תאונות סקס מביכות: מחדר המיטות לחדר המיון
הבחורה שטסה מן המיטה, זו שריסקה כוננית ספרים, הסכנה העצומה שטמונה בחזה גדול מדי וסיכול ממוקד שביצע כוח המשיכה - אורן הדר גאה להציג: תאונות המין המשעשעות שעבר בחייו. מופע בארבע מערכות
מה לדעתכם הסוג הנפוץ ביותר של תאונות-מין בישראל, לא כולל הריון לא רצוי? ובכן, תאונות המיטה הנפוצות ביותר בישראל ובעולם הן עצמים זרים שנתקעים באיברים אינטימיים. אנשים שניסו לענג את עצמם בכל מיני כלים ומכשירים שפשוט לא הסכימו לצאת.
עוד בנושא:
5 טעויות שכדאי להימנע מהן בדייט הראשון
בעלי מזניח אותי לטובת אתרי סקס
אמאל'ה, אנאלי: 6 תנוחות שמרתיעות נשים
עתה, כשסיימתי להחריד אתכם, הגיע הזמן לשעת סיפור: גם אני חוויתי מספר לא מבוטל של תאונות סקס מוזרות. למעשה, בבית חולים אחד במרכז הארץ זוכרים אותי היטב - ולא לטובה. אז הכינו את האישור מההורים, מימיה ונעלים נוחות להליכה: אני לוקח אתכם לסיור לימודי בין תאונות מין - כזה שיגרום לכם לשקול התנזרות - או לפחות, דייט מקצועי עם סוכן ביטוח.
מערכה ראשונה: הבחורה ששכחה את חוקי הפיזיקה
סיפורנו מתחיל בעיירה קטנה בשרון, בה התגוררתי בתקופה מסוימת לפני כמה שנים. באותו זמן הייתי במערכת יחסים לא בריאה במיוחד, אשר חדלה מלתפקד זמן רב לפני שנסתיימה בפועל.
המשכנו לשכב מכוח האינרציה וההרגל - ומשום שרק בזמן סקס לא התווכחנו כמו ילדים. חזרנו ממסיבה, נכנסנו לחדר שלי והתיישבנו על המיטה.
היתה זו מיטה מתכווננת שהיא פשוט נזר האבולוציה: היה לה מספר כמעט לא מוגבל של זוויות ואפשרויות כוונון (אבא שלי זכה בה באיזו הגרלה), ואפילו שלט רחוק. לשלט היה כפתור חירום חשוב מאוד, אשר מיישר בבת אחת את המיטה, במקרה בו ייתפס הגב לשוכבים.
"יש לי סחרחורת, אני הולך לשטוף פנים", אמרתי וקמתי לכיוון חדר האמבטיה. כשחזרתי, מצאתי אותה שוכבת על המיטה בבייבי דול שחור מסאטן. היא מלמלה משהו, עפעפה בעיניה והתמתחה. המיטה היתה בזווית גבשושית למדי. כאן חשוב לציין שתי עובדות: א. באותה תקופה אהבתי מצעים מסאטן, ב. כשהתמתחה, לחצה הבחורה על הכפתור שמיישר את המיטה.
רצו חוקי הפיזיקה - וסאטן על סאטן זה מחליק, ממש מחליק: הבחורה השתגרה לאוויר עפה איזה מטר הרחק מהמיטה, נפלה בצורה משעשעת להחריד והחלה לייבב. אני, מצידי, עשיתי מה שכל בן זוג אוהב ואבירי היה עושה: רצתי לעזרתה, הרמתי אותה ונקרעתי מצחוק. היא נפגעה ברגל בצורה שהשמיעה מין "קליק" מבשר רעות כשהיא פגעה ברצפה. בתוך עשר דקות כבר נשאתי אותה על הידיים, בלובי של בית החולים - כשהיא צועקת, בוכה ומקללת אותי בכל השפות שהיא הכירה (אחת וחצי. היא לא היתה טובה באנגלית).
הצוות הרפואי רץ אלינו ושאל מה קרה. "היא נפלה!" אמרתי ואז קלטתי שכולם מסתכלים עלי בצורה מאוד עקומה; קצת שכחתי להלביש אותה והבייבי דול השחור (שאגב, חשף יותר מאשר כיסה) היה כבר רטוב מדמעות. בתוך כמה דקות נכנסו כמה מטובי השוטרים של העיר והחלו לתחקר אותי. "רבתם? היא הרגיזה אותך? אתה על סמים?", היו רק חלק מהשאלות שנשאלו מאוחר יותר בתחנת המשטרה העירונית.
כשהבינו שאני אשם בעיקר בטיפשות, שחררו אותי. מיד הגעתי לבית החולים כדי לבדוק מה מצבה של זוגתי. היא בינתיים, החליטה שצריך להעניש אותי ולספר לכל הרופאים איזה בן זוג נוראי אני. כל הרופאים והאחיות חשפו שיניים כששאלתי אם היא בסדר. נפרדנו יומיים לאחר מכן ונשבעתי שלעולם לא אגיע שוב לבית חולים עם בחורה. אז נשבעתי.
מערכה שנייה: חוק וסדר, מדור מיוחד
כחודש לאחר הפרידה, מצאתי את עצמי עגום, חרמן וממורמר. תרמתי לצדקה את מצעי הסאטן שלי ואפילו שקלתי לוותר על המיטה הרובוטית. חברה שראתה שאני קצת קודר הציעה להכיר לי מישהי שעשויה להתאים לי. "היא סוטה מלוכלכת כמוך. אפילו אמרה שאתה חמוד". ומי אני שאסרב לסוטה מלוכלכת?
אז נפגשנו. היה קליק בשניות. הסתובבנו בגן ציבורי, עברנו משם לפאב ומהר מאוד חזרנו אלי הביתה. ראינו מערכונים ישנים של מונטי פייתון במשך חצי שעה לפני שהיא הסתובבה אלי ושאלה "אמרו לי שאתה סוטה מלוכלך וכל מה שאתה עושה זה להראות לי מערכונים שאני זוכרת בעל פה. מה העניין?", וזה כל מה שרציתי לשמוע. תשע שניות לאחר מכן כבר התפרענו במיטה (השלט הוחבא במעמקי המגירה ובחדר אחר). בשלב מסוים מצאנו את עצמנו בפוזיציית דוגי סטייל כשלשנינו ברור היטב שהשיא המשותף נמצא במרחק נגיעה קצרצר.
היא הורידה את ראשה והחלה לפקוד עלי: "מהר יותר! חזק יותר!" ואני צייתתי - כי לא מתווכחים עם סוטה מלוכלכת. כשהגיע השיא המיוחל נשמע קול רעם גדול, אבל לא של זעקות אקסטזה: הראש שלה פשוט נשתל במעמקי מדף הספרים שלי, שהיה תלוי מעל למיטה. מדף עץ, קרוב למאה ספרים וחתיכות קטנות של קיר מילאו את המיטה וכיסו את הראש שלה.
לקחו לי כמה שניות להירגע מהאורגזמה הנפלאה ההיא - ואז קלטתי שהיא לא זזה. מיקמתי אותה בזהירות ברכב וטסנו לבית החולים. גם הפעם עמדתי כשאני נושא אותה על הידיים וקורא לעזרה. גם הפעם היא לא לבשה יותר מדי (כיסיתי אותה רק בשמיכה. מה לעשות, נבהלתי). וגם הפעם היה שם אותו צוות רפואי. אותו צוות בדיוק. "אז מה, גם הבלונדינית נפלה?", שאלה אותי אחת האחיות בזמן שחברתה מצלמת אותי ומביטה בי במבט של "עכשיו המשטרה תדע בדיוק איך אתה נראה, חתיכת סוטה מלוכלך".
חוקרי המשטרה הניחו לי רק ביום שלמחרת. אחרי חקירות וחקירות צולבות ומשחקי "שוטר רע, שוטר ממש רע", שנמשכו שעתיים, הם הבינו שכנראה אני טיפש וביש מזל מכדי להיות עבריין מין. כשהגעתי לבית החולים גיליתי שהבחורה ספגה זעזוע מוח. הפעם, לא הרשו לי הרופאים להתקרב אליה בכלל.
כשפגשתי אותה ביום שלמחרת, סיפרה: "כשהתעוררתי בבית החולים, חשבתי שאני מתה והרגשתי שמשהו פשוט נגע בי, משך אותי והציל אותי. אני לא יודעת מה, אבל היה בזה משהו אלוהי, משהו שאף פעם לא הרגשתי". כמה חודשים לאחר מכן היא חזרה בתשובה. עד כמה שאני יודע, כיום היא חיה בברוקלין ועוסקת בעיקר בייצור תינוקות כשרים למהדרין.
מערכה שלישית: הציץ ונפגע
את מילקי-וניל הכרתי בפאב נידח באזור השרון. היא היתה מהקבועות באותו פאב, יפהפייה, עם עור כל כך בהיר שהוא בטח זוהר באולטרא-סגול וחזה עוצר נשימה. הכרתי אותה, אבל מעולם לא החלפנו יותר מכמה משפטים סתומים. לילה אחד פשוט התחלנו לדבר ולשתות בצוותא. בשלב מסוים בערב נשברה כוס בשולחן הסמוך והמלצרית החלה לאסוף את השברים - ונחתכה.
כשראתה מילקי-וניל את טיפת הדם הראשונה מבצבצת מאצבעה של המלצרית, היא כמעט איבדה את ההכרה. "אני ממש לא מגיבה טוב לדם", הסבירה. "אני הולכת לשטוף פנים, תזמין לי עוד בירה וצ'ייסר", אמרה. שעה לאחר מכן כבר היינו אצלי בבית, נפטרים במהירות מכל חתיכת בד שלבשנו קודם לכן. החזה שלה לא היה גדול או עצום או "כזה!" (דמיינו אותי מותח את ידי להמחשה); הוא היה פשוט טיטאני: הביקיני שלה בטח מורכב משני אוהלי סיירים וכדי לסגור אותו צריך עבודת ריתוך.
כשהיתה מעלי, החלה להתנועע מצד אל צד, בקצב גובר והולך. אחרי כמה דקות כאלה, כשראיתי שאנחנו מתקרבים אל שיא מבורך, הזדקפתי והתקרבתי לחבק אותה. בשלב זה אחד משדיה פשוט פגע בי, ואחריו השני. כוכבים וציפורים עפו באוויר ונתקעו בתקרה; ראשי פשוט צנח אחורה בהילוך איטי ולכמה שניות איבדתי את ההכרה.
אחרי כמה רגעים חזרתי לעצמי ופתחתי את הפה. במקום "אאוץ'" יצא לי משהו שנשמע כמו "האוס". מסתבר שתוך כדי מכת המחץ נשכתי את הלשון שלי כאילו היתה סוכריית גומי. מילקי-וניל נשארה לשבת עלי והיתה די המומה מכל העניין. כשהרמתי את הראש וניסיתי לחייך, היא נעשתה לבנה יותר מהתקרה - מלמלה משהו והתעלפה בעצמה. זחלתי לשירותים כדי להביא לה כוס מים ולשטוף פנים. כשניצבתי מול המראה, הבנתי מה בעצם קרה שם: כל הפה, השפתיים והסנטר שלי היו מגואלים בדם, כאילו צדתי ואכלתי אנטילופה בסגנון צ'יטה חופשי.
התוכנית המקורית שלי לא כללה בית חולים; מילקי-וניל התעוררה אחרי כמה דקות ודיווחה על כאב ראש אבל לא היה לה שום נזק שהוא. מצד שני, מיד לאחר שחזרה לעצמה, ציוותה עלי להתלבש ולהגיע עמה לבית החולים כדי לטפל במרשמלו הבוער שקודם לכן היה הלשון שלי. סירבתי בתוקף. "אני לא אוהב בתי חולים, זה לא כ-זה כואב לי והדימום כבר כמעט נפסק", אמרתי. אבל מה שהיא שמעה היה "אאי או אואף אאי אויים.." וכן הלאה, כך שחצי שעה לאחר מכן כבר עמדנו בשערי המוסד.
כפתור ופרח! גם הפעם היה שם אותו צוות רפואי שזיהה אותי במבט אחד. בעוד הרופא מנסה לשכנע אותי לפתוח את הפה, שמעתי אחות אחת מסננת לאחרת "מגיע לו, למניאק. סוף-סוף אחת שלא הסכימה להיכנע לסוטה הזה. התקשרת כבר למשטרה?".
מערכה רביעית: רד, עלה, עלה ורד
אני אוהב צעצועי מין. קצת מתסכל אותי שאין צעצועי מין נורמליים לגברים ושכולם יגרמו גם לליברלי שבגברים להרגיש כמו היצור מכוכב הלכת איכס, אבל שילוב האביזרים הוא פשוט תוספת מבורכת לדעתי. לכן שמחתי מאוד ביום בו מישהי הזמינה אותי לדירתה - רק כדי לשחק בצעצוע האחרון שקנתה: נדנדת-מין. למי שלא מכיר, אספר שמדובר במערך רצועות שנתלה מהתקרה, כדי לתמוך בפוזיציות אלו ואחרות.
אחרי כמה דקות של ניסיונות וטעויות, הצלחנו למצוא פוזיציה מאוד נוחה ונעימה. למעשה, היא היתה אחת הפוזיציות הכי נעימות שאי פעם הייתי נתון בה. מיותר לציין ששנינו מאוד התרגשנו מהעניין והשתוללנו בעונג במשך עוד כמה דקות. ואז, נפתחה הדלת ופנימה נכנס במלוא תפארתו כוח המשיכה. התרסקנו על המיטה וממנה - אל חיבוקה הקריר של הרצפה. אני, נקרעתי מצחוק; קיבלתי מכה די חזקה בראש אבל כל הסיטואציה היתה פשוט מאוד משעשעת לדעתי. ואז היא תפסה אותי בגרון וצווחה: קח אותי לחדר מיון! אני חושבת ששברתי את התחת!
לאחר מסכת ייסורים וצעקות שכללה נסיעה מזעזעת במונית שלא פספסה אף לא בור אחד בכביש, הובאה הנערה בפני רופא. בדיקה קצרה גילתה שבגלל המבנה הפיזיקלי של רקמות שומן ושריר, התחת שלה לא שבור. אבל עצם הזנב שלה מתהדרת בסדק לתפארת. מסתבר שבשל הזווית המשונה על הנדנדה, פשוט נפלתי עליה.
הפעם, למדתי מהטעות; כששאלו אותי הרופאים מה בדיוק קרה שם נעמדתי ואמרתי בקול גדול: "עשינו סקס על נדנדה שנתלתה מהתקרה. היא היתה מחוברת בצורה חובבנית והתפרקה. נפלנו על המיטה וממנה התגלגלנו לרצפה, המפקד!" (לא יודע למה, נפלט לי). והסגל הרפואי הביט בי במשך כמה שניות. תהיתי מתי השוטרים יכנסו. "הנדנדות האלה תמיד מתפרקות", סיננה אחת האחיות. "אתה יודע אם היא אלרגית לפניצילין?".
מה למדנו, ילדים וילדות? לעולם, אבל לעולם, אל תעשו איתי סקס.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
