שתף קטע נבחר

מעבדות לחירות: פירוק ותיקון מכשירים

הדיסק און קי שלכם לא עובד? במקום לקנות אחר חדש עידו גנדל מציע לכם לנסות לתקן אותו בעצמכם. כך תשברו את השעבוד הצרכני ותתחילו לפרק ולתקן מכשירים

כמה פעמים הזמנתם טכנאי לתקן מכשיר מקולקל, והתיקון, שעלה לכם מאות שקלים, הסתכם בדקות ספורות של עבודה? כמה פעמים החלטתם מראש שההשקעה בתיקון לא תשתלם, ופשוט קניתם מכשיר חדש במקום זה שהתקלקל? וכמה פעמים, כשכבר החלטתם לקנות מכשיר חדש, בחרתם באופציה הזולה מתוך מחשבה שממילא הוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן?

 

אנחנו חיים בתוך מעגל קסמים אכזרי של צריכה, שמחייב אותנו להוציא כסף ולבזבז זמן על מוצרים פחות ופחות אמינים. הוסיפו לכך את שטיפת המוח הבלתי-פוסקת מהפרסומות, שגורמת לנו לרדוף כל הזמן אחרי הדגם האחרון והמשוכלל ביותר של כל דבר, ותבינו מדוע אנשים מסוימים בוחרים לעזוב הכל ולעבור לגור בבקתת בוץ במדבר עם עדר עיזים. עם זאת, יש דרך נוספת להשתחרר קצת מהמלכודת הקפיטליסטית, ועדיין ליהנות ממה שיש לעולם המודרני להציע: לתקן מכשירים לבד. זה לא תמיד אפשרי, וגם אם כן, זה לא תמיד קל – אך כשזה עובד, תחושת ההישג ותחושת ה"לא יצאתי פראייר" הן ממכרות ממש.

 

 (צילום: index open) (צילום: index open)
(צילום: index open)

 

הנה דוגמה קיצונית. לא מזמן מצאתי ברחוב זיכרון נייד, בנסיבות שהוכיחו שהוא הושלך בכוונה ולא סתם אבד. כמו כן, הסיבה להשלכתו היתה ברורה: מלבן המתכת של חיבור ה-USB שלו היה מעוך, כך שלא ניתן לחברו למחשב. עשר שניות של עבודה זהירה עם מברג החזירו למתכת את צורתה המקורית, פחות או יותר, והזיכרון הנייד חזר להיות שמיש (וגם המידע שעליו היה גלוי, אם כי זה כבר סיפור אחר). נכון שמדובר בגאדג'ט שעולה בסביבות ארבעים שקלים בלבד, אך אלו ארבעים שקלים שהיו יכולים להישאר בכיס של הבעלים המקוריים, שלא לדבר על הזמן המבוזבז בטיול או בגלישה לחנות המחשבים – הרבה יותר מעשר שניות, ללא ספק.

  

דבר ראשון, זהירות

בשום פנים ואופן אין להתעסק עם מכשירים שפועלים עם גז, או לנסות לפרק ולתקן מכשירים בעודם מחוברים לחשמל. הדבר מהווה סכנת מוות ממשית. כמו כן, תיקונים מאולתרים במכשירי חשמל לבנים (מקרר, תנור, מדיח כלים וכולי) ובמכשירים בעלי עוצמה גבוהה (מיקסר, מקדחה, מגהץ וכדומה) עלולים לגרום בקלות לפגיעה, קצר חשמלי, שריפה ונזקים רציניים אחרים. התמקדו בגאדג'טים, צעצועים אלקטרוניים, ציוד היקפי למחשב, מנגנונים מכניים, מכשירים שפועלים על סוללות וכדומה – וגם אז, אל תוותרו על אמצעי ההגנה האולטימטיבי: השכל הישר.

 

לפקוח את העיניים

כמעט כל ממציא ומפתח מספר איך, כילד, הוא פירק דברים בבית (ובדרך כלל גם לא ידע איך להרכיב אותם בחזרה). זה לא במקרה. אמנם כיום אפשר למצוא לא מעט סרטים ביוטיוב וכתבות ב-ynet שמציגים את אופן הפעולה של מכשירים שונים, ועדיין אין תחליף להתנסות האישית, למגע ולראיית הדברים בעיניים. לכן, רגע לפני שאתם משליכים מכשיר מקולקל לפח או למחזור, פנו לכם קצת זמן ופתחו אותו עם מברג. גלו מה מחזיק את החלקים ביחד. ראו מה מחובר למה, גם אם אינכם מבינים מה כל דבר עושה. אם יש חלק שזז, שחקו איתו כדי לראות על מה התנועה שלו משפיעה ובאיזה אופן. נסו לזהות יחידות פונקציונליות (ממשק, מנוע, תקשורת וכולי). בקיצור, הפעילו קצת את המוח.

