פרס: איום בשואה על עם אחר - איום על כל העמים

מדינת ישראל מתייחדת עם ששת המיליונים. אמש (יום א') בשעה 20:00 נפתחו אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס הממלכתי ביד ושם. בעצרת נשאו דברים נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר יד ושם, אבנר שלו, העלה את אבוקת הזיכרון וניצולת השואה עליזה שומרון ויטיס נשאה את דבר הניצולים.

יום השואה - כתבות נוספות

• גנץ באושוויץ: המדינה - הערובה ששואה לא תחזור
• צעדה בת"א: "ניצולי השואה זכאים לחיות בכבוד"
• חירות, אומץ, גבורה: זו האישה המעוטרת בישראל
• מנחם גילה מי הוא, עכשיו נשאר התאום A7734
  

במהלך העצרת הודלקו שש משואות. את המשואה שהיה אמור להדליק פרץ הוכמן ז"ל, שנפטר לפני כמה ימים, הדליקה רעייתו בשמו. נשיא המדינה שמעון פרס אמר בנאומו כי "השואה לא תשקע בחורה הפעור של ההיסטוריה. היא כאן עמנו. לוהטת, ממשית. היא מהדהדת בדורכֵנו על מרצפות האבן שבגטאות. היא רוחפת כרוח רפאים בצריפי המחנות. היא זועקת מהטליתות, מהשערות, מהנעליים, שניתן לראותן מול עינינו. היא לוחשת מהדמעות שיבשו טרם פרידה. היא נשקפת מהתמונות של תינוקות בזרועות אמותיהם".

נשיא המדינה שמעון פרס, אמש(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא פרס הוסיף כי "השואה אינה מתירה עצימת עין שלנו כעם יהודי והיא חייבת לשמש כאות אזהרה מתמיד למשפחת האדם כולה. עדיין נותרו על מפת אירופה כתמים אנטישמים מקוממים. הגזענות שהתפרצה על אדמתה במאה שעברה, דרדרה אותה לשפל שלא ידעה מאז היוולדה. ובסופו של דבר הרצח שבקע ממנה, פגע גם בה.

"לבושתנו, נותרו כאלה שלא למדו דבר. צעירים גלוחי ראש. אנשי מדע כביכול חנוטים בחליפות מדומות. כן נותרו עדיין שוכחי שואה ומכחישי שואה. לא כל לועי הגעש כבו. משברים שוב מנוצלים, כדי להקים שוב מפלגות נאציות, מגוחכות אבל מסוכנות. קריקטורות אנטישמיות מחליאות עדיין מתפרסמות, בשם חופש הביטוי, כביכול. המסע לצדק ולחופש טרם תם".

נשיא המדינה הוסיף כי "העולם הנאור חייב לשאול את עצמו כיצד זה קורה שזמן כה קצר אחרי שכבו המשרפות, אחרי מחיר הדמים הנורא שבעלות הברית שילמו כדי להכניע את השטן הנאצי. עדיין יכולה להתהלך בריש גלי הנהגה כמו ההנהגה האיראנית, ולהכחיש שואה. ולאיים בשואה. מי שמתעלם מאיום בשואה לעם אחד, חייב לדעת שאיום בשואה על עם אחר מהווה איום בשואה על כל העמים"

פרס הוסיף והזכיר בדבריו כי "לפני ימים אחדים הלך מאתנו פרץ הוכמן. מוכר הסיגריות הקטן, שהיה לגיבור גדול. פרץ הוכמן הגיע הביתה לישראל והשתתף במלחמות ישראל באותו אומץ הלב שאפיין אותו. הוא נפטר לפני ימים אחדים. לפני שהיה אמור לעמוד איתנו, כאן, היום. על הבמה הזו, ולהדליק משואה.

"להבתו הייתה ליתומה, אבל אורה יוסיף להאיר. העלאת דבר גבורת הלוחמים, אינו רק עניין של עשיית צדק עם גבורתם. זהו צורך קיומי לנו. לכל אחד מאיתנו. לכולנו כעם. ישראל היללה את הגבורה, אבל לא תמיד חלקה די כבוד לגיבורים עצמם. הגיעה העת לעשות זאת. לא תמיד הקפדנו להאזין לדפיקות לבם. למזונם. לבריאותם. הגיע עת התיקון, שמחתי לשמוע היום שמתקנים זאת. ההיסטוריה של השואה אינה רק לקח מהעבר, היא גם מורה נבוכים לעתיד".

נתניהו: "לא נפקיד את גורלנו בידי אחרים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר בפתח נאומו כי "בזמן האחרון היינו עדים לאירועים מזעזעים של אלימות נגד קשישים וביניהם קשישים ניצולי השואה. אין דבר שנוגד יותר מזה את המורשת יהודית ואת המוסר האנושי הבסיסי. לא נסבול זאת".

נתניהו הוסיף כי "ניצולי השואה הם סמל התקומה. הם שעברו את מאורעות השואה, הם ראויים לחיות את שארית ימיהם בנחת ובשלווה. ברוב ימים בבטחה, רווחה ובכבוד. אזרחי ישראל, בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו שרד את השואה והקים את המדינה. בכל דור ודור אנו מצווים להבטיח שלא תהיה שואה נוספת".

נתניהו נואם, הערב(צילום: גיל יוחנן)

ראש הממשלה התייחס בנאומו גם לאיראן כשאמר: "יש מי שמבקש לכבות את האור הזה שלנו. איראן מצהירה בגלוי על כוונתה להשמיד את מדינת ישראל והיא פועלת בכל האמצעים להשיג יעד זה. 'הציונים', אני מצטט עכשיו מנהיגי דת באיראן. 'הציונים הם מיקורבים ובקטריות. היהודים הם אנשים מזוהמים שמפיצים מחלות'.

"זה לא נאמר רק אז, זה נאמר היום. 'ישראל, אומר היום שליט איראן. 'היא גידול סרטני שיש לעקרו מהמזרח התיכון'. השנאה הרצחנית נגד היהודים שמלווה את תולדות עמנו, השנאה הזו לא נעלמה מהעולם, אלא הוחלפה בשנאה רצחנית נגד מדינת היהודים. מה שהשתנה מאז השואה היא נחישותנו ויכולתנו להגן על עצמנו בכוחות עצמנו.

"אנו מעריכים את מהמאמצים של הקהילה הבינלאומית לעצור את תכנית הגרעין של איראן, אבל בשום שלב לא נפקיד את גורלנו בידי אחרים, גם לא בידי הטובים שבידידינו". נתניהו הוסיף כי "המשמעות העמוקה ביותר של הקמת מדינת ישראל היא אחת: לא נגיע שוב למצב שבו יהיה מאוחר מדי. לא נעמוד שוב חסרי ישע מול מבקשי נפשנו. הצהרת העצמאות לפני 65 שנים העניקה לנו מדינה ואת היכולת העצמאית לקבל את ההכרעות הנדרשות להבטיח את עתידנו כאן. נדע לפעול כדי להגן על עצמנו. במקום הזה וביום הזה אני מתחייב: לעולם לא תהיה שואה נוספת".

יד ושם, היום(צילום: גיל יוחנן)

ניצולת השואה עליזה שומרון ויטיס אמרה בנאומה: "אני מדברת הערב בשמם של על אלה אשר לא יכלו להגיע לזמן ולמקום הזה. אלה שעברו את כל הייסורים וזעקתם נקטעה באיבה. אלה שכתבו בדמם בתוך הקרונות: 'בקשו נקמה על חיינו שאבדו'. אלה שנרצחו, אך שתיקת היערות בטרבלינקה, פונאר ובאבי-יאר אפפה אותם ותזעק לדורות". היא סיימה את דבריה בקריאה: "זכרו את עמנו שנרצח, זכרו את הלוחמים ושימרו על כבוד האדם באשר הוא אדם".

לבני: "שואלת את עצמי מה אני הייתי עושה?"

במקביל לעצרת בירושלים התקיימה טקס זיכרון גם במכון משואה. בעצרת, שהועברה בשידור חי ב-ynet והתקיימה השנה בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה, נשאו דברים שרת המשפטים ציפי לבני ויו"ר משואה, המכון ללימודי שואה, שרגא מילשטיין. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש.

גם לבני התייחסה בנאומה למצבם של ניצולי השואה בישראל ואמרה כי מגיע להם כבוד וביטחון. "הכבוד נלקח מהם כשהם צריכים להושיט את היד ולבקש ממשלת ישראל כסף לאוכל ולתרופות", אמרה שרת המשפטים. "הפחד חזר מפני אלה ששודדים, פורצים ומכים אותם בבית".

שרת המשפטים לבני, אמש(צילום: עידו ארז)

חיילות בטקס במשואה(צילום: עידו ארז)

השופטת בדימוס ביניש, אמש בטקס במשואה(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

לבני סיימה את דבריה בנימה אישית ואמרה: "הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מה אני הייתי עושה אילו הייתי שם. כשהייתי שם שאלתי את עצמי אם הייתי זו שיוצאת מהגטו כדי להביא אוכל. כשהפכתי לאם שאלתי את עצמי, אם הייתי זורקת את ילדיי מהרכבת? האם היה לי אומץ לעשות את זה? או שהייתי לוקחת אותם איתי, ומה היה קורה אם הייתי צריכה לבחור בין השניים?

"שאלתי את עצמי, האם הייתי מזהה את הסימנים בזמן כדי לצעוק 'בואו נעזוב' או 'בואו נילחם'. בכנות, אני לא יודעת את התשובה, אבל אני יודעת שתפקידנו להסתכל קדימה ולראות את העתיד, לזהות סכנות, אבל לא רק - גם לזהות הזדמנויות".

היום, יום השואה, תישמע צפירת דומייה לזכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. מיד לאחר הצפירה יחל טקס הנחת הזרים באנדרטת מרד גטו ורשה ביד ושם. שעה אחר כך ייפתח כבכל שנה מעמד הקראת שמות קורבנות השואה במשכן הכנסת – "לכל איש יש שם".