שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היסטריה או צעד חיובי: המיקוד זז, המורים חלוקים
    החלטת משרד החינוך להקדים לתחילת השנה את צמצום החומר לבגרויות הותירה מחנכים ואנשי מקצוע בוויכוח על ההשלכות. בעוד חלקם כינה את ההחלטה "שליפה מהמותן", הדגישו אחרים את תופעות הלוואי החיוביות שעשויות לנבוט ממנה

    "קטסטרופה מערכתית", "היסטריה", "צעד חיובי" או מנוף להגברת המורל בקרב מורים - החלטת שר החינוך, שי פירון, להקדים את צמצום החומר לבגרויות לתחילת השנה עוררה עם בוקר (יום ג') סערה בקרב מורים ואנשי מקצוע. חלקם תקף את המהלך מתוך הנחה כי הוא יוביל לצמצום בפועל של התכנים שמקבלים תלמידיהם, אך אחרים ניסו להדגיש כי מדובר בצעד ראשון בדרך ליישום חיובי של תוכנית רחבה בהרבה.

     


     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    ארגנטינה לא בוכה: "תאצ'ר - פושעת מלחמה"

    האמריקנים שינו דעתם: הרוב נגד הפיקוח על נשק

     

    עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet

     

    "הילדים בחיים לא ידעו מה זו העלייה הראשונה או העלייה השנייה, אם מתחילת השנה כבר יורידו את החומר הזה במיקוד", טענה מורה בתיכון ממרכז הארץ, בעוד עמיתה, שרון סייג, מורה לאזרחות בחולון, תהה מדוע צריכים חבריו "להתיישר לפי כל קפריזה של שר החינוך". לדבריו, "שר החינוך הזה מכהן חודש, אולי הכוונות שלו טובות אבל יש אי ודאות מוחלטת, המורים לא יודעים מה קורה". מורה אחרת הגדירה את הצעד כפופוליסטי והעריכה כי פירון "רצה להשביע את רצונם של התלמידים או המורים. האם זו חשיבה פדגוגית נכונה? התשובה היא לא".

     

    פירון וסער בטקס חילופי השרים. "שליפה מהמותן" (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    פירון וסער בטקס חילופי השרים. "שליפה מהמותן"(צילום: אוהד צויגנברג)
     

    המיקוד, שהתפרסם עד כה כחודשיים לפני בחינת הבגרות, קבע אילו נושאים מבין אלה שנלמדו מתחילת השנה יופיעו בבחינה המסכמת, ואילו לא. על פי החלטת ועדה של משרד החינוך, החל מהשנה הבאה המיקוד יפורסם בתחילת שנת הלימודים, והתיכוניסטים ייבחנו על כל הנושאים שאותם ילמדו.

     

    אהרון שאשא, מורה להיסטוריה ואזרחות, אמר כי "המצב היום הוא שהמורים לא מספיקים ללמד כמו שצריך את כל החומר, כי יש המון". הוא הדגיש את הצד החיובי בהחלטה ואמר כי היא עשויה "לגרום ללימוד רציני ואיכותי של החומר, בלי שינויים באמצע השנה".

     

    גורם במשרד החינוך הסביר אמש כי מטרתו של פירון היא "לאפשר למורים יותר זמן ללמד את החומר הרלוונטי לבחינה, לאפשר אווירה נינוחה בכיתה ולמנוע לחץ של התלמידים בשאלה האם החומר הנלמד יופיע בבחינה או לא. בנוסף הדבר יביא לביטול ספרי המיקוד שמפורסמים באופן פרטי ועולים להורים כסף רב". 

     

    פרופסור יערה בר-און, נשיאת המכללה לחינוך באורנים, זיהתה מהלך לייצור עניין ותהודה, שבסופו של דבר יעלה את מורל המורים, "ויגיד להם: 'יש כאן מי שדואג לכם'". החלטת הוועדה, לטענתה, אינה העניין. "יש כאן צעד ראשון ברפורמה רחבה וגדולה הרבה יותר - צמצום מקצועות הלימוד לארבעה, והוא הליך נכון שהוכח במחקרים ובמדינות רבות בעולם". המורים המתנגדים להליך, ביקרה, "פשוט פוחדים משינוי. ומי שפוחד משינוי לא יכול לקחת חלק במערכת החינוך היום".

     

    הרפורמה האמורה, לדברי סייג, אינה אלא "שליפה מהמותן". לדבריו, "כבר היום אומרים שהילדים לא יודעים היסטוריה וספרות, אז מה יקרה אם הם לא יצטרכו בכלל להיבחן על זה? התלמידים רואים בזה קיצור דרך כדי להשיג בגרות. מהיום הם כבר שואלים אותי: 'אז למה אני צריך ללמוד את כל זה?'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    שי פירון
    צילום: גיל יוחנן
    פרופסור יערה בר-און
    צילום: תום בוקשטיין
    שרון סייג
    מומלצים