שתף קטע נבחר
צילום: אבישג שאר ישוב

יניב חולם לטוס לארה"ב - השגרירות מסרבת לויזה למטפלת

גלדיס, המטפלת הפיליפינית של יניב אבירן בן ה-25 החולה בניוון שרירים, מלווה אותו כבר יותר מחמש שנים. אבל את החלום הגדול שלו לבקר בארה"ב הוא לא יוכל להגשים, פשוט כי השגרירות מסרבת לתת למטפלת, אותה הוא מכנה "חגיגת העצמאות שלי", ויזה. טור אישי עצוב ומכעיס

כששואלים אותי מה אני עושה בחיים, לא מעט פעמים אני עונה - "מגשים חלומות". כי באמת, המקצוע בו בחרתי לעבוד, חיי החברה העשירים שאני מנהל, חיי האהבה, המקומות אליהם הגעתי, שום דבר מאלה לא בא לי בקלות, כי ככה זה עם ניוון שרירים. אני היום בן 25 וקצת, ואני כבר יכול להודות על שנפלה בחלקי הזכות לעורר השראה בכמה אנשים, דרך סיפורי הנצחונות הקטנים שלי. אבל כפי שברור לעין מהתמונה, שום חלום לא היה יכול להתגשם ללא עזרה פיזית. הרי גם שיחת טלפון פשוטה לחבר הכי טוב, מתחילה בעזרה טכנית בחיוג המספר.

 

הניצחון של יניב - כל הטורים ב-ynet:

יניב חולה בניוון שרירים - ומאושר יותר מכולכם

"אני פחות טוב? אין מצב"

יניב אבירן מאושר - "אבל חושבים שאני חי בסרט"

איך הגשמתי את החלום לראות את מסי בעיניים

 

אז מזל שיש לי את גלדיס. גלדיס עובדת איתי כ-5.5 שנים, ממש מהיום בו נחתה בישראל, הישר מהפיליפינים. ובמצב שבו המחלה המלווה אותי בשלב כל כך מתקדם, גלדיס משמשת, מילולית, כידיים ורגליים שלי. בעוד על המחשבות והתובנות שרצות לי בראש יש לי שליטה בלעדית, גלדיס היא הרשות המבצעת, המוציאה לפועל, חגיגת העצמאות שלי. מיותר לציין שאחרי 5.5 שנים של 24/7, גלדיס היא גם אחת החברות הטובות שלי. כן, מאחורי כל נכה מצליח עומדת פיליפינית חזקה.

 

יניב אבירן. "גלדיס היא החברה הכי טובה שלי" (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
יניב אבירן. "גלדיס היא החברה הכי טובה שלי"(צילום: אבישג שאר ישוב)

 

החלום: לנגוס בתפוח הגדול

ובזמן שאני ממשיך לסמן יעדים ולכבוש אותם, ישנו חלום אחד שתמיד היה ברקע - טיול לארצות הברית. השאיפה לתת ביס

גם בתפוח הגדול מלווה אותי כבר המון זמן, אז החלטתי שהגיע הזמן לסמן עוד וי - בקיץ הקרוב אני הולך לנחות בניו יורק.

 

כמו כל ישראלי טוב, הדרך לפסל החירות התחילה בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, לשם הגעתי יחד עם גלדיס וכל המסמכים הדרושים לצורך קבלת ויזה. רק לאחר ששילמתי אגרת רישום כפולה, כמובן, קיבלתי את הבשורה שהכי הפחידה אותי - "אתה מקבל את הויזה ללא בעיה. גלדיס, לעומת זאת, היא עובדת זרה ואנחנו לא מעניקים אשרה במקרים כאלו. אין לה שום זיקה אליך או לישראל וסביר מאוד שהיא תברח לצורך עבודה בלתי חוקית בארצות הברית. מצטערים".

 

מצטער, אין לי תחליף לגלדיס

אני מצטער. אני מצטער שאני לא יכול להשלים עם העובדה שלא אוכל לבקר בארצות הברית הגדולה והנאורה, רק בשל העובדה שלא אוכל לעשות את זה רק בכוחות עצמי. אני מצטער, אין לי תחליף לגלדיס, בטח לא ישראלי, בטח לא כזה שמכיר ויודע לתפעל אותי בצורה רגישה, אחראית ומקצועית כל כך. אני מצטער אם חשבתם שכאן אני אוותר, זה ממש לא עומד לקרות.

 

אני פונה אליכם, אנשי הלייקים והשיתופים, בבקשה להציף את הנושא. אם מישהו מכיר אדם כלשהו הנמצא בקשר עם שגרירות ארצות הברית, משרד הפנים הישראלי, משרד החוץ, מבחינתי אפילו עם אובמה בכבודו ובעצמו, כל מי שיכול לסייע בתיקון האבסורד הזה, אני אשמח לעזרה. אני מוכן לעמוד בכל תנאי ולהעמיד כל ערבות לכך שגלדיס תחזור יחד איתי לארץ, מיד בתום הטיול. היינו בבורגס יחד, גם בברצלונה ואפילו בברלין - היא לא עזבה אותי לשנייה. זה לא יקרה גם הפעם.

 

כל שיתוף הוא עזרה. אין לי ספק שלחץ יכול לשנות כל החלטה, בטח כשהיא החלטה כל כך לא צודקת כמו זאת. בעזרתכם, אני אהיה בקיץ הקרוב בניו יורק. מבטיח להביא לכם טונות של השראה במזוודה.

 

לא ניתן היה לקבל את תגובת שגרירות ארצות הברית לדברים.





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יניב אבירן
צילום: אבישג שאר ישוב
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים