לכל מקצוע - מחלה. לאילו סיכונים כולנו חשופים?

תגידו מה המקצוע שלכם - ונאמר לכם איזו מחלה עלולה לתקוף אתכם. בעיות שמיעה, פגיעות עצביות, מחלות ריאה כרוניות וסוגים שונים של סרטן קטלני, הם רק חלק מהמחלות התעסוקתיות החמורות שעלולות לפגוע בעובדים עקב סיכונים הנובעים מעבודתם. כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס רשם המחלות התעסוקתיות שהתקיים היום (ג') בתל השומר.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

• האם זה יעזור? מרכזי השמה לחרדים ב-70 מיליון
• טרה עוברת לדרום: העובדים יחפשו עבודה בגיל 50
• מחיר השפעת: זינוק בימי מחלה בינואר
  

על פי הערכות ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), קרוב לשני מיליון בני אדם מאבדים את חייהם מדי שנה בשל מחלות מקצוע. מרשימת דוגמאות שגיבשו במשרד התמ"ת לקראת הכנס, עולה תמונה מטרידה באשר להשפעות הפוטנציאליות של גורמים תעסוקתיים על הבריאות של העובדים:

ד"ר לובה פושנוי, הרופאה התעסוקתית הראשית במשרד התמ"ת, מסבירה כי אחד המפגעים השכיחים ביותר הוא רעש, שנפוץ בקרב עובדי ייצור בענפי התעשייה שעובדים עם מכונות, בחקלאות ובבנייה, ושעלול לגרום לירידה בשמיעה עד כדי חירשות של ממש. עובד ששמיעתו נפגע עקב עבודתו זכאי לפיצוי מהביטוח הלאומי כנפגע עבודה. 

גורם בולט נוסף למחלות תעסוקתיות הוא מה שמוגדר "אבק מזיק". פושנוי מחדדת ש"כל אבק הוא מזיק", אבל החקיקה מגדירה כמה סוגים במפורש, בהם אסבסט, סיליקה, קוורץ וטלק. "הסוגים הללו נחשבים אבק מזיק שיכול לגרום למחלות ריאה קשות וחלקם גם לסוגים שונים של סרטן", היא מסבירה.

כך למשל, סיליקה הוא חומר מינרלי שמשתחרר בפעולות כמו כריית קרקע, קידוח או חיתוך אבן, בעת שימוש בחול לניקוי מתכות, ואפילו בעבודות חקלאות. הקוורץ עלול לפגוע בעובדים שעוסקים בהליכי ייצור שיש מלאכותי, ולטלק עלולים להיחשף עובדים בתעשייה, שמשתמשים בכפפות גומי למניעת החלקה, כמו גם עובדים ברפואה ובקוסמטיקה שעושים בו שימוש, אם כי בכמויות הרבה יותר קטנות. 

עובדים בריתוך. הסכנה: פגיעה בשמיעה(צילום: index open)

חומרים מסרטנים ופגיעות עצביות

עובדי התעשיה נחשפים לחומרים מסוכנים נוספים כמו ממיסים פחמימניים - חומרים כימיים שמתבססים על נפט ומשמשים בין היתר בתעשיית האלקטרוניקה ותעשיית התרופות, ועלולים לגרום לפגיעה במערכות העצבים, ליקויים בתפקוד הכבד והכליות ואף חשודים כמסרטנים. גם תרכובות פחמימניות - שמשמשות בתהליכי ייצור נפט, איטום גגות וסלילת כבישי אספלט - עלולות לגרום לסוגים שונים של סרטן.

גורמים נוספים ברשימה הם ארסן וכרום - יסודות רעילים שנמצאים במחצבים בטבע ושחשיפה אליהם עלולה לגרום לסוגים שונים של סרטן, אולם פורשנוי מציינת כי הם נמצאים בשימוש מצומצם יחסית בארץ. באשר לעובדים ששוהים בחוץ שעות ארוכות, כמו חקלאים, פועלי בניין, שוטרים ופקחים, אלה חשופים לקרינת השמש, העלולה לגרום כידוע לסרטן העור.

בתמ"ת מציינים כי רוב המחלות נגרמות עקב כישלון בפעולות מניעה שצריכות להתבצע מראש ושנמצאות בדרך כלל באחריות המעסיק. בתוך כך, עבור רוב החומרים נקבעו הוראות בטיחות שנועדו להפחית את הסיכון הנשקף לעובדים. פורשנוי מבהירה כי המעסיקים נושאים באחריות על כל מה שלא נעשה בהתאם לתקנות וכי הם חשופים לצווים ולסנקציות, עד כדי הפסקת פעילות.

"יש תקנים שקובעים את הסף המותר של חשיפה", היא מסבירה. "מי שנחשף לריכוזים נמוכים - מוגן מבחינתנו, שכן הסיכון או הסיכוי לחלות במחלה הינו מזערי. בנוסף יש הוראות בטיחות לשימוש בחומרים הללו והמעסיק מחויב להעביר לעובדיו את המידע על הסיכונים הללו ואיך למנוע אותם. כך למשל, אפשר להוריד ריכוזי אבק באמצעים כמו הרטבה או מערכות יניקה ואוורור, או למצוא תחליפים מסוכנים פחות".

אבק. הסכנה: מחלות ריאה כרוניות(צילום: עודד לופט)

קרינה ונזקים אורתופדיים

יש גם גורמי סיכון שאינם זוכים להתייחסות בחקיקה, למשל קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת ממכשירי חשמל - מזיק פוטנציאלי גם לעובדים שאינם יוצאים מהמשרד. בנושא זה מבהירה פורשנוי כי אין כיום מידע ודאי על השפעות לטווח ארוך, אך מאשרת שיש השפעות מיידיות להימצאות בסמוך לשדות מגנטיים חזקים, כמו זרמי חשמל בגוף וסחרחורות.

במקרה זה המענה מגיע מהתקנים של המשרד להגנת הסביבה, שמגדירים מה העוצמה הבטוחה של פליטה אלקטרומגנטית שמותר לשהות לידה. "אף שאין מידע חד משמעי על נזקים בריאותיים כתוצאה מכך, אנחנו פועלים על פי עיקרון הזהירות המונעת וממליצים שהשדה יהיה כמה שיותר נמוך", היא מסבירה. "יש כיום יותר ויותר מודעות של הציבור לנושא. אם מישהו יושב ליד ארון חשמל - אפשר להזמין מודד, ואם השדה השדה חורג מהתקן - יזיזו את המיקום של העובד".

בעיה בריאותית נוספת שקשורה בעולמנו הממוחשב, היא נזקים אורתופדיים ודלקות בצוואר, גב וזרועות, עקב שעות ארוכות של ישיבה אל מול המחשב. אולם גם פה אין הוראות וחקיקה מחייבות - אלא רק המלצות. "אי אפשר לומר שישיבה גורמת למחלה, אך יש תנוחות גוף שגורמות לעייפות של השרירים ויש המלצות של המוסד לבטיחות וגהות בנושא", היא מסבירה. "בתחומים מסויימים אין עדיין חקיקה, אך יש המלצות ומידע זמין לכל מי שמתעניין".

יושבים שעות מול המחשב(צילום: shutterstock)

מחלות רבות אינן מדווחות

רשם המחלות התעסוקתיות הוקם ב-2011 במרכז הלאומי לבקרת מחלות, על ידי משרדי התמ"ת והבריאות, זאת במטרה לבצע לראשונה בארץ רישום מסודר של מחלות הנובעות ממקום העבודה. בשנת 2012 התקבלו סך של 1,589 הודעות ברשם, לעומת 1,160 בשנה שלפני - עלייה של 37%. עם זאת, ההערכה היא שמחלות רבות עדין אינן מדווחות.

"להערכתנו הדיווח על מחלות מקצוע, שמתקבל מדי שנה, אינו משקף נאמנה את מצב התחלואה התעסוקתית בקרב עובדים בישראל", אומרת פושנוי. "על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון העבודה ובינלאומי, היקף התחלואה התעסוקתית הכוללת מחלות מקצוע ומחלות שקשורות לעבודה גדול פי 2.4 מהנתונים הרשמיים".

לדברי ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות, ההערכות הן כי מדובר בכ-24 מקרי מחלה או חשד למחלה תעסוקתית על כל 10,000 עובדים מדי שנה. "המשמעות לישראל, בה יש מעל 3 מיליון עובדים, היא שכ-8,000 עובדים נהיים חולים על רקע חשיפה תעסוקתית מדי שנה", הוא אומר. "לכן, יש עדיין פער ניכר בין הרישום הרצוי למצוי".