חשיבה מתמטית - לא מה שחשבתם
פרויקט מחקר חדש המתבצע על ידי ד"ר דנה גנאור-שטרן, ראש המעבדה לחקר התהליכים שבבסיס החשיבה הכמותית במכללה האקדמית אחוה, זכה במענק מחקר יוקרתי מהקרן הלאומית למדע
פרויקט מחקר חדש, אשר מתבצע על ידי ד"ר דנה גנאור-שטרן, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה לחקר התהליכים שבבסיס החשיבה הכמותית במכללה האקדמית אחוה, זכה במענק מחקר יוקרתי מהקרן הלאומית למדע. הקרן הלאומית למדע היא הגוף המרכזי בארץ המעניק מענקים כספיים לביצוע מחקרים. יש לציין כי הרוב המוחלט של מענקים אלה מגיע לחוקרים מאוניברסיטאות, ורק מענקי מחקר בודדים ניתנים לחוקרים במכללות. מענק המחקר הוא של למעלה מ-100 אלף דולר והוא ניתן לארבע שנים.
בעוד שמתמטיקה נתפסת בעיני רבים כאתגר ולעתים אף כמכשול בלתי עביר, מחקרים מן השנים האחרונות הראו כי היכולת לקלוט ולהבין כמויות היא מולדת, וניתן לראותה כבר אצל תינוקות. נטייה טבעית זו גורמת לכך שאפילו ילדים יקלטו את הערך הכמותי של סיפרה המוצגת בפניהם באופן אוטומטי, גם אם לא ידרשו לכך. האוטומטיות של עיבוד הכמויות אצל מבוגרים וילדים היא תוצר של מנגנון מוחי מולד ושל התנסויות לימודיות, החל מגילאי הגן.
במכללה האקדמית אחוה קיימת מעבדה לחקר התהליכים הפסיכולוגיים שבבסיס החשיבה הכמותית, שבראשה עומדת ד"ר דנה גנאור-שטרן. במהלך השנים האחרונות התקיימו במעבדה זו מחקרים רבים אודות אספקטים שונים של עיבוד כמותי ומתמטי. מחקרים אלה הוצגו בכנסים בינלאומיים רבים והתפרסמו בספרות בינלאומית מהשורה הראשונה.
כך לדוגמה, נבדק הייצוג הכמותי של סטודנטים דוברי ערבית, אשר משתמשים בשתי מערכות של ספרות (3, ٣). נמצא כי כאשר המידע המספרי מוצג בשני סוגי הספרות ואין כל דרישה להתייחס לערכם של המספרים, אלא רק לצורתם, הסטודנטים מתרגמים באופן אוטומטי את הערך המספרי של הספרות השונות לכדי ייצוג מופשט משותף.
מחקר אחר בדק את היכולת של מבוגרים וילדים לאמוד תוצאות של תרגילים מתמטיים מורכבים כגון 78 כפול 329), תוך ניסיון להתחקות אחר האסטרטגיות בהם משתמשים. מטרת מחקר זה היא לבדוק את היכולת לשלב משימות אומדן בהוראת מתמטיקה בבית הספר היסודי, ככלי אשר יעזור לילדים להימנע מטעויות בעת פתרון התרגילים.
המחקר החדש של ד"ר גנאור-שטרן, שזכה במענק המחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, עוסק בעיבוד בסיסי ואוטומטי של כמויות ומספרים ובעיגון שלהם בממדי החלל והזמן בהם פועל כל אחד מאיתנו. נמצא כי אנשים נוטים למפות ערכים מספריים באופן מרחבי, ומצפים לראות ערכים מספריים גדולים בצד הימני של המרחב, ואילו ערכים מספריים קטנים בצד השמאלי שלו. פרויקט המחקר הנוכחי בוחן את השאלה האם אנשים נוטים למפות ערכים מספריים גם למימד הזמן. האם הם יצפו לראות ערך מספרי גדול יותר מוצג מאוחר יותר? או מוצג למשך זמן רב יותר? המחקר יבדוק מבוגרים וילדים בגילאים השונים, והוא יבדוק סוגים שונים של מספרים.
