שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לשלב ידיים נגד האלימות בחברה הערבית
    מצד אחד, חוסר השקעה במלחמה באלימות ושיעור פענוח נמוך של פשיעה ביישובים הערביים. מהצד השני, חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה. איך שוברים את המעגל?

    האלה מריה זובידאת מבסמת טבעון נרצחה לפני כחודש על-ידי אחד משכניה. השבוע הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד השכן. ייתכן שעבור הקורא הממוצע בציבור היהודי, אין בידיעה זו משום חידוש: חשד לרצח מוביל לחקירת משטרה ומסתיים על פי רוב בהגשת כתב אישום והעמדה לדין. אלא שעבור רבים מאזרחי ישראל הערבים, לידיעה מסוג זה יש חשיבות רבה. במציאות שבה קרוב ל-50% ממקרי הרצח הם בקרב אזרחים ערבים - יותר מפי שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה - תחושת הביטחון האישי הולכת ומתערערת.

     

    נשים ערביות נמצאות במעמד פגיע במיוחד, ועבורן תחושת האיום ממשית עוד יותר: רק השבוע שפך גבר בן 51 חומצה על פניה של נערה בת 16 בנצרת, כנראה משום שסירבה להינשא לו. במציאות הזו, הציפייה הטבעית של האזרחים הערבים היא שהמשטרה תשקיע משאבים בחקירה, פענוח ובהגשת כתבי אישום - במיוחד במקרי אלימות קשה. זו אותה המציאות שבה המקרה של האלה מריה זובידאת אינו השכיח: שיעור הפענוח של מקרי הרצח בחברה הערבית נמוך מזה שבחברה היהודית, במיוחד ביחס לנשים שנרצחות על ידי בני משפחה. למשל, בשנת 2010 נרצחו על-ידי קרובי משפחתן 10 נשים יהודיות ועשר נשים ערביות. עד היום פוענחו כל מקרי הרצח של הנשים היהודיות לעומת פענוח של שלושה ממקרי הרצח של הנשים הערביות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    שתי מדינות - סיסמה ללא תקומה / שאול רוזנפלד

    מושבעים בישראל? / אורון שוורץ ויוגב נרקיס
    פני האלימות
    "אימא, מישהו שורף אותי" / ליאור אל-חי וישראל מושקוביץ, "ידיעות אחרונות"
    "פתאום שמעתי את הבת צורחת: 'אני לא רואה בעיניים'", סיפרה אם הנערה מנצרת שגבר בן 51 שפך חומצה על פניה כי סירבה להינשא לו
    לכתבה המלאה

     

    בחברה הערבית מסבירים את הפער במציאות מתמשכת של שיטור חסר מצד המשטרה שבמשך שנים לא השקיעה די בהתמודדות עם הפשיעה ביישובים הערביים. בכל הנוגע לרצח נשים, הטענה חמורה עוד יותר: המשטרה תפשה במשך שנים רצח נשים ערביות כעניין תרבותי ולא כאלימות מגדרית גרידא, דבר שפגע במוטיבציה לחקור ולפענח מקרים אלו. המשטרה מצדה טוענת כי היעדר שיתוף פעולה ונכונות להתלונן מצד התושבים, ובמיוחד בקרב נשים שסובלות מאלימות, פוגע ביכולתה לחקור ולפענח מקרי רצח ואלימות, ולמצות את הדין עם הפוגעים.

     

    נראה כי במקרה הזה שני הצדדים צודקים: חוסר האמון נובע מההיסטוריה של היחסים בין המשטרה לחברה הערבית, שהגיעו למשבר חריף באירועי אוקטובר 2000. משך שנים, התייחסה המשטרה אל החברה הערבית בעיקר דרך "עיניים ביטחוניות" ולא אזרחיות. האזרחים הערבים מצדם, נמנעו מלבקש שירותי משטרה כיוון שראו בה גוף המשרת את הממסד הביטחוני. התוצאה הישירה היא התחזקות הפשיעה ועלייה במקרי האלימות הקשה.

     

    שיטור אפקטיבי חייב להיות מבוסס על בניית אמון בין האזרחים למשטרה. הדבר חיוני במיוחד בקשר שבין משטרה לקהילות מיעוטים. האחריות הראשית לשבירת מעגל חוסר האמון הזה מוטלת על המשטרה, מעצם היותה רשות שלטונית האמונה על שלטון החוק. עליה לעשות זאת בשני מסלולים: אכיפה ללא פשרות תוך השקעת יותר משאבים למאבק בפשיעה, לצד ביסוס קשר שוטף, קבוע וישיר עם הקהילה. מנהיגות הקהילה הערבית גם היא צד במשוואה. גם לה אחריות לאיכות החיים בישובים הערבים, ולכן מרגע שהמשטרה מוכנה לבסס יחסי אמון עמה ולהיטיב את השירות לאזרח הערבי, עליה לעודד פעולה משותפת עם המשטרה במטרה לסייע לה להתמודד עם נגע האלימות והפשיעה.

     

    ארוכה הדרך לשיטור שוויוני

    נראה כי נוסחה זו מאומצת בשנתיים האחרונות על-ידי הצדדים. המשטרה מקצה יותר משאבים בשיטור ובאכיפה בתוך הישובים הערביים, ובהטמעת התפישה של "שיטור מבוסס קהילה". התוצאה הישירה היא עלייה בהגשת תלונות של אזרחים שנותנים יותר אמון במשטרה, כולל נשים מאוימות, ותחילת יצירת יחסי עבודה מקצועיים בין המנהיגות ביישובים ערביים לבין תחנות המשטרה.

     

    עם זאת, הדרך להענקת שירות משטרתי אפקטיבי ושוויוני לחברה הערבית עודנה ארוכה, והיא דורשת מחויבות לפעולה המשכית ועקבית: מצד המשטרה, הנהגת מדיניות ארוכת טווח הרואה בציבור הערבי בעל זכות אזרחית בסיסית לשירותי משטרה, ומצד הציבור הערבי - פעולה אמיצה ומאורגנת למאבק באלימות תוך שותפות אזרחית עם המשטרה כנציגת שלטון החוק.

     

    משפחתה של האלה מריה זובידאת תזכה - כך ניתן לקוות - לעשיית צדק שלא הייתה מנת חלקן של נשים ערביות רבות שנרצחו בעבר. פענוח מקרי רצח ופשעים אחרים אינו התכלית היחידה של שירותי משטרה יעילים, אבל יש בכך כדי לסמן שינוי בסדר העדיפויות של המשטרה בכל הקשור לפשיעה בחברה הערבית.

     

    איילת נאור, מנהלת מיזם קשרי חברה ערבית-משטרה בארגון יוזמות קרן אברהם. עו"ד רדא ג'אבר, אחראי קשרי חברה ערבית במיזם.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד גרשגורן
    הנערה שנפגעה קשה מחומצה
    צילום: אלעד גרשגורן
    איילת נאור
    רדא ג'אבר
    מומלצים