 

משהו לא ברור? יש פורומים ואתרים של חובבי עשה-זאת-בעצמך ושל מייקרים שאפשר לשאול בהם. פירוק שכזה הוא גם הזדמנות מצוינת לחלץ מהמכשיר רכיבים כמו לחצנים, מנועים, רמקולים, נוריות LED ועוד "ג'אנק" שיכול להיות שימושי לתיקונים של מכשירים אחרים ולפרויקטים משלכם. הנה מדריך קצת יותר מפורט ל"שחיטה" של מכשירים.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

הכלים

לעתים קרובות, הפתיחה הפיזית של המכשיר היא מכשול רציני שמחייב כלים מתאימים. זה אומר סט מברגים חזקים (לא חד-פעמיים שנמכרים בשקל) עם מגוון סוגי ראשים, כי יצרנים רבים מרכיבים את המכשירים עם ברגים נדירים יחסית (משושים, משולשים וכו') שמטרתם להקשות על המפרק החובב ולהכריח אותו לגשת למעבדה מורשית. שימו לב, כמעט תמיד תגלו בורג או שניים מסתתרים מאחורי מדבקה, מתחת לרפידה, בתא הסוללות ובמקומות נידחים אחרים.

 

מומלץ להצטייד לא רק במברג עם ראשים (ביטים) מתחלפים, אף על פי שהוא נוח מאד, אלא גם במברגים עם צוואר ארוך ודק, כי בהרבה מכשירים ביתיים הברגים נמצאים בתוך תעלות פלסטיק עמוקות. למקרים בהם שום מברג לא עוזר וחייבים לכופף מתכת או לשבור פלסטיק, כדאי שיהיה בהישג יד פלאייר גדול, ואז חייבים גם משקפי מגן למניעת פגיעה מרסיסים. סט מברגי שענים טוב ואולר שוויצרי יבצעו כמעט את כל המשימות הקטנות-יותר שנותרו.

 

כדי לחלץ רכיבים חשמליים, צריך גם מלחם להמסת הבדיל שבנקודות החיבור. מדריך בסיסי לציוד וטכניקת הלחמה אפשר למצוא כאן.

 

מה אפשר לתקן

אחרי שצברתם מספיק ניסיון בפירוק, ואתם מרגישים שברגע האמת תוכלו אפילו להרכיב מחדש מכשיר פתוח, הגיע הזמן לנסות לבצע תיקונים. שני העקרונות המנחים הם: לא לעשות שטויות - לדוגמה, הרעיון המזעזע בטיפשותו להחליף נתיך (פיוז) שמגן מפני עומס יתר בנייר אלומיניום מגולגל או חוט מתכת, ושנית - לא לפחד מכישלון, כי מה כבר יש לכם להפסיד, הרי ממילא המכשיר היה בדרך לפח.

 

האלקטרוניקה הממוזערת ברוב המכשירים המודרניים היא בלתי אפשרית לתיקון ביתי. מצד שני, ברוב המקרים זו לא האלקטרוניקה שמתקלקלת, אלא משהו מכני: חוט מתנתק (הלחימו אותו בחזרה למקום או חזקו את המגעים), פלסטיק נשבר (הדביקו), מגע של סוללה מתרופף (חזקו עם פיסת מתכת קטנה מאחור, ודאגו שהיא לא "תברח"), חתיכת פסולת נפלה פנימה וחוסמת תנועה או גורמת לקצר חשמלי (מצאו וחלצו אותה) ועוד.

 

אף אחד לא מצפה מכם להפוך לטכנאים מדופלמים על הפעם הראשונה, אז הצטיידו ברוח הרפתקנית – ובעיקר, השתחררו מהתפיסה העקומה שמנסים למכור לכם (תרתי משמע), לפיה כל דבר מקולקל הוא שיקוץ שחייבים להיפטר ממנו מיד. החופש של האדם המודרני הוא לא רק לקנות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים