שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר

    שלטון עובדים? כבר ניסו את זה ברוסיה

    אם היינו צריכים להתחשב בציבור עובדי חברות התעופה - היינו אמורים לשלם מאות דולרים נוספים על כל נסיעה לחו"ל, ואם נמשיך לקבל את תנאי ההעסקה של עובדי הרכבת - נמשיך לספוג שירות קלוקל. האם הציבור אמור לשלם מכיסו בעבור שמירת האינטרסים של העובדים? דעה

    כשהייתי ילדון, הורי היו מספרים לי באיום מרומז על ילד אחר שהיה מקבל סטירה חזקה ומחנכת השכם בבוקר. כשאותו הילד היה מתקומם: 'אבל למה? עוד לא עשיתי כלום', הוריו ענו לו: 'עד הערב תעשה משהו וכבר יגיע לך'. נזכרתי בסיפור הזה כששמעתי לפני כמה ימים את עופר עיני מאיים להכריז על סכסוך עבודה כולל במשק על מנת שיוכל לשבות אחרי שבועיים, אך בין לבין כבר הספיק להקפיא את הסכסוך.

     

     

    מדוע רצו בדיוק להכריז על סכסוך עבודה? אין סיבה מדויקת, למעט גחלת השמועות רוחשת סביב התוכניות של שר האוצר לפיד והמשרד שבראשו הוא עומד. אבל אל דאגה - עד שהשבועיים הללו היו מסתיימים, היו מוצאים עילה מדויקת לסיבה שבגללה רצו להשבית חלקים נרחבים במשק.

     

    מי היו אמורים לשבות? הוועדים הגדולים מן הסתם. אבל הגיעה העת לשאול – על מי בעצם הוועדים הללו מגנים: האם על העובדים החלשים ועל האזרחים הקטנים מפני המעסיקים תאבי הבצע והחזקים - או בעיקר על עצמם?

     

    אם נסתכל על מעוזי ההסתדרות בנמלים, בחברת החשמל, בתעשייה האווירית ובמפעלים מונופוליסטיים אחרים – האם אנו רואים עובדים מאוגדים שעובדים עם ההנהלה לשם קידום מטרות החברה והציבור? או שאולי אלה בעצם עובדים שיכורי כוח, שהתיישבו בנקודות מפתח ושכל מה שמעניין אותם הוא תאבונם האישי ושימור כוחם, ולעזאזל טובת הכלל?

     

    העובדים הם החלשים, לא?

    זה איננו טור פופולרי ופשוט, שכן הוא יוצא כנגד ערכים בסיסיים ולכאורה מובנים מאליהם. הרי קיימת מוסכמה בלתי נראית של תמיכה בעובדים, ולמה לא בעצם? העובדים הם החלשים. הם אלו שעובדים במשכורת נמוכה ושסכנת הפיטורים רובצת לפתחם, בעוד שהמנהלים הגדולים מקבלים משכורות עתק ושורצים בקוקטיילים. לא?

     

    האמת היא, שלא. בחברות עם הוועדים הגדולים התמונה הפוכה: אי אפשר לפטר עובדים גם אם הם פשעו, אפשר להתקבל לעבודה רק על סמך הכרות עם חברי ועד, יש ועדים שמרכיבים רשימות שלטון לכנסת (כמו מצעד התעשייה האווירית אל פריימריז הליכוד), וניתנות משכורות מנופחות בעבור כוננויות בבית, ראו את מקרה הנווטים בנמל. האם זוהי העבודה המאורגנת אליה אנו שואפים?

     

    מונופלי שלטון העובדים

    מהיכן מגיע יוקר המחייה? התשובה ברובה מצויה במונופולים ובהיעדר התחרות. אמת, יש מונופולים שמשמרים את כוחם באמצעות הפקדת כוח גדול מדי בידי טייקונים וקשרים רעים בין הון לשלטון, וחייבים להלחם בהם. אבל חלק משמעותי גם נעוץ במונופולי שלטון העובדים.

     

    אם היינו צריכים להתחשב בציבור עובדי חברות התעופה, היינו אמורים לשלם מאות דולרים נוספים בגין כל נסיעה לחו"ל. אם נמשיך להתחשב בכמה חלבנים, נמשיך לשלם סכומי עתק חסרי פרופורציה עבור גבינה לבנה ויוגורטים מיניאטוריים.

     

    אם נמשיך להתחשב בעובדי הנמל הרווחיים לכאורה, נמשיך לשלם סכומים גבוהים על כל פריט ייבוא שמגיע, כי את עמלותיהם הגבוהות היבואנים מגלגלים על הצרכנים. אם נמשיך לקבל את תנאי ההעסקה של עובדי הרכבת – ימשיך העם לספוג שירות קלוקל ומחלות מסתוריות של נהגים.

     

    ועדי העובדים מצידם, מעמידים פנים של תמיכה ברפורמות, אולם האינטרס העליון שלהם תמיד יהיה שימור המשרות והעלאת השכר שלהם. חששם מתגבר כשהם מסתכלים אל עובדי הסלולר - ורואים מה הולך לקרות להם. אלפי עובדים כבר עזבו את הענף ועברו למקצועות שתורמים יותר לכלכלה.

     

    רפורמה תמיד תפגע בעובדים

    האם היו פיטורים בעובדי הסלולר? בוודאי. אז האם היינו אמורים להמשיך לשלם מאות ואלפי שקלים עבור שרותי הסלולר למען העובדים? האם היינו צריכים לממן דיווידנדים נפוחים לטייקונים שונים בעבור כמה משרות? 

     

    למזלנו, התארגנויות העובדים בחברות הסלולר היו בראשיתן והממשלה הצליחה לבצע את הרפורמה הגדולה, שהיטיבה עם 99% מהעם. לו היה להם ועד עובדים חזק, היינו ממשיכים לשלם מאות שקלים על כל מיני שירותי תוכן ללא תוכן.

     

    רפורמה היא תמיד נגד העובדים ומשרותיהן. כך, חברת החשמל מתנגדת בתוקף להכנסת מפעילי חשמל נוספים, עובדי הרכבת מתנגדים להכנסת עובדים חיצוניים לביצוע עבודות וועדי הנמלים מערכבים את העבודה כשמישהו מעז להוציא מפיו את המילים "נמל פרטי".

     

    אז איך בכל זאת קרה שעובדי התעופה הסכימו לרפורמה, שתגרום לפיטורים של חלקם? התשובה פשוטה - העובדים ראו שהעם לא איתם ויו"ר ההסתדרות לא רצה "לבזבז" את השביתה על מאבק קטן יחסית, אלא לשמור אותו לשביתות הגדולות על הקיצוצים המאסיביים במשק. כי גם לשביתות יש מחיר בסופו של דבר.

     

    כבר היה מקום שהעובדים והפרולטריון עלו בו לשלטון - זה קרה ב-1917 ברוסיה, ומהר מאוד הפך מאידאל יפה וטהור אל פעולות לשימור הכוח של השכבה השלטת, שלטון רע לאזרחים ולאסון כלכלי של ניוון ופרוטקציוניזם המבוסס על חברות במפלגה. אני לא טוען שישראל הולכת לשם, אבל תראו מה יכול לקרות כאשר מקדשים את כל מה שנאמר בשם העובדים, כביכול.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יו"ר ההסתדרות עיני. מה העילה לאיום?
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים