שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הפחד גרם לי להשמין - מה עשיתי כדי לנצח אותו?

    ניסיתם כבר את כל הדיאטות האפשריות והמשקל מסרב לרדת? יכול להיות שהסיבה לכך נעוצה בפחדים שיש לכם בחיים. פחדים ממחסור, מהזנחה, מאיבוד או אפילו מחוסר כסף. מטפלת מסבירה איך להתגבר על הפחדים ולהתחיל לרזות

    כמעט בכל יום אני נפגשת באנשים ששואלים אותי כיצד רזיתי. הם מספרים שאינם מצליחים למרות עשרות שעות של אימונים בחדר כושר ואינסוף דיאטות. היום אני כבר יכולה לתת להם מענה לשאלה, אחרי שהייתי שם.

     

    קיראו עוד על דיאטה ותזונה נכונה

     

    הכל התחיל במה שאמור היה להיות היום המאושר בחיי - לידת בני הבכור אלעד. פרט להתמודדות עם ילד ראשון נשארתי עם עודפים שלא עזבו אותי. מצד אחד איזה כיף, יש תינוק בבית. מצד שני הצמיגים שעוטפים את המותניים ואינם מרפים ממני. מאוד מהר התחלתי במחשבות על הרזיה והלכתי ל"איבוד".

     

    לשנוא ולבקש שיתוף פעולה?

    חשבתי לעצמי: מה הבעיה להוריד  16 ק"ג ש"זכיתי" בהם במהלך ההיריון? הרי זה קלי קלות עם דיאטה וספורט! אבל  אחרי חודשים בהם התמדתי ושמרתי על תזונה מאוזנת ומבוקרת ועשיתי ספורט, הופתעתי שהמשקל לא זז. 

     

    כועסת, ממורמרת, ומיואשת נכנסתי למקלחת, הסתכלתי על הגוף שלי בראי. ראיתי את סימני המתיחה, את הבטן וכעסתי! "אני שונאת אותך" אמרתי לגוף שלי. אבל כמו שהרבה פעמים קורה לנו, ההארה מגיעה ממקום לא צפוי.

     

    התעוררתי לפנות בוקר עם השאלה: "איך את מצפה ממישהו שאת שונאת שישתף איתך פעולה? כשאת הולכת ברחוב ופוגשת מישהו שאת שונאת, האם תשתפי איתו פעולה?" גיחכתי לעצמי "ברור שלא!". פתאום הבנתי! אני שונאת את הגוף שלי ומצפה ממנו שישתף איתי פעולה.

     

    כבוגרת פסיכולוגיה, כמנטורית להתפתחות ומטפלת בכירה בתטא הילינג, הייתי צריכה לדעת שאם אני רוצה שיתוף פעולה של הגוף עלי לשנות את גישתי אליו. כאן התחיל המסע הפרטי שלי עם הגוף. מסע של חיבור, הקשבה, זיהוי ושיתוף פעולה. זה עבד! רזיתי 16 ק"ג ללא דיאטה. וזה עבד גם אחרי ההיריון השני, אז רזיתי 18 קילו – בלי דיאטה מודעת. איך זה עובד ?

     

    מה הקשר בין תחושת מחסור בכסף ואהבה להרזיה?

    במוח שלנו קיים מנגנון הישרדותי שמטרתו לשמור עלינו בחיים. המנגנון הזה מכיר מושגים פשוטים ביותר - אוכל, חום גוף, נשימה ועוד. המנגנונים הללו מגיבים למחסור באוכל ובחום בצורה הורמונלית וכימית ומפעילים את תוכנת האגירה בגוף.

     

    כשאדם חווה מחסור באוכל הגוף שלו יאגור את כל מה שהוא יכניס לפה מתוך אותה מטרה של שמירת הקיום. כך כשהדיאטנית שלנו מבקשת מאיתנו לאכול כל שלוש שעות, זה בדיוק עונה לצורך הזה, שלא לחוש רעב ומחסור.

     

    במחקרים נמצא שכאשר אדם חש פחד ממחסור הגוף לא מבחין בין מחסור אמיתי לבין פחד ממחסור שקיים במחשבה ומפעיל את אותם מנגנונים של סטרס בגוף. לכן כאשר אני פוחדת ממחסור בכסף הגוף מתרגם את הפחד – לא יהיה לי אוכל. הגוף שלנו אינו יודע מה זה כסף. הוא יודע מה זה אוכל.

