שתף קטע נבחר

פגישת מחזור בתיאטרון סבן

ערב הנעילה של פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס נערך בהשתתפות שייקה לוי וגברי בנאי, שקיבלו אות הוקרה על מפעל חייהם

ערב הסגירה של פסטיבל הסרטים הישראלי שהביא לנו סרטים מרגשים כמו: "בלדה לאביב הבוכה", "המשגיחים" ו"למלא את החלל", נערך בתיאטרון סבן בהשתתפות הגששים: שייקה לוי וגברי בנאי, שנבחרו לקבל אות הוקרה על מפעל חייהם.

 

סרטם, משנת 1976, "גבעת חלפון אינה עונה", הוקרן במהלך הערב לקול תשואות הקהל. אלו שהספיקו לראות את הסרט יותר מפעם אחת, שמחו להפגין את בקיאותם והצטרפו לשחקנים שעל המסך בשורות המחץ ובטקסטים נבחרים. חלקם אף מחאו כפיים בחדווה בכל פעם שהמוסיקה של נפתלי אלטר מילאה את האולם והצטרפו למילות השיר.

 

מימין: מאיר פניגשטיין, גברי בנאי, נועה תשבי ושייקה לוי (צילום: אברהם יוסף פאל) (צילום: אברהם יוסף פאל)
מימין: מאיר פניגשטיין, גברי בנאי, נועה תשבי ושייקה לוי(צילום: אברהם יוסף פאל)

 

הקהל יצא מגידרו להוכיח עד כמה הוא אוהב את הסרט, הנחשב ל"קאלט", וכמה הוא יקר לליבו, במיוחד כששניים מהשחקנים הראשיים של הסרט, יושבים ממש באותו אולם. כוכב הסרט השלישי, ישראל (פולי) פוליאקוב, נפטר לפני חמש וחצי שנים, אך מנכ"ל הפסטיבל ומייסדו, מאיר פניגשטיין, העניק גם לו אות הוקרה, אותו העניק לחבריו לשלישיית הגשש החיוור.

 

 

באולם הקולנוע, נכח גם השחקן מנחם זילברמן שהשתתף בסרט. זילברמן, המוכר בעיר כמדריך טיולים מלא חוש הומור, הגיע לאירוע עם כובע בוקרים לבן ושמח להיפגש עם חבריו מאותם ימים עליזים.

 

השחקנית נועה תשבי שהנחתה את הערב, הזמינה לבמה את הבמאי בועז דווידזון ('אסקימו לימון', 'אלכס חולה אהבה') שהציג את הגששים. הקהל מייד קם על רגליו במחיאות כפיים סוערות. סרטון וידיאו עם קליפים של מערכונים ושירים של הגששים הוקרן וסיפק לקהל מנות גדושות של נוסטלגיה. מאות האנשים באולם, התחילו לפזם בחדווה את: "יש לי יומיום חג, יש לי חג יומיום" תוך כדי מחיאות כפיים קצביות.

 

הגששים שרגילים לרחוץ באהבת הקהל, ישבו בשורה הראשונה של האולם, והתמוגגו מנחת, בכל זאת, זה אף פעם לא מעייף לשמוע כמה שאוהבים אותך. בסוף הקרנת הסרט, הם סיפרו מספר אנדקוטות מתקופת הצילומים: "מחמיא לנו שאוהדים אותנו כל כך. זה מחמם לנו את הלב, אתם נהדרים", אמר שייקה לקהל. "רואים שנהננו מכל רגע", סיפר גברי, ושייקה הוסיף: "כסף אמנם לא ראינו מזה, אבל היה לנו כיף. זה לא כמו היום שמצלמים סרט וכל אחד מגיע עם הלימוזינה שלו והמנהלת האישית והסוכן האישי, אז באנו לבד, ללא ליווי ופמליה. מה שהיה חשוב אז, זה לא הכסף, אלא מה שבלב ואנחנו אהבנו לעשות את הסרט הזה ורואים את זה".

 

 (צילום: אברהם יוסף פאל) (צילום: אברהם יוסף פאל)
(צילום: אברהם יוסף פאל)

 

גברי: "אסי (דיין, במאי הסרט- א.א.) לא חלם שיצא לו סרט כל כך מוצלח ואני, אחרי שלא ראיתי את הסרט כל כך הרבה שנים, צחקתי מאוד. צילמנו את הסרט במשך שלושה שבועות, סבלנו מיתושים, כל יתוש היה כזה גדול ובקושי ישנו. הלכנו לישון בשעה שתיים בלילה וקמנו בחמש בבוקר, אבל אפשר לראות את חדוות היצירה שלנו. אילתרנו בכיף וזה יצא נפלא. אני יכול לגלות שאסי דווקא כתב סרט המשך, אבל בסוף זה לא יצא לפועל כי למרבה הצער פולי נפטר".

 

מייד לאחר ערב הסגירה, התכונן פניגשטיין לקראת נסיעותו לארץ לקראת החזרות להופעות האיחוד של להקת 'כוורת'. הכרטיסים להופעות הראשונות, נחטפו תוך מספר שעות בלבד, אך נותרו כרטיסים להופעה החמישית של הלהקה שתיערך בפארק הירקון באוגוסט (למי שמבקר בארץ באותה תקופה, כדאי למהר לרכוש כרטיסים).

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אברהם יוסף פאל
מודה להקל. שייקה לוי עם הפרס
צילום: אברהם יוסף פאל
מומלצים