ההיפ-הופ כבש את מונגוליה: "נשק לביטוי עצמי"
עם שירים שעוסקים באלכוהוליזם, אלימות ושחיתות, הראפ וההיפ-הופ כבשו את רחובות מונגוליה. סרט תיעודי חדש מגולל את פריחתו של הז'אנר במדינה, ודרכו מאיר את מצוקותיו של העם המונגולי
"הסרט בעצם עוסק במה זה אומר להיות מונגולי בעידן הנוכחי", הוא מספר. "זה לא סרט תיעודי-מוזיקלי, למרות שיש בו הרבה מאוד מוזיקה. יכולתי לגולל את הסיפור הזה גם דרך מוזיקת רוק, או אולי אפילו טכנו - אבל ההיפ-הופ הכי 'לפנים'. הסצנות בסרט משקפות את התרבות האורבנית". במהלך הקיץ האחרון הסרט הוקרן בבכורה באוסטרליה, ובמהלך החודש הקרוב יוקרן בפסטיבל הסרטים האסייתי בבייג'ינג. במדינה בה הוא עוסק, אגב, הסרט טרם הוקרן.
צפו: הצצה לסרט התיעודי "Mongolian Bling"
בין גיבורי הסרט ניתן למצוא את גנבולד בן ה-16, שבין יתר הנושאים עוסק באמנותו גם בבעיית האלכוהוליזם שמציפה את המדינה הענייה. "תמשיך כך ותהיה אלכוהוליסט", הוא שר באחד משיריו, "אתה תשכח את משפחתך ואת הוריך". גנבולד - שמגיע מאחד האזורים הקשים של הבירה אולן בטור, בו תושבים רבים חיים באוהלים ללא חיבור לרשת החשמל - טוען שבאמצעות המילים הקשות הוא מנסה לתת קצת צלם אנוש לבעיית האלכוהוליזם החמורה במדינה: "זה עוסק באופן שבו מונגולים בזים לשתיינים, חלק אפילו לא מתייחסים אליהם כבני אדם. אחרים רואים אותם ומרחמים עליהם, בגלל ההתמכרות שלהם".
ולא רק אלכוהוליזם: נושאים חברתיים רבים - כולל פשיעה ואלימות או שחיתות פוליטית - מככבים בלהיטי הראפ של מונגוליה. "המועמד יילך הביתה כשהוא משוכנע שהוליך שולל את הקהל", שר הראפר המקומי המצליח גי (Gee), באוקיינוס הגואה של הגלובליזציה, מונגוליה היא כמו סירה בלי משוטים. כדאי שתתחילו לדאוג, לפני שנטבע".
מוזיקה נשאה איתה משמעות פוליטית וחברתית במונגוליה עוד לפני שהמדינה הפכה דמוקרטית ב-1990. רבים שם מתייחסים היום לשיר בשם "Ring The Bells", שאז בקושי עבר את מבחן הצנזורה הקפדנית של השלטון, כאחד הגורמים להפלת הממשלה הסוציאליסטית.
עכשיו, ההיפ-הופ עוזר לעם המונגולי להתמודד עם הצדדים הפחות נעימים של החירות הטרייה יחסית - והסרט שוזר ביחד ראיונות, צילומי רחוב, הקלטות חיות וגם טקסים מסורתיים יותר, ומתמקד באופן שבו הז'אנר המוזיקלי שהגיע מרחובותיה של ארצות הברית צמח כאן מתוך התרבות המסורתית.
באחד הקטעים בסרט, מתועד ריב פומבי בין שני ראפרים - גי, שכבר הוזכר כאן, וקוויזה, בעקבות החלטתו של האחרון להצטרף למסע פרסום של משקה אלכוהולי. "אני שונא את קוויזה", אומר גי בסרט, "היפ הופ לא קשור למסחריות". מצד שני, אותו קוויזה גם עובד מזה כמה שנים עם ארגון אמנסטי הבינלאומי - עוד דוגמה למחוייבות שמרגישים רבים מהמוזיקאים במדינה כלפי עתידה.
מי שאפשר לכנות ככוכבת הראשית בסיפור הזה היא ג'ני בת ה-26, שמכונה שם "מלכת ההיפ-הופ המונגולי" ועוסקת גם היא בנושאים שמטרידים את החברה
המונגולית, ביניהם נשים מבוגרות שננטשות על ידי בעליהן והרשויות, הרסה האדמה כתוצאה מכרייה, מקרי אלימות בתוך המשפחה והיעדר תמיכה לאמהות חד הוריות.
"יש כאן עירוב אמיתי של חדש לצד ישן", אומר הבמאי בינקס. "בעיר הבירה עוברים סוסים ברחוב, וישנן סבתות שאוהבות היפ-הופ". אולי זה נובע מכך שהז'אנר המוזיקלי הזה נתפס שם כדרך לתת קול לאלו שאינם יכולים לדבר בשם עצמם, ולהעניק להם תקווה. "זה כלי לרפא את החברה", אומר קוויזה בסרט, "ההיפ-הופ הוא כמו כלי נשק שנותן לך לבטא מילים ורעיונות".
לפנייה לכתב/ת 