     

     

    הגוף לא יודע מה זה כסף - הוא יודע מה זה אוכל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגוף לא יודע מה זה כסף - הוא יודע מה זה אוכל(צילום: shutterstock)

    איך מתמודדים עם פחד ממחסור?

    אחד הכלים בהם אני משתמשת בסדנאות שלי הוא תרגיל ההודיה: אני מבקשת מהמשתתפים לרשום רשימה יומיומית של 10 דברים שהם מודים עליהם, על מנת לתרגל את הפוקוס על מה שיש. לתרגיל זה מספר מטרות:

     

    לחבר את האנשים לזמן הווה. הסיבה של החיבור להווה נוצרה מתוך ההבנה שהפחדים שלנו מצויים בעבר או בעתיד. ברגע שאני מחוברת להווה נוצר בתוכנו שקט מתוכו אנו יכולים לבחור! לבחור איך להגיב, לבחור מה להכניס לפה, לבחור מי אנו רוצים להיות.

     

    להודות על מה שיש. כאשר אנו מודים על מה שיש, האדם נוכח לשפע ולשפע האפשרויות שיש לו לקדם את המטרות שהוא רוצה, אלו משפיעים עליו מבחינה רגשית ומגבירים את השמחה שלו. השמחה מורידה בצורה דרסטית את הסטרס המצוי בגוף. ההורמונים שמופרשים לגוף משתנים והגוף יכול לשחרר את השומן ביתר קלות.

     

    מה הקשר בין ניקיון להרזיה?

    גורם נוסף המשפיע על תוכנות האגירה בגוף שלנו הוא הזנחה פיזית של המרחב שבו אנו גרים והזנחה רגשית.

     

    בתהליכי הרזיה ללא דיאטה אני מבקשת מהמשתתפים לעשות רשימה של הדברים שהם מזניחים בחייהם כמו: ניירת שלא תייקו, בדיקות שהם דוחים, מערכות יחסים לא פתורות, ניהול תקציב מסודר ועוד.

     

    מה הקשר בין הדברים שאנו מזניחים להשמנה?

    מניסיוני אגרנות ודחיינות משפיעים על הסטרס בגוף. אגרנות היא ביטוי פיזי לקושי שלנו לשחרר מחיינו דברים שאנו לא צריכים. הקושי לשחרר בא לידי ביטוי בתהליכי ההרזיה, הוא משקף את הקושי לשחרר שומן עודף.

     

    אגרנות לרוב מתרחשת המפחד שלא יהיה לי את מה שאני צריכה כאשר אני אצטרך אותו. אותו פחד שלא יהיה לי מפעיל שוב את אותם תוכנות ותהליך האגירה ממשיך.

     

    דחיינות משפיעה על היכולת שלנו לאסוף אנרגיה וכוח כדי להוציא לפועל את הדברים שאנחנו רוצים מכמה סיבות:

     

    1. כאשר אנו דוחים דברים שיש לנו לעשות התודעה שלנו מקבלת את המסר שאנו לא יכולים לקבל את הדברים שאנו רוצים. החוויה הזו מייצרת בתוכנו את דפוס הקורבן, אותו אחד שאין לו שליטה והדברים קורים לו. ואז נוצרת בתודעה אמונה שאנו לא יכולים לקבל את מה שאנו רוצים, כמו הרזיה ולכן אנו מוותרים לעצמנו.

     

    2. גם אם אנחנו לא מודעים לכך, הדברים שאותם אנו דוחים מטרידים את שלוותנו וגוזלים את האנרגיה שלנו. אנו מרגישים עייפים עוד לפני שעשינו משהו למען עצמנו ובריאותנו.

     

    כך למשל, שמרית השתתפה באחד הקורסים שהנחתי. היא לא הבינה את הקשר בין הניירת שנערמה על שולחן העבודה שלה לבין עודף המשקל שלה. הניירת הזו הפחידה אותה מאוד. הפחד נבע מחוסר אמונה ביכולת שלה להתמודד עם התשלומים שנמצאים בערמה. הפחד שלא תצליח לשלם את הריביות שהתשלומים צברו.

