שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן

    המו"מ מתחיל: התקרבות לעיני, קיפאון בביטחון

    בכיר באוצר: שני הקיצוצים הקשים להעברה הם בביטחון ובמשרד הפנים, על רקע איומי השביתה בשלטון המקומי. מנגד, מסתמנת הסכמה עם עופר עיני. סגן ראש אגף התקציבים, מאיר בינג מייחס את הגזירות להשפעות המחאה החברתית: "אי אפשר להגיד 'אנחנו רוצים יותר שירותים' ולא להעלות מסים"

    חוק התקציב שהוצג אתמול (ג') בפני הציבור מהווה נקודת פתיחה לתהליך ארוך של משא ומתן שיתנהל בחודשים הקרובים בין האוצר לגורמים שונים במערכת השלטונית. בשלב הראשון ידרשו פקידי האוצר והשר הממונה להעביר את החוק דרך שולחן הממשלה. לשם כך ידרשו למשא ומתן מול השרים שמשרדיהם יושפעו מהקיצוצים ובמקביל מול יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, המייצג את עובדי המדינה שייפגעו מהקיצוץ בשכרם.

     

    הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

    במהלך המשא ומתן הראשוני, שיימשך עד לאישור החוק ביום שני, צפויים שינויים בתכנית שהוצגה אתמול כחלק מתהלך מסובך של מקח וממכר שמתנהל תמיד במסגרת העברת התקציב. מקור בכיר באוצר אמר אתמול ל-ynet כי שני הקיצוצים הקשים ביותר להעברה כרגע הם הקיצוץ בתקציב הביטחון והקיצוץ במשרד הפנים, שנתקל בהתנגדות הן מצד שר הפנים, גדעון סער, והן מצד ראשי השלטון המקומי שכבר מאיימים בשביתה.

     

    "לא הצלחנו להגיע להבנות עם משרד הביטחון", אומר הגורם ביחס למגעים שניהלו פקידי האוצר עם פקידי משרד הביטחון בשבועות האחרונים. "ראש הממשלה או הקבינט יהיו אלו שיצטרכו להכריע. גם עם משרד הפנים עדיין אין הבנות".

     

    מנגד, נדמה כי באוצר הצליחו להגיע להסכמות עם הגורם שנחשב בדרך כלל לעוצמתי ביותר ביכולת ההתנגדות שלו לקיצוצים - יו"ר ההסתדרות עיני. "השיחות עם עיני בשלב מתקדם", מציין הגורם באוצר ומסיף שגם מצד משרדי החינוך והתשתיות, שיספגו כל אחד קיצוץ של למעלה ממיליארד שקל בתקציבם, יש הבנות.

     

    "הקטנת הגידול בתקציב החינוך מתואמת ברובה עם משרד החינוך. בסך הכל תקציב החינוך ייהנה מגידול שלא היה אף פעם בתקציב החינוך ואת אותו הדבר ניתן לומר על התשתיות", אומר הגורם.

     

    "התקציב הכי גדול בעולם המערבי"

    במשרד האוצר מייחסים חשיבות עליונה לקיצוץ בתקציב הביטחון, ולא רק בשל היקפו. סגן ראש אגף התקציבים, מאיר בינג, שעומד בראש צוות המאקרו באמון על הכנת התקציב, נשאל אתמול האם הוא סבור שהוא ועמיתיו באגף התקציבים הצליחו ליצור את אותו שינוי בסדר העדיפויות שהבטיח שר האוצר לאזרחים.

     

    "אם יהיה קיצוץ בביטחון אז הצלחנו", השיב בינג. "כי יש פה גידול משמעותי בהשקעה בתשתיות, בחינוך ובתעסוקה לעומת הקטנה של ההוצאה על ביטחון. אם לא יהיה קיצוץ בביטחון - אז הצלחנו הרבה פחות".

     

    בינג, שראה אמול את הכותרות שהתרכזו בעיקר בהעלאות המסים שיגיעו לכל מגזר בחברה הישראלית ולכל תחום בחיים, הדגיש כי מדובר בתוצאה של החלטה מודעת להגדיל את תקציב המדינה בשיעור ניכר. "התקציב הזה הוא תקציב מרחיב", הוא אומר. "הגידול בהוצאה בין 2012 ל-2013 הוא הכי גדול שהיה פה מזה זמן רב, והכי גדול בעולם המערבי כיום. אבל כדי להעביר אותו ולשמור על אחריות תקציבית צריך גם לבצע התאמות. כדי להגדיל את השירותים צריך להעלות מסים".

     

    בינג ייחס את הגידול הניכר בתקציב, להשפעות המחאה החברתית של קיץ 2011. "במחאה החברתית אנשים אמרו שהם רוצים יותר שירותים מהממשלה. אי אפשר להגיד 'אנחנו רוצים יותר שירותים' ולא להעלות מסים. או שאנחנו רוצים ממשלה קטנה ופחות מסים או שאנחנו רוצים ממשלה גדולה ויותר מסים. זה בכלל לא עניין כלכלי, כי יש מדינות כאלו ויש מדינות כאלו. הסיפור פה הוא יותר אידיאולוגי".

     

    המכשיר שיקשור את ידיהם של חברי הכנסת

    ביום שני הקרוב תגיע הצעת התקציב לשולחן הממשלה עד אז, יש להניח שיושלמו המגעים סביב תקציב הביטחון ותקציב הפנים והתמונה תתבהר. בנוסף, סעיפים שונים שמופיעים כעת בתכנית עשויים לצאת ממנה, בתמורה לשיתוף פעולה מצד שרים אלה או אחרים.

     

    לאחר אישור התקציב בממשלה, הוא יגיע אל המשוכה הבאה, שהיא הכנסת. התקציב יוגש עד סוף החודש לוועדת הכספים ואז יחל תהליך של דיונים ארוכים בין נציגי האוצר לחברי הכנסת, שבמהלכם יוכנסו בו שינויים נוספים וגזירות שונות עשויות להתמתן או להיעלם.

     

     

    השנה, שלא כמו בשנים קודמות, יעלה נושא נוסף לדיונים בועדת הכספים והוא כוונת האוצר לייסד מנגנונים שיגבילו את יכולתה של הכנסת לחוקק חוקים שגורמים לחריגה תקציבית. אחד המנגנונים הללו כבר נמצא בהצעת התקציב, והוא קובע כי חוק שמשמעותו הגדלת ההוצאה התקציבית ביותר מ-50 מיליון שקל, חייב לקבל אישור ברוב מוחלט בכנסת או תמיכה של הממשלה. סעיף זה מגביל משמעותית את יכולתם של חברי הכנסת להעביר חוקים חברתיים-כלכליים והוא צפוי לעורר התנגדות רבה בדיונים על הצעת התקציב.

     

    אך סעיף זה הוא רק הקדימון לפצצה האמיתית שעומד האוצר להנחית על הכנסת. בעידודו הגלוי של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מתכננים באוצר בימים אלה את המכשיר הנקרא "נומרטור". מכשיר זה יתרגם כל הצעת חוק למשמעות התקציבית שלה וישקלל את עלות מימושה לא רק לשנה הקרובה, אלא גם לשנים הבאות. הצעה שתגרום לחריגה עתידית מתקרת ההוצאה, תיאלץ לכלול צעדים לקיצוץ בהוצאות אחרות בטרם תוכל להפוך לחוק.

     

    כך מקווים במשרד האוצר ובבנק ישראל להימנע מחזרה על התרחיש שהתממש השנה, כאשר תקציב שאמור היה להיות מיטיב וגדול יותר מקודמו הפך לתקציב של גזירות, רק בשל הפער העצום בין גודל התקציב להתחייבויות שקיבלה על עצמה הכנסת. רבים מחברי הכנסת יראו בוודאי במנגנון החדש הזה איום מוחשי על ריבונותם ויכולתם למשול, וינהלו מאבק מר כנגד יישומו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    שר האוצר, יאיר לפיד
    צילום: גיל יוחנן
    יו"ר ההסתדרות, עופר עיני
    צילום: בני דויטש
    צילום: ישראל יוסף "ידיעות אחרונות"
    שר הביטחון, משה יעלון
    צילום: ישראל יוסף "ידיעות אחרונות"
    מומלצים