שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    סובלים מליקוי שמיעה והתביעה נדחתה? יש פתרון

    מה לעשות במקרה בו המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעה להכרה בליקוי שמיעה שנגרם כתוצאה מעבודה בסביבה רועשת? עו"ד מירב אפרים מסבירה

    בשונה מליקויים רבים שנגרמים במהלך העבודה, חשיפה לרעש מזיק יוצרת נזק שנגרם באופן הדרגתי. זה אומר שבמקרים רבים אפילו מי שסובל מהליקוי מבחין בכך זמן רב לאחר היווצרו. וכך נפגעים רבים פונים למוסד לביטוח לאומי באיחור ומוצאים עצמם בפני דלת סגורה: תיקון דרקוני לחוק הביטוח לאומי מגביל את טווח מועד ההגשה, ופוגע בזכותם של רבים לקבל פיצוי כספי.

     

    דחיית תביעה להכרה בליקוי שמיעה - לא סוף פסוק (צילום: שאול גולן   ) (צילום: שאול גולן   )
    דחיית תביעה להכרה בליקוי שמיעה - לא סוף פסוק(צילום: שאול גולן )

     

    העוול שיצר תיקון החוק לא נסתר מעיני בית הדין לעבודה, שלאחרונה נותן פרשנות שמיטיבה עם העובדים. ממנה עולה כי עובד שתביעתו נדחתה בעילה של איחור בהגשתה - אך המשיך לעבוד בחשיפה לרעש וסבל מהחמרה במצבו - יוכל להגיש לביטוח לאומי תביעה חדשה.

     

    שינוי חוק הביטוח הלאומי לעניין ליקוי שמיעה וטינטון נכנס לתוקף בשנת 2005, כאשר מטרת התיקון היתה ברורה: לצמצם באופן ניכר את מספר המבוטחים שיזכו לגמלאות מביטוח לאומי. מדובר למעשה בפגיעה חמורה מאוד שספגו מבוטחים ששמיעתם נפגעה מסגרת העבודה, שכן במקרים רבים ברור שהנזק נגרם למבוטח כתוצאה מחשיפתו לרעש בעבודה. המדינה, באמצעות תיקון החוק, הכריזה כי היא לא מוכנה להמשיך ולשלם גמלאות לאותם מבוטחים.

     

    במסגרת הסעיף החדש, נדרשים מבוטחים לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: עבודה ברעש מזיק, ירידה בשמיעה של 20 דציבל לכל הפחות בשתי האוזניים, ודרישה כי התביעה תוגש לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברישומים רפואיים (בדרך כלל מיום בדיקת השמיעה).

     

    הדרישה האחרונה היא החמורה ביותר בשל אופי הפגיעה. ליקוי שמיעה קל לא יריץ מבוטחים לפנות לביטוח לאומי, שכן על פי רוב הם כלל לא מודעים למגבלת הזמן, או שהם מתביישים להודות ששמיעתם ירודה. וכךיותר ויותר שהתמהמהו מסיבות שונות בהגשת התביעה, מצאו את עצמם בפני דלת סגורה - בתי הדין לעבודה נצמדו לתיקון הדרקוני בחוק הביטוח הלאומי ולדרישות הפרוצדורליות אשר יצר כתנאי סף.

     

    רוח חדשה?

    לאחרונה כך נראה, מנשבת בבית הדין רוח חדשה המלמדת על הרצון לתקן את העוול, באמצעות פסיקות שמיטיבות איתם. כך גם היה במקרה של ד' אשר עבד כקבלן במשך כ-30 שנים תוך חשיפה לרעש מזיק, והגיש לביטוח לאומי תביעה בגין ליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל. תביעתו הוכרה והוא אף זומן לוועדה רפואית, אשר קבעה לו נכות צמיתה בגינה היה זכאי לגמלה חודשית ולכיסוי הוצאותיו בגין הטיפול בליקוי השמיעה.

     

    ד' המתין לתשלום הגמלה, והופתע לקבל מכתב מביטוח לאומי המודיע לו כי תביעתו נדחית, ולפיכך גם ההחלטה של ועדה הרפואית מבוטלת. כל זאת מאחר ותביעתו לביטוח לאומי הוגשה לאחר שנה ושבועיים, כלומר באיחור של 14 ימים.

     

    הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בה הסביר את הטרטור שעבר על-ידי המוסד, הכולל דרישת פרטים שונים באשר לאופי עבודתו, הפנייתו לבדיקה בפני רופא א.א.ג. מטעם ביטוח לאומי, זימונו לוועדה רפואית אשר קבעה את נכותו, וכל זאת שעה שבדיקת השמיעה בגינה נדחתה התביעה, עמדה בפני ביטוח לאומי מלכתחילה. ד' טען גם בתביעתו כי מאחר והמשיך לעבוד ברעש ומצב שמיעתו הלך והידרדר, אזי יש להתחשב בכל החמרה בליקוי השמיעה כליקוי עצמאי, היוצר לו זכאות להגשת תביעה חדשה.

     

    בית הדין קיבל את תביעתו של ד'. השופטת אגסי קבעה כי תביעתו לא התיישנה, מאחר והמשיך לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, וקיימת בדיקת שמיעה מאוחרת המעידה על החמרה במצב השמיעה. מכאן שסעיף ההתיישנות של 12 החודשים לא ימנע את הגשת התביעה.

     

    לסיכום, אם הגשתם בעבר תביעה לביטוח לאומי בגין ליקוי שמיעה אשר נדחתה בטענה כי הוגשה באיחור, ואם אתם עדיין ממשיכים לעבוד בחשיפה לרעש מזיק וקיימת החמרה במצב ליקוי השמיעה, יש מקום להגשת תביעה חדשה לביטוח לאומי.

     

    • הכותבת היא מומחית בתביעות מול ביטוח לאומי, ויועצת משפטית לשעבר במוסד לביטוח לאומי
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תביעה שנדחתה, לא סוף פסוק
    צילום: shutterstock
    מומלצים