     

    דפוס ההתנהגות – התעלמות מתוך פחד. בכל פעם שהעין של שמרית קלטה את הערמה, הגוף שלה הגיב בפחד. אותם חומרים המופרשים כאשר אנו חווים סטרס הופרשו כאשר היא ראתה את הניירת. כאשר העזה להתמודד עם הפחד ולסדר את הניירת והתשלומים, 30 ק"ג ירדו מגופה.

     

    ש., הוא גבר צעיר ומצליח ששוקל כ25 קילו מעבר למשקל הרצוי. כשהגיע אליי סיפר שמאז שהוא בחדר כושר הוא מרגיש שהגוף שלו רק גדל. הוא היה נשוי עם ילדים.

     

    בראיון האישי הראשון הוא מעלה את הנושא של הפחד הכלכלי והשאלה שהטרידה אותו הייתה - איך הוא יפרנס את משפחתו לאור המצב בארץ. זה היה מוזר, כי הוא בהחלט היה במצב כלכלי טוב .

     

    הוא היה עסוק כל הזמן בדאגות של מה יהיה. הדגש בטיפול בשלב ראשון היה על המיקוד בכאן ועכשיו. רק כאשר קלט שמצבו לא כל כך קשה, שהוא מתמודד, שהוא מסוגל ויכול לסמוך על עצמו כמפרנס ראוי, התחילו הקילוגרמים לנשור.

     

    הקשר בין מחשבה שלילית להרזיה

    סיבה נוספת בגינה מופעלות תוכנות ההשמנה בגוף היא הקשרים שליליים להרזיה. רזון שווה מחלה, רזון שווה מוות. הקשרים אלו מפעילים את תוכנות ההישרדות של האדם. כלומר כשיש אמונה פנימית שכשאני אהיה רזה אני אהיה חולה, הגוף ימנע ממני להוריד במשקל.

     

    לדוגמה, הגיעה אליי רונית, שאמה נפטרה מסרטן. הזיכרון הקשה של האם הכחושה בסוף חייה עצר את האישה מלרזות. בכל פעם שהסירה כמה קילוגרם המשקל חזר כעבור זמן קצר. הסיבה לחזרת המשקל היא שבגוף יש זיכרון של ההקשר בין רזון למחלה ולכן בכל פעם שהיא יורדת במשקל מופעלות תוכנות ההשמנה על מנת להגן עליה. מבחינת הגוף יש במצב זה סכנה ממשית לחיים.

     

    לרוב אנו נותנים מענה לתוצאות המופיעות בחיינו – עודף המשקל פיזי, אך אנו מזניחים את המקורות, את הסיבות להשמנה, סיבות פנימיות כגון- פחדים. אנו יכולים להשקיע אנרגיה רבה על מנת לטפל בתוצאות אך אנו בעצם מחליפים מצוקה אחת באחרת.

     

    כאשר אנו נותנים מענה לסיבות הפנימיות של ההשמנה שלנו ההרזיה מתרחשת בטבעיות ובנינוחות, מפני שאין לגוף סיבה אמיתית לשמור על שומן, אין ממה מהגן על חיינו. משום כך ההעדפות התזונתיות שלנו משתנות תוך כדי התהליך בו אנו לומדים להקשיב לעצמנו ולגופנו ולספק לו את מה שהוא צריך, כאשר הוא צריך את זה, גם אם מדובר בשוקולד או גלידה.

     

    הפסקתי לפחד

    אחזור לדוגמא של עצמי, הרי שמשך שנה פלוס הקדשתי לטיפול בפחד האישי שלי ממחסור בכסף, מהחוויה של "אני לבד בעולם", בחוסר יכולת לשים גבולות, בנטייה לרצות אחרים, בפרפקציוניזם ובביקורת שלי. זה הצליח והק"ג ירדו מאליהם.

     

    אם משהו מחפש הרזיה מהירה,  זה לא מה שהשיטה מציעה. כי השינוי הוא תהליך לאורך זמן ובנינוחות, הטיפול שהוא בנפש, במחשבות, ברגשות, בחוויות ובהגיון – וכתוצאה מכך משתנה הגוף. מאבדים את הצורך במתוק, שהוא תחליף נהדר לאהבה אך לא לבריאות.

     

    הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי החברה, מנטורית ומטפלת בכירה בתטא הילינג.

    מנחת סדנאות "לחיות חופש" - להרזיה ללא דיאטה ויחסים עם הגוף

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הפחד שמשתלט על החיים ומונע את ההרזיה
    צילום: shutterstock
    מומלצים