אילון: "ליברמן אמר לי שצריך למנות את בן אריה"

סגן שר החוץ לשעבר, דני אילון, מעיד הבוקר (יום ה') נגד השר לשעבר, אביגדור ליברמן, במשפט שבו מואשם האחרון במרמה והפרת אמונים ב"פרשת השגריר". אילון נותר העד היחיד הטוען שליברמן פעל בקרב חברי ועדת המינויים של משרד החוץ כדי לקדם את מינויו של זאב בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, לאחר שזה מסר לו מידע על חיקור הדין המתנהל נגדו. אילון הדגיש בעדות: "בוודאי שהיה מעורב, הרי לא יעלה על הדעת שהשר לא יהיה מעורב במינויים בכירים. זו לא רק זכותו אלא חובתו". נוכח התקפותיו של עו"ד וינרוט המייצג את ליברמן, אמר אילון: "מה שאתה עושה גם אני עשיתי ארבע שנים - להגן על אותו נאשם". 

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

ליברמן, שר החוץ לשעבר, נאשם בעבירות מרמה והפרת אמונים, עקב מעורבותו לכאורה במינויו של בן אריה לשגריר ישראל בלטביה. על סמך עדות אילון, כתב האישום מייחס לו פעילות אקטיבית למען מינוי בן אריה: הוא הורה לכאורה לאילון לפעול למינוי, בנימוק שהוא המועמד המתאים ביותר, לאחר שבן אריה מסר לו מידע על חקירת המשטרה נגדו.

אילון סיפר בעדות על דרכו במשרד החוץ, והעיד כי ליברמן נהג להתערב במינויים המקצועיים של המשרד. "בוודאי שהיה מעורב, הרי זה לא יעלה על הדעת שהשר לא יהיה מעורב במינויים בכירים. זו לא רק זכותו אלא חובתו. הוא לא השר הראשון שהיה מעורב. המעורבות העיקרית שלו הייתה במקומות מרכזיים בעולם - רון פרושאור באו"ם, יוסי גל בפריז, דני עטר בלונדון והיו מקומות נוספים". הוא ציין את הפן המקצועי בעבודתו של השר: "ליברמן שם דגש מקצועי, ואני אומר זאת לזכותו, דווקא על הפריפריה, על מקומות באפריקה ואמריקה הלטינית או מזרח אסיה".

אילון נשאל על היכרותו עם בן אריה טרם בחירתו, והשיב כי הייתה שטחית ביותר. "נתקלתי בו לראשונה כשקיבל חדר סמוך לחדרי במסדרון, הוא סיפר לי שהתמנה כיועץ מדיני לשר החוץ. בדרך כלל מי שמתמנה לתפקיד הזה, הוא מישהו שהשר נותן בו אמון מקצועי ואישי". לדבריו, "זה מושא קנאה לכל עובדי המשרד, להיות יועץ מדיני בלשכת שר. העניין המקצועי חובק העולם והיוקרה מתוך קרבה למוקדי הכוח. זה תמיד קרש קפיצה לתפקידים בכירים". 

"לא נפלתי מהרגליים"

הוא נשאל לשיחה שהייתה לו עם ליברמן קודם לכינוס ועדת המינויים שמינתה את בן אריה. "לקראת סוף הפגישה הוא אמר לי שלתפקיד השגריר בריגה - לטביה צריך למנות את בן אריה". כשנשאל איזו תשובה קיבל מליברמן, השיב "שהוא הטוב ביותר". אילון סיפר כי לא חשב על כך יותר מדי, אך הופתע מעט כי לא ידע בכלל שבן אריה מועמד. "לרוב היו מגיעים אליי כל המועמדים והייתי רואה אותם לכמה דקות. אבל לא נפלתי מהרגליים מהמועמדות שלו".

(צילום: אוהד צויגנברג)

(צילום: אוהד צויגנברג)

אילון נשאל כיצד העריך את דעתו של ליברמן, והשיב: "כיוון שליברמן מומחה לאזור ברית המועצות לשעבר, זה היה נראה לי טבעי". הוא סיפר כי התנהלותו של ליברמן לא נראתה לו חריגה, "כמו שאמרתי, לא רק לתפקידים בכירים הוא ביקש למנות מישהו, גם למקומות אחרים. לא ראיתי בזה חריג". על הקשר בין השניים סיפר שלא ידע, "מלבד זה שהוא עובד לשכתו. מבחינתי זה הוסיף לכך שהוא ראוי ודואגים לו". 

"לא אפליל את השר בפומבי"

בקשר לעדותו במשטרה שסתרה את זו של מנכ"ל משרד החוץ יוסי גל, בדבר הוראתו של ליברמן למנות את בן אריה, אמר אילון: "עברנו על המועמדים כמו שאנחנו עושים תמיד, כולל ריגה. אמרתי לו, 'אתה יודע שהשר רוצה את בן אריה לריגה?' הוא אמר לי 'כן, הוא דיבר איתי'. אני מניח שהוא התכוון שהשר דיבר איתו".  

התובעת שאלה את אילון כיצד בראיון שסיפק לערוץ 1 בנובמבר 2012, בניגוד לעדותו במשטרה ובבית המשפט, לא הזכיר את השיחה עם ליברמן וטען שאינו זוכר אותה. אילון אמר: "ניסיתי שלוש פעמים להתחמק מהשאלה, אבל בכל זאת הייתי בפינה. אף אחד לא מצפה שאני אפליל שר חוץ בפומבי, עם כל ההשלכות שיכולות להיות לזה. עם כל הכבוד לגברת אבן, היא לא שופטת והאולפן שלה הוא לא בית משפט. מבחינתי זו הייתה אמירה דיפלומטית".

אילון סיפר כי לאחר שהמינוי התקבל דיווח על כך לליברמן: "לאחר ההחלטה נהגתי להודיע לו. במקרה הזה, כיוון שהיו לו מועמדים מועדפים, הייתי נוהג לדווח לו. אמרתי לו שהמינוי של בן אריה עבר והוא הודה לי". 

סגן השר לשעבר העיד כי לא ידע על שבן אריה העביר לליברמן מידע סודי על חקירתו וגם לא על דו"ח ביקורת של מפקח המשרד דאז, שביקר את תפקוד שגרירות בלרוס תחת בן אריה. אילון סיפר כי ליברמן גם לא סיפר לו על שיחה שניהל עם המפקח בנושא. על ישיבת הבחירה עצמה סיפר אילון כי לא היה בה שום דבר חריג, וכי הבחירה נעשתה פה אחד, כמו לרוב המועמדים.

בחקירה הנגדית שניהל עו"ד יעקב וינרוט, ניסתה ההגנה לערער את אמינותו של אילון. העו"ד עימת אותו עם הסתירות בין העדויות שמסר במשטרה לבין הרישום ביומנו לגבי הנוכחים בפגישות שערך. עוד טען וינרוט: "הולדת שיחה שלא הייתה ולא נבראה". אילון השיב כי זה מופרך: "אני הייתי שם ולא אתה".  

אילון עומת גם עם כך שבעדותו היום ובעדות רענון מול הפרקליטות ציין כי התקיימה פגישה שנייה בינו לבין ליברמן, בה הועלה עניין מינוי בן אריה, אך במשטרה הוא לא סיפר זאת. לטענת סגן שר החוץ לשעבר, גם בעניין הפגישה המשולשת, שהתבררה ככפולה, וכן לעניין הפגישה הנוספת עם ליברמן, הוא לא דייק משום שהיומן לא היה לצדו בחקירתו במשטרה.

עו"ד וינרוט עימת את אילון גם עם עדות חבר ועדת המינויים, יוסי גל, שטען בבית המשפט כי בניגוד לעדות איילון, ליברמן לא אמר לו למנות את בן אריה, והוא מעולם לא אמר דבר כזה לאילון. "גל אמר לי שהוא כבר דיבר על כך עם השר", דבק אילון בגרסתו.

בחקירה הנגדית הוזכרה ההחלטה של ליברמן להדיח את אילון מהרשימה לכנסת. אילון אמר: "לא כעסתי לא מניה ולא מקצתיה. תדהמה ואכזבה - בוודאי. כעס או עלבון - לא. אני יכול להוסיף רק לאוזניך - אכזבה גדולה". בפני אילון הוקראו שבחים שהרעיף על ליברמן טרם הודח, והוא אישר כי אמר את הדברים.

הטונים השתנו כשההגנה תהתה בפני אילון מתי הפסיק להעריף על ליברמן שבחים. וינרוט הטיח בו: "אני אומר לך שהרגשת מושפל, נבגד, כשנאמר לך מעכשיו לעכשיו שהודחת. מאז התחלת בשטף של ראיונות נגד ליברמן". אילון טען מנגד: "שקר וכזב. האם אתה גם פסיכולוג? איך אתה מעז להגיד לי איך הרגשתי? מה אני, ילד קטן?".

אווירה קרירה בכניסה לדיון

עם כניסתם לאולם ניצבו אילון וליברמן זה לצד זה, והנהנו בראשם זה כלפי זה אך לא לחצו ידיים, אף שעמדו סמוכים. כשנשאל ליברמן על הפגישה המחודשת ביניהם, השיב בבדיחות: "אני לא מבין למה כולם מתרגשים, האירוע הכי דרמטי הוא ההפסד של ברצלונה".  

לחיצת היד שלא הייתה

תקרית נרשמה במהלך החקירה של ההגנה. אילון נשאל על ידי ההגנה על יחסיו עם ליברמן בשלב מאוחר יחסית. אילון השיב: "אין לי סכסוך אתו. זו מדינת ישראל נגד אביגדור ליברמן, לא דני אילון נגד ליברמן. אני מוכן ללחוץ לו את היד גם ברגע זה". ליברמן הגיב מיד ובקול ממקום מושבו באולם: "חס וחלילה, חס וחלילה. לא לוחץ את היד לא לרמאים ולא לשקרנים". אילון השיב לו: "שמענו עליך". 

לאחר הדיון נשאל דני אילון על כך שליברמן הכריז כי לא ילחץ את ידו, ואמר: "זה דבר לא ראוי, שמצביע על נקמנות יותר מכול. אפילו ראש הממשלה נתניהו לחץ את ידו של ערפאת ואבו מאזן. אני בכל אופן מוכן ללחוץ את ידו, ללא קשר לנאמר במשפט". על כך שליברמן קרא לו שקרן ורמאי אמר "לא שופטים אדם בשעת צערו, אני מקווה שיחזור מדבריו".  

ההגנה הזכירה סכסוך ישן בין דני אילון לשר סילבן שלום, וטענה כי בעקבות כך הגיש נגדו אילון תלונה בפני נציבות שירות המדינה והקליט עובדי מדינה בעניין. בנוסף טענה ההגנה כי אילון היה זה ששוחח עם כתבים על כך שליברמן לכאורה קידם את בן אריה לאחר שהודח מרשימת ישראל ביתנו, וטענה כי המהלך נבע מנקמנות. אילון אישר כי דיבר עם עיתונאים, אך טען כי נהג בשקיפות דומה בכל תפקידיו. 

עד כה העידו ארבעה עדים במשפט: לצד גל ורודד, עלה להעיד בן אריה עצמו שסתר חלק מגרסותיו במשטרה וטען כי לא שוחח עם ליברמן על החיקור נגדו, אלא רק מסר לו פתק, ומלבדו הופיע גם ויקטור הראל, לשעבר המפקח הכללי במשרד החוץ, שסיפר על מסמך שחיבר על תפקודו הלקוי של בן-אריה כשגריר בבלרוס. הוא טען כי מרבית חברי ועדת המינויים ידעו על כך, וכי אף עדכן בכך את ליברמן עצמו.

את ליברמן מייצגים בבית המשפט עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגים עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית, ועו"ד ערן זלר, בכיר במחלקה.

Read this article in English