שתף קטע נבחר

של מי הכימיקלים?

האינטרסים של ישראל בעיסקת מכירת "כימיקלים לישראל" ל"פוטאש" הקנדית

העסקה של מכירת השליטה בחברת כימיקלים לישראל (כי"ל) לתאגיד הקנדי הענק לאשלג, "פוטאש קורפ" (שבסיסו במחוז סיסקצ'ואן), נחשבת למורכבת מאד. עדיין לא ברור אם בכלל תצא אל הפועל, ואם כן, באיזה תנאים. סמנכ"ל הכספים של פוטאש, וווין בראונלי, הבהיר בימים האחרונים כי החברה לא חזרה בה מכוונותיה לרכוש את כי"ל. לדבריו, "מהלך לרכישת כי"ל לא הופסק או הוקפא, ופוטאש עדיין מנסה לרכוש אותה".

 

פוטאש, שמחזיקה ב-13.9 אחוזים ממניות מכי"ל, רוצה לרכוש 51 אחוזים ועד מלוא 100 אחוזים מהמניות. כי"ל נמצאת כיום בשליטת החברה לישראל, בראשות עידן עופר. לכימיקלים לישראל יש את הזכיון הממשלתי לטפל במחצבי ים המלח, שהם המשאב הטבעי הגדול והחשוב ביותר בישראל. כי"ל אחראית כיום ל-14.6 אחוזים מהייצוא של ישראל, ורוב מכירות החברה (כמעט 95 אחוזים) מיועד לייצוא, והיקפן הכספי מגיע לכ-6.3 מיליארד דולר. בשנת 2030 יפוג תוקפו של זכיון הכרייה של כי"ל באזור ים המלח. אז תשב הממשלה עם נציגי החברה לניהול מו"מ על הארכת הזכיון, ויתכן שאלה יהיו אנשי פוטאש.

 

לממשלת ישראל יש מניית זהב בחברה כך שיש לה מה להגיד בנידון, וללא הסכמתה העיסקה לא תוכל לצאת אל הפועל. עדיין מוקדם לדעת איזה תנאים תציב המדינה לקיום העסקה. אחד החששות בישראל הוא שפוטאש, שמחזיקה ב-25 ממפעלי ים המלח בירדן וב-20 אחוזים משוק האשלג העולמי תתנהג כמונופול, ואז תכתיב מחירים ותקטין את הייצור בישראל.

 

 (צילום: David Shankbone) (צילום: David Shankbone)
(צילום: David Shankbone)

 

לישראל יש קשרים הדוקים ביותר עם קנדה, שנחשבת כיום לידידה הקרובה ביותר של המדינה. קנדה עומדת לימין ישראל בכל הסכסוכים והאיומים בשנים האחרונות, ובעיקר מול פרויקט הגרעין האיראני. יתכן והיא תנצל את מעמדה זה להפעיל לחץ על ממשלת ישראל בנושא קיום העסקה והגמשת התנאים. עיתון "כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות" פרסם לפני מספר ימים כתבה שעוסקת בנושא המורכבות של עסקה זו והאינטרסים של ישראל. אחד התנאים המרכזיים לדברי כלכליסט לקיום העסקה הוא ערובה להמשך העסקת מרבית העובדים בכי"ל. כיום מועסקים בחברה כ-12 אלף עובדים בכל רחבי העולם, מהם כ-5,300 בישראל (רובם בנגב). ולפיכך כי"ל אחראית ל-20 אחוזים מהתוצר הכולל של אזור הנגב. בנוסף לעובדי כי"ל, יש גם עשרות עובדים שניזונים מפעילות החברה במסגרת ספקי השירותים השונים שלה (קבלני משנה), כולל מסיעים, ספקי חומרי גלם ושירותי קייטרינג. כך שביצוע העיסקה ישפיע על עובדים רבים, כולל אלה של בתי המלון הסמוכים למפעל. הממשלה טוענת שכ"יל, בניגוד להסכמים, לא העבירה לה תמלוגים בגובה מיליארד שקל, עבור השנים 2000-2009. הנושא נמצא בבוררות עסקית בין הצדדים. אם פוטאש תרכוש את השליטה בכי"ל, לא ברור כיצד הדבר ישפיע הדבר על נושא התמלוגים.

 

ולנושא המס: לאור אמנות המס בין ישראל וקנדה, על ממשלת ישראל לבדוק כיצד העברת השליטה בכי"ל תשפיע על קופת המדינה בטווח הארוך. האינטרס של ישראל כצפוי הוא שכי"ל תמשיך לשלם מס בארץ, ולא בקנדה. יש לזכור שכי"ל נהנית מהטבות מס גדולות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

 

כיצד העיסקה תשפיע על פרויקט "קציר המלח", להעברת המלח שנצבר על קרקעית בריכות האידוי בחזרה לים המלח, כדי למנוע את הצפת המלונות באזור במי הבריכות? עלות הפרויקט נאמדת ב-4 מיליארד דולר וכי"ל אחראית על 90 אחוזים של מימונו. על הממשלה לדאוג שעם מכירת החברה, פוטאש תמשיך לקיים את הפרויקט שחשוב מאד לעתיד האזור.

 

כפי שפורסם ב"ידיעות קנדה", ועדי העובדים של כי"ל מתנגדים למכירתה. במשרד האוצר נוטים להסכים לביצוע העסקה, ומציינים שיש לה יותר יתרונות כלכליים מאשר סיכונים. וגם, דוחים את הטענה כי פוטאש רוצה להשתלט על כי"ל כדי לסגור אותה ולשלוט על מחירי האשלג בעולם, וטוענים כי הממשלה תדאג להבטיח את הזכויות שלה במצבי חירום.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים