולבנון.

העיתונאים שכתבו את הסיפור היו ג'ייסון קטסוקיס וג'ונתן פרלמן, שהיו בארץ במסגרת עבודתם והכירו את הסצינה הישראלית. קטסוקיס לא ניסה להסתיר את העובדה שהמקור לסיפור היה "איש מודיעין" אוסטרלי. כדי להצדיק את המעקב אחר היהודים בעלי האזרחות הכפולה, נמסר לעיתונאים שזיגייר, בהיותו סטודנט, הרבה להתרועע ולהתחבר עם סטודנטים מערב הסעודית ומאיראן. משמע - זיגייר ביצע פעילות ריגול על אדמת אוסטרליה ולכן הייתה עילה לעקוב אחריו.

בתקופה שאיש המודיעין האוסטרלי הדליף לקטסוקיס את המידע היה זיגייר בישראל. לפי כל הסימנים והעדויות, הוא חזר ארצה מרצונו ואף דיווח למפקדיו במוסד כי הוא נחקר באוסטרליה. סביר שידע, וגם סיפר, שגם חבריו נחקרו. אבל עוד לפני חיסול מבחוח התקשר אליו קטסוקיס ושאל אותו לגבי הדרכונים ופעילותו בשירות המוסד. קטסוקיס טוען שקיבל מ"גורם אלמוני" בישראל את מספר הטלפון של זיגייר וכך הצליח לדבר איתו אבל ייתכן מאוד שהמקור לא היה דווקא ישראלי.

בכל מקרה, זיגייר הכחיש באוזני קטסוקיס שפעל בשירות המוסד אך הראה נכונות להמשיך בדיאלוג עם העיתונאי, מה שעורר את תחושתו של קטסוקיס כי בעל דברו מעוניין להמשיך בקשר וייתכן מאוד שבסופו של דבר ידבר ויספר לו את הסיפור המלא. קטסוקיס המשיך להתקשר וייתכן מאוד שזיגייר באמת התרכך וסיפר. הכתבה שהתפרסמה בעיתון כנראה תרמה להתפתחות בכיוון זה.

בשלב מסויים הוחלט שיש די ראיות כדי להצדיק מעצר וחקירה. השאר ידוע. המעצר התבצע בבידוד ותחת שם בדוי מפני שהשמות על הדרכונים השונים שהוציא, כולל שמו המקורי, היו רשומים וידועים. זיגייר לא היה מבכירי המוסד. הוא היה כנראה, לפחות בסוף שירותו, במעמד של מעין "תומך לחימה" במלחמה החשאית. לכן לא צריך להשתומם שאיש מצפוני וחדור מוטיבציה ציונית לוהטת כמוהו לא יכול היה לשאת בנטל האשמה והתאבד. הוא לא בגד ולא עשה מעשה זדון. הוא פשוט לא עמד בציפיות של משפחתו וסביבתו ובעיקר - בציפיות שלו מעצמו. זה היה כנראה נטל כבד מנשוא לנפשו המיוסרת.

עומדת בעינה השאלה למה הדליפו ב-ASIO את הסיפור לעיתונות. הרי הם ידעו שבעשותם זאת הם "שורפים" אזרח אוסטרלי ומסכנים את חייו של עמית משירות ביון ידידותי שהממסד האוסטרלי נהנה ממוצריו במישרין ובעקיפין. האם עשו זאת בסמכות וברשות או שזו הייתה יוזמה אנטי-ישראלית נקמנית של אדם או גורמים בשירות, שפעלו על דעת עצמם? למה אנשים מקהילת המודיעין האוסטרלית ממשיכים גם היום להדליף פרטים על מעשיו?

למשל, העובדה שהוא ועמיתיו הועסקו בחברת תקשורת שבסיסה באיטליה והיא סוחרת בפריטי תקשורת ואלקטרוניקה עם איראן. האם אותם אנשים הם שהחזירו לכותרות את הסיפור הישן הזה? כתב ABC טוען שהמקור הוא ישראלי. יש סיבות טובות לחשוב שהייתה גם יד אוסטרלית בהכנת הכתבה ובפרסומה. ייתכן שלעולם לא נקבל תשובות על שאלות אלה אבל לכל מי שקצת מתעמק בפרשה ברור שלארגון מודיעיני אוסטרלי אחד לפחות הייתה תרומה ממשית לטרגדיה של זיגייר ומשפחתו.

Read this article in English