שתף קטע נבחר

האם תם עידן החיזור ואיך להשתחרר מהציניות?

הציניות מתייחסת בביטול לאפשרות שבני האדם יכולים להיות מונעים על ידי מניעים חיוביים של נתינה וחמלה. אך כדי שחיזור יהיה אמיתי וטוטאלי, אנחנו חייבים להיות חשופים ופגיעים – לגלות לצד השני שאנחנו מעוניינים בו, לוותר מראש על הרצון להשיג תוצאה מסוימת וליהנות מעצם התהליך

שאלת החיזור היא שאלה בסיסית העומדת למבחן בכל פעם שמישהו מוצא חן בעינינו. כשזה קורה, אנחנו תוהים האם לגשת אליו או לא, מה כדאי לומר, ואז אחרי שנפגשנו – עולה התהייה מי צריך להתקשר למי. מעניין לראות שלחיזור יש פוטנציאל להיות ביטוי של אהבה, ולמרות זאת הוא הופך, פעמים רבות, לאירוע מלחיץ ומבלבל שמשמש ככלי לביטוי של כח ומניפולציה.

 

עוד בנושא:

חיזור ממוסחר: בתחבולות תעשה לך אהבה

זה נראה כמו חיזור אבל זה משחק

החיזור מת, תחי החזירות

 

אני מניחה שזה עניין של נקודת מבט – כל עוד אני חושבת שאינטימיות מינית ורגשית היא הישג שעליי להשיג, משהו שאני צריכה עבור עצמי, טבעי שגם תהליך החיזור יהיה ממוקד בי ובהשגת המטרה. אולם, אם ארחיב את נקודת המבט ואוסיף לה ניחוח יותר רך, נראה שתהליך החיזור יכול להיות נתיב של הענקה – הזדמנות להכיר ביופיו של האחר, לראות אותו וליהנות ממנו.

 

 

הציניות היא אויב האהבה

ציניות היא נקודת מבט שמתייחסת בביטול לאפשרות שבני אדם יכולים להיות מונעים על ידי מניעים חיוביים של נתינה וחמלה. היא מופיעה בתוכנו כדרך להגן על עצמנו מפני הפגיעות המהממת של הלב החשוף לרווחה, והיא תוצר של כל הפעמים שבהם פתחנו את לבנו – ונפגענו.

 

למרות השימוש המוגזם במושג האהבה – מעטים מאיתנו יודעים את הניחוח האמיתי שלה. אנחנו מבלבלים בטעות בין אהבה לתשוקה, בין מין לחיבור עמוק של הלב ובין אינטימיות לסיפוק צרכים הדדי.

 

רבים מאיתנו כלל לא מאמינים שישנה אהבת אמת, ומקשרים בינה לבין אירועי עבר שליליים כמו פרידות ומשברים זוגיים – ולכן מעדיפים להתרחק ממנה. ועדיין, הלב כמה לאהוב, הוא יודע שרק כאשר יגלה את ייעודו האמיתי, תופיע בתוכו השלווה.

 

רגשות ותחושות של חוסר אמון, כאב עמוק, לב שבור, תחושה שנבגדנו ועצב תהומי – הופכים למעין חומה שמפרידה בינינו לבין מי שאנחנו באמת. האמת היא שאנחנו פשוט מפחדים, מפחדים להיפגע שוב, מפחדים לתת הכל ולגלות שנותרנו עירומים, מפחדים מטבעה הטוטאלי של האהבה. מתוך הפחד הזה, אנחנו מסתפקים ביחסים שטחיים, זמניים ותפקודיים, כדי שלא נצטרך חלילה, לחשוף את לבנו העדין והרך.

 

כדי שחיזור יהיה אמיתי וטוטאלי אנחנו חייבים להיות חשופים ופגיעים – לגלות לצד השני שאנחנו מעוניינים בו, לוותר מראש על הרצון להשיג תוצאה מסוימת ולהנות מעצם התהליך שבו אנחנו רואים את האחר, ממוקדים במה שיפה בו, מספרים לו על כך ומתענגים על קסמו, כאילו היינו מביטים בתופעת טבע חד פעמית, שופעת ומלאת חיים.

 

מי צריך לחזר אחרי מי?

אחת השאלות הנפוצות ביותר ששואלות אותי, בעיקר נשים, היא מי אמור לחזר אחרי מי: האם עליי לחכות שהוא יתקשר או להתקשר אליו בעצמי, האם זה מפחית מהערך שלי אם אני אומרת לו מה אני מרגישה באמת והאם זה יגרום לו לרצות אותי פחות.

 

חשוב להבין שהמאבק בין המינים הוא בבסיסו הורמונלי – ההורמון הנשי אוקסיטוצין גורם לנו להעדיף מערכות יחסים ובנייה של קשר יציב ועמוק על פני קשרים שטחיים יותר, בעוד ההורמון הגברי, טסטוסטרון, גורם לגברים להעדיף באופן ברור קשרים מיניים ומאפשר להם לקיים קשרים כאלה בתדירות גבוהה יחסית.

 

מאד ברור ששני ההורמונים מושכים לכיוונים מנוגדים – ואם אכן היינו רוצים לראות את עצמנו רק כיצורים ביולוגיים כנראה שהמאבק הזה יימשך עוד דורות רבים. אולם לשמחתנו, בשונה מאחינו בעלי החיים, אנחנו גם ישויות תבוניות, קיבלנו במתנה את היכולת לחשוב ואיתה את הפוטנציאל להתפתח פסיכולוגית ורוחנית, כך שגם כאשר הגוף שלי מספר לי שהוא רוצה משהו – אני יכולה לרצות משהו אחר ולפעול בצורה חכמה יותר.

 

חיזור, מטבעו, הוא פעולה של הענקה, הזרמה אל האחר ותנועה קדימה, ולכן ניתן לומר שזו תופעה זכרית במהותה האנרגטית. לעומת זאת, היכולת לקבל את אותם ביטויים של אהבה, להכיל אותם ולהיפתח דרכם, היא יכולת נקבית מטבעה. ברור שבכל אדם קיים איזון פנימי ייחודי של נטיות זכריות ונקביות גם יחד, ולכן, טבעי שלפעמים נמצא את עצמנו בצד המחזר, ולפעמים בצד המחוזר.

 

לא לפחד כלל

אני מאמינה שסוד החיזור מצוי בחיבור עמוק לחוסר פחד, במוכנות להתנסות בחיים בדיוק כפי שהם, ובהסכמה לנוע עם ההתרחשויות הטבעיות. עבורי חיזור מקביל ליכולת לראות פרח, לעצור לידו, להריח אותו ולשמוח, כי יש לי זכות להתבונן ביופי הקורן ממנו ולהודות לו על עצם קיומו. האפשרות להכיר ביפה ולהוקיר אותו קיימת בתוכנו ומבקשת להתממש דרכנו בכל רגע. העיסוק המתמיד בהשגת תוצאה מסוימת – האם היא תיענה לחיזוריי או לא - אינה רלבנטית לעצם התהליך. השאלה היחידה שתאפשר לנו להתחבר למהותנו העמוקה היא האם אנחנו מסכימים לאהוב בעוצמה ובטוטאליות מבלי לבקש לעצמנו דבר בתמורה.

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

 

דורית בר – אימון אישי, טיפול מיני ליחידים וזוגות, מנהלת בית הספר למיניות מודעת 'חכמת אישה'

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אני רואה את היופי שבך. האם תתני לי לחזר אחרייך?
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים