שתף קטע נבחר

"סרוגים" מקרבת לבבות בקווינס

רעיון חדש לקירוב לבבות בשכונה ובקהילה של הוליס הילס: הקרנת סדרת הטלוויזיה "סרוגים" בבית הכנסת

דייויד וייס, 44, הרב של  Hollis Hills Jewish Center, בית הכנסת הקונסרבטיבי שבשכונת הוליס הילס שבקווינס, הציע השבוע רעיון חדש לקירוב לבבות בשכונה ובקהילה של הוליס הילס: סדרת הטלוויזיה "סרוגים". ביום ראשון שעבר הקרין הרב וייס את שני הפרקים הראשונים של הסידרה בבית הכנסת. "סרוגים", למי שלא מכיר, היא סדרה ישראלית על קבוצת אאוט-סיידרים דתיים צעירים בקטמון המתמודדים עם שאלת מיקומם בין הקהילות הדתיות השונות והחברה הישראלית הרחבה.

 

איך נולד הרעיון?

"הוליס הילס היא שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה ומגוונת. יש כאן יהודים יוצאי רוסיה, בוכרה, אתיופיה, אמריקה וגם הרבה ישראלים. אבל חברי הקבוצות השונות לא מתערבבים זה בזה. כל קבוצה הולכת לבית כנסת משלה ומסתובבת בחוגים משלה. ברמה הקהילתית אין פעילויות משותפות שיכולות לחבר ביניהם. אני משמש בתור הרב של המרכז  היהודי למעלה משמונה שנים, וכבר הרבה זמן שאני מחפש נושא לפעילות שתעניין ותערב את כל יהודי השכונה ואת דוברי העברית בפרט. אני חושב ששתי הקהילות האלו, שחיות בצמוד, לא מכירות ולא מבינות אחת את השניה טוב מספיק. מעבר לאינטרס הברור של להביא אנשים חדשים לבית הכנסת, אני מאמין ששיח אמיתי בין יהודי ארה"ב לתושבי ארה"ב הישראלים הוא משהו שיכול להיות משמעותי מאד עבור חברי שתי הקהילות. כבר הרבה זמן שאני עוקב אחרי הסידרה 'סרוגים' ומדבר עליה עם אנשים שונים. היא נוגעת בנושאים של אמונה, מגדר, תרבות ומוצא שהיא רלבנטית לקווינס בדיוק כמו שהיא רלבנטית לשכונת קטמון שבירושלים. לפני כמה שבועות התחלתי לחשוב שהסדרה הזו, שהיא כל כך מצחיקה וחכמה, תהיה הכלי המושלם לייצר שיח בין הקהילות. החלטתי לעשות אירוע פתוח לכל תושבי השכונה. הזמנתי את כל חברי הקהילה שלי, וביקשתי שיגיעו ויביאו איתם להקרנה שכן או אורח ישראלי". 

 

מתוך הסדרה "סרוגים" (צילום: יוסי צבקר) (צילום: יוסי צבקר)
מתוך הסדרה "סרוגים"(צילום: יוסי צבקר)

 

ואז?

"קיבלתי חצי ממה שרציתי. להקרנה הגיעו 50-40 איש, שזה קהל מכובד מאד לאירוע מהסוג הזה. כולם התלהבו מהסידרה. אנשים נתפסו לזה מיד. בעקבות ההקרנה התפתחה שיחה מאד מעניינת בנושא זהות, לאום ומגדר. זה יצא בדיוק כמו שקיוויתי, חוץ מהעובדה שלהקרנה הגיע רק ישראלי אחד, שנשוי לבת זוג אמריקאית. אז למרות שהייתי מאד מרוצה מכמות האנשים שהגיעו, יצאתי גם קצת מתוסכל. הגשמתי רק אחת מתוך המטרות שלי, וזאת שלא הוגשמה, לבנות גשר בין שתי הקהילות, הייתה היותר חשובה. אנשים אומרים שאין דרך לקרב בין הישראלים לאמריקאים, שזה פשוט לא מעניין את הישראלים, שיש להם קהילה מגובשת משלהם עם פעילויות משלה. אבל אני לא מוותר. ההקרנה של שני הפרקים הבאים תהיה באפריל, וכבר עכשיו התחלתי לדבר עם אותם חברי הקהילה – הזוגות המעורבים, ישראלים ואמריקאים – שיכולים לשמש כגשר לישראלים ולהביא את החברים והקרובים הישראלים שלהם להקרנה הבאה". 

 

מה היה הצד המאתגר ביותר בפרויקט?

"להבהיר מה בדיוק הערך שתוכנית הטלוויזיה הזו מציעה ולמה בית כנסת קונסרבטיבי צריך לשדר אותה. התמיהה שלהם מובנת: מה הקשר בין צעירים ישראלים שמחפשים את עצמם בירושלים לקהילה אמריקאית-קונסרבטיבית בקווינס? זה קשר שלא מובן מאליו".

 

מה היה הרגע המספק ביותר בפרויקט?

"אחרי ההקרנה, כשאמרתי שנראה את הפרקים הבאים באפריל, קריאת אכזבה עלתה מהקהל. 'זה נורא', מישהו צעק, 'אתה מתכוון שנצטרך לחכות עכשיו חודש לראות מה קורה?'".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים