שתף קטע נבחר

בני 14 מהרצליה המציאו מדבקה שתסייע לחולי סוכרת

אחת הבעיות של חולי הסוכרת מסוג 2 היא בדיקת רמת הסוכר שמצריכה דיוק רב וקשה לביצוע עבור קשישים רבים. קבוצת תלמידים בני 14, שהשתתפו בתחרות ה-FLL שנועדה לפתח פתרונות הנדסיים בעזרת בני נוער, מצאו פתרון מיוחד במינו ואף זכו במקום השני בתחרות הבינלאומית

איתמר חולה בסוכרת סוג 2, אחת הבעיות המרכזיות המלוות אותו מאז שחלה קשורה בתהליך לקיחת התרופות שמצריך ממנו בדיקת סוכר לא פשוטה - למעשה, אחד מכל שישה אנשים מעל גיל 65 בישראל חולה בסכרת מסוג 2 וצריך לעשות בדיקה למדידת רמת הסוכר שלו ולאבד מעצמאותו ומאיכות חייו. לביצוע בדיקת רמת הסוכר דרושות לו ראיה טובה ויכולת כיוון ודיוק ברמה גבוהה. לרוב המבוגרים אין יכולות אלו ולכן הם מתקשים לבצע את הבדיקה.

 

למזלו של איתמר וקשישים אחרים, קבוצת תלמידים תחת השם רובוטיקה מספר 45# Poke'bot שהשתתפה בתחרות ה-FLL של חברת FIRST, מצאה פתרון לבעיה ושמו STICKWATCH. חברי הקבוצה אף זכו במקום השני בתחום המחקר.

 

עוד על מחלת הסוכרת:

 

חברי קבוצת רובוטיקה מספר 45# Poke'bot ברגע הזכייה (צילום: עמית רומנו) ()
חברי קבוצת רובוטיקה מספר 45# Poke'bot ברגע הזכייה (צילום: עמית רומנו)

 

ה-STICKWATCH נועד להקל על קשישים שחולים בסכרת מסוג 2 לבצע את בדיקת הסוכר שעליהם לבצע כל יום. המכשיר מורכב מ-3 חלקים: המדבקה, השעון ומוקד איסוף הנתונים.

 

  • המדבקה, שממוקמת על הירך של המטופל מבצעת את הבדיקה באופן אוטומטי - היא דוקרת את הירך והדם שיוצא מהמחט עובר אלקטרוליזה.
  • השעון, שממוקם על ידו של המטופל מציג את הנתונים על המסך שנשלחו אליו באמצעות RFID מהמדבקה.
  • מוקד איסוף הנתונים, שיכול להיות מוקד רפואי או אפילו מחשב אישי של קרוב משפחה של המטופל, אוסף את הנתונים ושומר אותם לפי שם, תאריך ושעה ומיקום של המטופל. מוקד איסוף אחראי גם על מקרי חירום ובמקרה הצורך הוא פותח בשיחה עם המטופל ושולח אמבולנס למקום האירוע.

     

     (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#) (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)
    (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)
     

     

    תלמידי הקבוצה - אור קאופמן, עומר מנור, ניר נווה, טל באומגרטן, יובל שדות, איתמר ארז, גילי לוי, ליאור קידר ויערה שליט -  כולם בני 14, לומדים בכיתה מיוחדת הנקראית "מנהיגות מדעית" בחטיבת הביניים יד-גיורא בהרצליה. "במסגרת תוכנית הלימודים", מסבירה אור קאופמן, "לומדים גם רובוטיקה מכיתה ז' (איך לבנות ואיך לתכנת בתוכנה מיוחדת שנקראת NXT את הרובוט שבנו). בכיתה ח' אנחנו משתתפים בתחרות. הכיתה שלנו התחלקה לשלוש קבוצות וכל קבוצה רשמו בנפרד. מהרגע שהתקבלנו ידענו שנירשם לתחרות ואף חיכינו לכך".

     

    נושאי התחרות לשנת 2013 נחשפו כחצי שנה לפני התחרות, "בסוף כיתה ז' גילינו שהנושא של התחרות יהיה senior solution אך לא ידענו במה בדיוק יתמקד המחקר. רק אחרי אירוע הפתיחה גילינו שהשנה הנושא המדויק הוא שיפור איכות חיי הגיל השלישי", מסבירה אור. 

     

  • כיצד מתנהל תהליך ההחלטה על ההמצאה?

     

    "בהתחלה, חיפשנו שותף בן גיל הזהב שיילווה אותנו לאורך כל החודשים הבאים", מספרת אור, "מצאנו את סבו של אחד מחברי הקבוצה שלנו - איתמר גרסטל. ישבנו אתו לשיחה בה הוא סיפר לנו מעט על חייו ועל הקשיים שהתלוו לגילו.

     

    חשבנו על כל מיני פתרונות, כגון: שיניים תותבות אשר אומרות למטופל מתי לקחת את התרופות שלו - אך הבנו שהרעיון הזה עתידני ואינו אפשרי לפיתוח בתקופתנו.

     

    בנוסף, חשבנו גם על smart house ועל פתרונות ללחץ דם גבוה אך כשנפגשנו עם רינת פרידמן, אחות גריאטרית במקצוע, היא הסבירה לנו שהרעיון לא ישים.

     

    התגברנו על האכזבה ועשינו סיעור מוחות נוסף עם השותף שלנו, איתמר גרסטל, במהלך השיחה גילינו שיש לו בעיה לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית ושהוא חולה בסוכרת סוג 2. בנוסף, הוא סיפר שבגלל ששכח לקחת את התרופות הוא נכנס למצב של היפר ועשה תאונת דרכים קשה. לאחר ששמענו על כך הבנו שאנחנו הולכים לחקור על סוכרת סוג 2 ולמנוע מקרים מסוג זה".

     

    מרימים את המוראל בקבוצה ()
    מרימים את המוראל בקבוצה
     

     

    • כיצד עושים זאת? 

     

    חיפשנו במקורות מידע שונים בעיות נפוצות הצצות בגיל השלישי ומצאנו כל מיני נושאים שהתלבטנו האם לערוך את המחקר עליהם. אחרי עצות רבות מאנשים שונים בתחומים שונים, הגענו לפתרון שלנו. כל התהליך לקח בערך בין שלושה לארבעה חודשים ובחירת נושא המחקר שבועיים פחות". 

     

    המדבקה שמסמנת לך אם אתה צריך זריקה

    מחלת הסוכרת מסוג 2 באה לידי ביטוי בכך שהלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או לחילופין תאי המטרה שאמורים לקלוט את האינסולין, לא מבצעים את מטרתם. מדובר במחלה כרונית שיכולה לפגוע באיכות החיים בצורה משמעותית.

     

    אחד השינויים המשמעותיים בחיי החולה קשור בבדיקות הקבועות והיומיות שהוא צריך לעבור - מדובר בעיקר בבקרים, כשרמת הסוכר גבוהה או נמוכה לפני ארוחת הבוקר, ויש צורך לקחת תרופות אך לא תמיד יודעים אם באמת צריך או שהכול בסדר. אם לוקחים תרופה כשלא זקוקים לה, עלול להיגרם נזק ולכן בדיקת רמת הסוכר היא הכרחית.

     

  • האם היה לכם ידע מוקדם על מחלת הסוכרת או שהנושא הצריך מחקרים מוקדמים?

     

    "ידענו על מחלת הסוכרת באופן בסיסי. בשנה שעברה, במסגרת ביקור ב"מדעטק" בחיפה זכינו לשמוע הרצאה מאוד מעניינת על סוכרת ואף עברנו פעילות מעבדה בנושא. אך, בכל זאת, בשביל להגיע לכל הידע שצברנו על הסוכרת היינו צריכים להישאר ימים רבים עד שעות מאוחרות בבית הספר וכמובן להיפגש עם מומחים רבים, כמו: אורי אביהו, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה, מומחים מחברת "מוטורלה", רינת פרידמן, אחות גריאטרית ופרופ' רמי וייס, מומחה לסוכרת מבית החולים "הדסה", על מנת שנוכל להסביר באופן מקצועי על הסוכרת ועל ההמצאה שלנו".

     

     (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#) (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)
    (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)

     

    • איך ממציאים טכנולוגיה חדשה?  

     

    "כדי להמציא את ההמצאה הטובה ביותר, קודם כל צריך לחקור על הבעיה, הפתרונות הקיימים היום ואיך הם עובדים, וגם על הטכנולוגיות הקיימות שבהן נוכל להיעזר בהמצאה שלנו. כמובן שהיה גם חלק בו זרקנו רעיונות לאוויר, למשל הבחירה הראשונית של הנושא התחילה בסיעור מוחות עד שהגענו לנושא שעניין אותנו ביותר. גם הרעיון של המדבקה היה חלק מהחשיבה הקבוצתית יחד עם השותף שלנו איתמר גרסטל, עבורו התאמנו את ההמצאה".

     

    • כיצד פועלת המדבקה?   

     

    "המדבקה מבצעת את הבדיקה, היא דוקרת את הירך של המטופל והדם שיוצא מהמחט עובר אלקטרוליזה (התנגדות) ומתורגם לרמת חשמל, אחר כך הדם עובר לבורר ומשם הוא עובר ממידע אנלוגי ל-ADC, שם הוא מתורגם למידע ספרתי ומועבר לזיכרון הנדיף (לא נשמר). משם הוא מועבר באמצעות טכנולוגיית (RFID (Radio Frequency Identification לשעון שמציג את תוצאות הבדיקה ושולח אותן למוקד איסוף הנתונים שאוסף את הנתונים ואחראי על מצבי חירום". 


     (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#) (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)
    (איור: באדיבות קבוצת רובוטיקה Poke'bot 45#)

     

    התחרות הבינלאומית של חברת FIRST הנקראת FLL, מחולקת ל-3 קטגוריות: הרובוט, המחקר וערכי ה-FLL - תכנית FLL חושפת תלמידים צעירים לעולם של אתגרים הנדסיים, על ידי בניית רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובת אתגרים ונושאים. בהנחיית מדריכים ודמיונם של התלמידים, מגלות קבוצות FLL עולם מרגש של אפשרויות, ובאמצעות התהליך לומדים התלמידים גם את מהות התרומה לקהילה.

     

    • ברכות על הזכייה, האם יש סיכוי שהמדבקה תגיע לפיתוח וייצור המוני?

     

    "לשמחתנו זכינו בפרס על המחקר בתחרות הארצית מקום שני. בשבועות האחרונים אנחנו מנסים למצוא חברה שתוכל לעזור לנו במימון ופיתוח ההמצאה שלנו. אנחנו מקווים מאוד שהמדבקה והשעון יגיעו לפיתוח וייצור לכולם ושהמחקר שלנו יתקדם ויעלה מדרגה ויתרום לשיפור איכות חייהם של קשישים רבים ברחבי העולם".

     

    קבוצת רובוטיקה מספר 45# Poke'bot  ()
    קבוצת רובוטיקה מספר 45# Poke'bot






  •  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אם אפשר לעזור ולהקל, אז למה לא?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים