שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סקר: 80% מהציבור לא ירצה לגור בבתי אבות
    על פי מכון גיאוקרטוגרפיה, 69.9% מהישראלים יעדיפו לגור בבית שלהם בגיל מבוגר, כ-10.5% אצל בן משפחה ורק 12% אמרו שירצו לעבור לדיור מוגן. איך מממנים את המשך השהות בבית?

    השאיפה והרצון שלנו לעצמאות כבני אדם, לא רק שלא נעלמת עם השנים אלא מתחזקת אל מול הקשיים הרבים מולם אנו ניצבים כשאנו מתבגרים. מסקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי כ-80% מהישראלים שנשאלו העדיפו שלא להיות בבית אבות בשארית ימיהם.

     

     

    מתוך הנשאלים, 69.9% מצהירים כי הם יעדיפו לגור בבית שלהם בגיל מבוגר, כ-10.5% שיעדיפו להתגורר אצל בן משפחה ורק 12% אמרו שירצו לעבור להתגורר בדיור מוגן (היתרה נתנו תשובה לא מוחלטת).

     

    הסקר נערך בידי המכון לגיאוקרטוגרפיה, בשיתוף עמותת מטב (עמותה לשירותי טיפול ורווחה), והקיף כ-500 נשאלים מגילאי 18 ומעלה מכל הארץ. הסקר גם בחן משתנים של גיל, מין, רמת הכנסה, השכלה, ואיזור מגורים.

     

    מה ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן?

    בין דיור מוגן ובתי אבות שמיים וארץ. הראשון מספק יחידת דיור נפרדת עבור כל יחידה משפחתית עם שירותי דיור מוגן (קהילה סגורה הכוללת את כלל השירותים החל מחדר אוכל, דרך כביסה ורופא, חוגים ופעילויות לדיירים ועד שירותים סיעודיים). התשלום מתבצע באמצעות קיזוז ודילול משווי של נכס השייך לדייר, בהתאם למשך שהותו במקום. בתוספת נדרש תשלום חודשי, אשר לרוב מחושב "פר" אדם. 

     

    במקרה השני לעומת זאת, מדובר לרוב בדיור משותף ברמת החדרים (דייר נוסף או יותר באותה יחידה) והשגחה רפואית צמודה אך בעלויות נמוכות משמעותית. כאן שווה לבחון את ההתמחות של כל בית אבות, שכן ישנם אלו המתמחים בשלב הסיעודי וישנם המתמחים בתשושי הנפש.

     

    "כאשר באים לקבל החלטה על מעבר לבית אבות חשוב לקבל ייעוץ מגורם מקצועי/עובד סוציאלי היודע לאבחן נכון את מצבו של הקשיש ומאפשר לחסוך משאבי זמן ו'ריצות' מיותרות", מסבירה שרה אשר, עובדת סוציאלית בעמותת מטב.

     

    לדברי מנכ"ל עמותת מטב, יוסי ענתבי, "מבוגרים השוקלים לעבור לדיור מוגן מצפים לקבל מענה למגורים בסביבה בטוחה וכן מענה לצרכים החברתיים והרפואיים תחת קורת גג אחת. לעומת זאת, רוב הקשישים, אכן רוצים להמשיך להתגורר בביתם כל עוד מצבם מאפשר זאת. אנשים רוצים להמשיך להתגורר בבית המוכר שבו גדלו ילדיהם ובו חיו עד כה.

     

    "עם זאת כאשר מתרחשת ירידה בתפקוד הפיזי, הבריאותי והתפקודי של הקשיש, יש צורך לקבל עזרה על מנת להמשיך לחיות בבית ויש להעזר במערכת השירותים בקהילה ובמעגל התמיכה המשפחתי. כאשר פתרונות אלה אינם מספקים, יש אפשרות לבחון אופציות נוספות, שמשמעותן עזיבת הבית. ההחלטה על מעבר לבית אבות מתקבלת בדרך כלל כאשר לא נמצא פתרון לטיפול הביתי המבטיח איכות חיים טובה מספיק".

     

    איך מממנים את המשך השהות בבית? 

    אחת הדרכים העיקריות המאפשרות לממן את המשך התפקוד בבית, היא ניצול הקצבאות השונות, כמו קצבת זקנה, נכות, שארים ואחרות. מדובר בקיצבאות שמספק הביטוח הלאומי במטרה לסייע לאוכלוסייה המבוגרת להמשיך ולהתנהל באופן עצמאי מבחינה פיננסית, ולשמר את איכות חייה הבסיסית. גמלת הסיעוד, אשר גם אותה מממן הביטוח הלאומי, מאפשרת גם לקבל סיוע של מטפל סיעודי.

     

    מטב, אשר פועלת בכ-50 סניפים ברחבי הארץ ומעסיקה מעל ל-19,000 עובדים, מתמחה במתן שירותי סיעוד לאוכלוסייה המבוגרת, כמו גם טיפול בילדים נכים, אוכלוסייה עם פיגור ושירותי אומנה.

     

    "לביתם של הזכאים לגמלה זו מגיעה מטפלת סיעודית למספר שעות ביום על מנת לסייע להם. בנוסף יש מערכת שירותים תומכים בקהילה כמו מרכזי יום, קהילות תומכות, מועדונים חברתיים ועוד שירותים שנותנים מענה לצורך החברתי של האוכלוסיה הבוגרת. יש להתאים לכל קשיש את תוכנית הטיפול המתאימה לו על מנת להבטיח איכות חיים והזדקנות בכבוד", אומר ענתבי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    רוב הקשישים מעדיפים את הבית
    צילום: shutterstock
    מומלצים