הקרב על תיק החינוך: כמה בגרויות יבוטלו?

בזמן הקרוב יכריעו כנראה צוותי המשא ומתן הקואליציוני מי יעמוד בראש משרד החינוך שנחשב לאחד התיקים הבכירים בממשלה. שר החינוך גדעון סער ציפה להמשיך בתפקידו גם בקדנציה הנוכחית בעוד מפלגת יש עתיד, שהציבה את נושא החינוך כאחד מדגליה בבחירות 2013, ציפתה לקבל לידיה את התיק הבכיר ומי שסומן כמועמד מטעמה לרשת את כיסאו של סער הוא הרב שי פירון, שעמד בעבר בראש תנועת "הכול חינוך".

מרכיבים ממשלה - דיווחים נוספים ב-ynet:

מו"מ מרתוני: הליכוד מתגמש בנוגע לשוויון בנטל  

ש"ס מחרימה: שריה לא הגיעו לישיבת הממשלה  

סוגרים קצוות: משלימים את הרכבת הקואליציה

בתקופתו כשר חינוך חתם סער על גיבוש רפורמת "עוז לתמורה" לחטיבות ביניים ותיכונים, שתכליתה הגדלת סך השעות השבועיות של המורים ל-40 לעומת 24, בתמורה לתוספת שכר של עשרות אחוזים, תגמולי שכר על פי פרמטרים של תפוקות ותשומות, אחוזים בגין שחיקת שכר ותוספת שכר

שהוענקה לכלל המגזר הציבורי. כמו כן אימץ סער את רפורמת "אופק חדש" שיזמה שרת החינוך לשעבר יולי תמיר.

בכפוף למסקנות טכרטנברג, הרחיב סער את חוק חינוך חינם מגיל שלוש ואת יום הלימודים הארוך, שכלל צהרונים עד השעה 17:00. משרד החינוך, תחת סער, הוביל סבסוד של המדינה בטיולים שנתיים על פי קריטריונים סוציו-אקונומיים. סבסוד דומה חל גם על משלחות בתי הספר במסעות לפולין.

לעידוד הזיקה למורשת ישראל, הקים שר החינוך סער את תוכנית "נעלה לירושלים" לעידוד הביקורים בירושלים ובאתרי מורשת. פרויקט דומה שנוי במחלוקת שקידם סער הוא תקצוב משרד החינוך לסיורים בעיר האבות חברון - החלטה שעוררה תרעומת על השיקולים הפוליטיים שעמדו, כביכול, מאחורי ההחלטה.

אחד רוצה להישאר בתפקידו, אחר חולם על התפקיד. סער ופירון(צילום: גיל יוחנן)

בתחילת הקדנציה החליט סער על התאמת נושא המחשוב במערכת החינוך למאה ה-21, במיוחד בפריפריה. מרכזי טכנולוגיה הוקמו בערי הפריפריה. פרויקט נוסף של סער כשר החינוך היה תעודת הבגרות החברתית - במסגרתה תלמידים מתנדבים יקבלו הטבות עתידיות ללימודים באוניברסיטה. הוא גם הוביל פתיחה מבוקרת של אזורי רישום לבתי ספר שונים ברחבי הארץ.

מערכת ההשכלה הגבוהה זכתה תחת סער להגדלת תקציב בסך של כשלושים אחוזים. שבעה וחצי מיליארד שקל הופנו למוסדות ההשכלה הגבוהה בפרק זמן של שש שנים, מתוכם תקצוב של כחצי מיליארד שקלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים ולחרדים.

(צילום: גיל יוחנן)

למרות העלייה באחוז הזכאים לבגרות, הביע סער בשנה האחרונה לקדנציה תמיכה בצמצום מספר בחינות הבגרות. ועדה שהקים נקראה לגבש המלצות לצמצום הבחינות, המועד שנקבע עבורה היה דצמבר 2012. בפועל, הוועדה התכנסה לעתים רחוקות בלבד וטרם הגישה את המלצותיה.

בסוגיות השנויות במחלוקת - לימודי הליבה ותקצוב ישיבות - סער אמנם הגביר פיקוח באגף לחינוך מוכר שאינו רשמי וכן ביצע קיצוץ מוגבל בתקציבי ישיבות שלא מלמדים מקצועות ליבה.

עוד בטרם נכלל ברשימת יש עתיד, התבטא הרב שי פירון בנושא עתיד החינוך בישראל פעמים רבות כמחנך, כראש ישיבה וכמי שעמד בראש תנועת "הכול חינוך". פירון אמר פעמים רבות כי הוא מתנגד למה שהוא כינה "בית חרושת של ציונים". 

מצע מפלגת יש עתיד מתייחס לשינויים שיש לערוך בתחום החינוך בישראל. באשר לסוגיות השנויות במחלוקת - לימודי הליבה ותקצוב מוסדות ישיבה - קובע מצע יש עתיד כי בתי ספר שלא ילמדו לימודי ליבה לא יזכו לתקצוב מהמדינה. כמו כן הוא דוגל בביטולם או לכל הפחות צמצומם של מוסדות חינוך פרטיים ומוכרים שאינם רשמיים. משלם המסים, לפי המצע, יתמוך רק בבתי ספר ציבוריים הפתוחים לכול ומחנכים על פי ערכי היסוד של ישראל, ויופחת משמעותית תקצוב מוסדות חינוך ממיינים "המשתמטים מאחריותם לכלל ילדי ישראל".

האיום האיראני? חולשת מערכת החינוך בישראל 

הרב פירון טען פעמים רבות כי האיום האיראני הוא חולשתה של מערכת החינוך בישראל. "יש להציב חינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי", אמר פירון. "שומעים דיבורים על האיום האיראני, זה נכון. בהשכלה הגבוהה הסטודנטים האיראנים פרסמו יותר פרסומים מדעיים מאשר הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל, מהו האיום האיראני אם לא האיום הזה?"

מצע יש עתיד קרא להקמת מועצה או רשות לאומית לחינוך שתבטיח את גיבושן של תוכניות ארוכות טווח, ושבראשה יעמוד שר החינוך. כמו כן נכללת במצע תמיכה בהצעות חוק שיעגנו את חובתה ואחריותה של מדינת ישראל בתחום החינוך. גיבוש סל חינוך הכולל את התכנים והכלים של כל תלמיד בישראל - ובו

אוצרות התרבות של העם היהודי והמסורת היהודית, ערכים אוניברסליים העוסקים בכבוד האדם וחירותו ואחריות חברתית ונשיאה בנטל.

בסוגיית בחינות הבגרות מציע פירון לצמצם את מספרן לארבע בלבד: שפה (עברית/ערבית/הבנת הנקרא), מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד. תוכנית הלימודים תכלול מקצועות כמו תנ"ך, מורשת, היסטוריה, מדעים וכולי. "בבית הספר מדברים על החינוך לבגרות ולא על הערכים והתובנות המוסריות העולים ממנו", אמר בעבר. "יש מספר עצום של מגמות ומסלולי לימוד, חלקם הזויים, שרובם לא יתרמו תרומה משמעותית לפיתוח אישיותו וידיעותיו של הבוגר".

מצע יש עתיד, שעליו חתום פירון, קורא להקמת בתי ספר טכנולוגיים המותאמים למאה ה-21, שיהוו כמחצית ממספר בתי הספר בארץ ויאפשרו לתלמידים שאינם ניגשים לבחינות העיוניות לזכות בעתיד מקצועי ומסלולי קידום. אחריות בלעדית על החינוך הטכנולוגי תועבר למשרד החינוך. העברת הבעלות על חינוך הגיל הרך ממשרד התמ"ת לחינוך, בניית מעונות מסובסדים נוספים והתאמת יום הלימודים לשעות המקובלות בשוק העבודה.

סער עצמו הצהיר כבר ביולי 2012 שהוא מעוניין בקדנציה נוספת "שליחות ולא תיק". בשבוע שעבר הוא חזר על הדברים ואמר כי הוא רוצה להמשיך בתפקידו.

ביטול העסקה כמורי קבלן

בסוגיית שכרם של המורים, מציעה יש עתיד להעלות את שכר המורים, כמו גם את רף הקבלה להוראה באוניברסיטאות ובמכללות. שינוי דרמטי במשקל הערכת המורה בשקלול ציוני הסיום, מתן חופש פעולה למורה בבחירת חלק מחומרי הלימוד, העסקה ישירה של כל המורים בישראל וביטול שיטת העסקתם כמורי קבלן.

בסיכום הדברים ניתן להצביע על ההבדלים בגישות בין שני האישים:

גדעון סער:

1. מתנגד לביטול הבחינות במקצועות ההומניים - תנ"ך, היסטוריה וספרות.

2. תומך בהמשך הערכה ומדידה של מורים במערכת, ובתשלום בונוסים ושכר דיפרנציאלי למורים. מאמין כי אמצעי מדידה של מורים הוא כלי הערכה נכון ומוכח.

3. תומך בלימודי ליבה, ובתקופתו אף נעשו צעדים ראשונים,

 ואף לראשונה, שכללו סנקציות על בתי ספר שלא מלמדים ליבה.

שי פירון: 

1. רואה בתיק החינוך הגשמת חלום - ולא מקפצה לתיק אחר.

2. תומך בחינוך ציבורי, מתנגד לכל הפרטה בתחום.

3. מעוניין לדחוף לשילוב ילדים עם מוגבלויות.

4. סבור כי יש יותר מדי מדידה ויותר מדי מבחני הערכה. מאמין בהחזרת החינוך והנימוסים, ופחות נלהב מציונים ומבחנים.