שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ביכורים מאויירים: הופעות הבכורה של גיבורי העל

    כולנו מכירים אותם מאז שהיינו ילדים: סופרמן עם הטייטס והגלימה, וונדר-וומן עם החצאית והלוק המרשים ובאטמן בחליפה האפלה. אבל במה הם השתנו מאז שהופיעו לראשונה על דפי הקומיקס? לכבוד שבועות - חזרנו לביכורים של גיבורי העל

    סופרמן, וונדר-וומן ובאטמן הם אייקוני תרבות שכולנו מכירים, ומלווים דורות על גבי דורות של חובבי קומיקס, קולנוע ואנימציה. השמות של גיבורי העל האלו, שרובנו שמענו עליהם כבר בילדות, נדמים כאילו היה שם מאז ומעולם. אך גם לגיבורי הקומיקס האלו היתה התחלה. ומהחוברת הראשונה דרכה יצאו אל אוויר העולם, הם עברו דרך ארוכה - והשתנו מאוד תוך כדי תנועה. 

     

     

    בין סיפור לניתור

    "מהיר יותר מקליע. חזק יותר מרכבת. מסוגל לזנק מעל בניינים גבוהים בניתור אחד". כך נכתב על גיבור העל הכי מפורסם בעולם, בתחילת דרכו בין המשבצות. כיום איש הברזל מסוגל לקצת יותר: להסית כוכבי לכת ממסלולם בעודו עף (ולא מנתר) במהירות הקרובה למהירות האור - שזה קצת יותר מהיר מקליע של אקדח. אך בהופעת הבכורה שלו אי שם ב-1938, בחוברת Action Comic מספר 1 - אגב, חוברת הקומיקס היחידה שעותק מקורי שלה נמכר בסכום אסטרונומי של כ-2 מיליון דולר - הניתור היה באמת קצה גבול היכולת של הגיבור. מצד שני, בהמשך הוא זכה לכמה תכונות אחרות, לא פחות מגניבות.

     

    סופרמן בגרסה הראשונית. שרירי ומדבר מהבטן (עטיפת הקומיקס) ()
    סופרמן בגרסה הראשונית. שרירי ומדבר מהבטן (עטיפת הקומיקס)

     

    צמד היוצרים ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, בניהם של מהגרים יהודים מהשטעטל המזרח-אירופאי, יצרו סיפור אלגורי המבוסס על חוויית ההגירה מהעולם הנאור והמתקדם של עידן ההשכלה בברית המועצות - שהגיע לקצו כשנפגש עם העולם החדש ומלא ההבטחות של ארצות הברית. הילד מהכוכב המתקדם והאבוד קריפטון נשלח לכדור הארץ (ליתר דיוק, לטקסס), שם אומץ על ידי זוג חוואים, וגם גילה שהוא ניחן ביכולות מאוד לא רגילות.

     

    יכולותיו של הגיבור שמוכרות לנו כיום כראיית רנטגן או יריית קרני חום מהעיניים לא היו שם מהרגע הראשון. לגיבור העל התפתחו גם יכולות ביזאריות מקוריות יותר - כמו דיבור מהבטן (שבמה הוא שונה בעצם מכל דיבור אחר מהבטן, איש אינו יודע) או יכולת ליצור סופרמן מיניאטורי דרך כף היד - שניחן באותן יכולות כמו מי שברא אותו, כמעין "מיני-מי".

     

    תגיד, זה כאב כשנפלת מקריפטון? ()
    תגיד, זה כאב כשנפלת מקריפטון?

     

    לאורך השנים, עלילות סופרמן הפכו לסיפורי נוסחה: הגיבור נתקל בנבל אימתני שלא ניתן להביסו, ואז מפתיע את הקורא עם תכונה מופלאה נוספת איתה הוא גובר על האויב בכל פעם מחדש. אבל ככל שהסדרה התקדמה עוד ועוד, הכוחות המגניבים והמיוחדים שלו די נשכחו, ונשארנו עם המיינסטרים המוכר והידוע.

     

    מה שלא נשכח הוא העלייה ההדרגתית ברמת הכוח של סופרמן. בעקבות היותו גיבור על בלתי מנוצח, כותבי הקומיקס נדרשו ליצור נבלים חדשים וחזקים יותר לשם העלילה - וכך נוצר מעגל אכזרי בו הגיבור התחזק במטרה לגבור על הנבלים, שכמובן התחזקו לא פחות ממנו - וחוזר חלילה.

     

    מאז שהגיע לעולם הקומיקס, כל כמה שנים נעשה עוד ניסיון לאתחל את סופרמן, להוריד את רמות הכוח שלו ולהחזירו למקורות הרגילים יותר. הניסיון האחרון נעשה ב-2011 כאשר DC, המו"לית לה שייך הטאלנט, אתחלה את כל ליין הקומיקס העוסק בדמותו.

     

    האקדח מת מצחוק

    דמותו של האביר האפל ראתה אור לראשונה בחוברת detective comics 27 מ-1939. היוצר שלו, בוב קיין, התבקש ליצור גיבור על שיתחרה בפופולריות של הדמות המובילה של החברה - סופרמן כמובן. קיין שאב השראה מספרות הפאלפ (ספרות זולה) של שנות ה-30, ובעיקר מסיפורי בלשים אפלים כמו "הצל", לצד מקורות מוקדמים יותר כמו "זורו".

     

    האביר האפל. ספרות זולה, מסכה יקרה ()
    האביר האפל. ספרות זולה, מסכה יקרה

     

    בנוסף, קיין פנה לכותב צעיר בשם ביל פינגר שסייע לו רבות בעיצוב הדמות. פינגר הציע, בין היתר, להחליף את מסכת העיניים הקטנה שקיין צייר במקור, במסכה הבאטמנית המוכרת כיום, וכן להחליף את הכנפיים הסטטיות של הגיבור בגלימה שחורה גדולה.

     

    סיפור באטמן הראשון עסק בתעלומת רצח בה איש עסקים נרצח על ידי שותפו. מה שמעניין בעלילה הוא היחס של הנוקם במסכה כלפי רצח ומוות. בסצנת קרב מרכזית בעלילה, באטמן משליך נבל מגג של בניין, ובסוף הסיפור, כשהרשע הראשי נופל למיכל חומצה, איש העטלף מגיב באדישות מוחלטת לעניין, ואף מוסיף כהערת אגב: "סוף הולם לשכמותו".

     

    באטמן של פעם הוא לא באטמן של עכשיו ()
    באטמן של פעם הוא לא באטמן של עכשיו

     

    ערך החיים, החשוב כל כך לבאטמן האיקוני של ימינו, לא נמצא במקום גבוה בסולם הערכים של באטמן בהופעותיו הראשונות. מה שכן היה לו זה אקדח טעון צמוד לגופו. באקדח הוא נהג להשתמש לעתים די תכופות, באדישות רבה ובלי לחשבן יותר מדי. 

     

    אז מתי התרחש השינוי באופיו של הגיבור? רק ב-1940, כשדמותו של הג'וקר הוצגה כנבל המרכזי. היה זה עורך הקומיקס וויטני אלסוורת' שהציע להפסיק להרוג נבלים מוצלחים, על מנת שיוכלו להשתמש בהם שוב בעלילה ולהפוך את באטמן ל"שוטר הטוב" מנגד. בראי הזמן, מתברר שהצעה זו היתה מוצלחת מאוד, שכן הג'וקר עושה עבודה נאמנה כאנטגוניסט של באטמן, כבר יותר מ-70 שנה. האקדח, לעומת זאת, נשכח בתהומות הנשייה.

     

    הכי אמזונה שיש

    הסיפור הראשון של וונדר-וומן (אשת חיל) נכתב על ידי הפסיכולוג ד"ר ווליאם מולטון מרסטון, לבקשת DC קומיקס, שמנהליה רצו להוסיף צלע נשית למאגר גיבורי העל של החברה, במטרה לפנות לקהל הקוראות.

     

    אז זה הסיפור שיצא לו: השנה היא 1941. טייס קרב שמחפש מרגל נאצי, נאלץ לנחות על אי מסתורי בו מתגוררות אך ורק נשים - שמאוד מופתעות למראה הבחור החדש בשכונה. בטייס הפצוע מטפלת נסיכת האי, אמזונה בשם דיאנה, שכמובן מתאהבת בו. אמה של דיאנה, מלכת האמזונות, מחליטה - לאחר נאום ארוך על היסטוריית האמזונות, כיצד הרקולס גירש אותן מיוון ולמה אסור לסמוך על גברים - לשלוח נציגה לארצות הברית, כדי לעזור לאומה במלחמה נגד הנאצים.

     

    ניצחה בטורניר, אבל לא קיבלה מכנסיים. וונדר-וומן  ()
    ניצחה בטורניר, אבל לא קיבלה מכנסיים. וונדר-וומן

     

    כדי לבחור מי תצא למסע, עורכת המלכה טורניר קרבות, במטרה להכתיר את המנצחת בתחרות כשגרירת האמזונות בעולם שמעבר לאי. המלכה אוסרת על בתה המאוהבת להשתתף בטורניר, אך דיאנה כמובן לא מצייתת, וכשהיא מסתתרת מאחורי מסכה היא ניגשת לתחרות ומוכיחה את עליונותה על הנשים האחרות. כך אמה, כנגד רצונה, נאלצת לשלוח אותה - ועוד עם גבר חלומותיה - היישר למלחמה.

     

    הסיפור של וונדר-וומן פורסם לצד סיפורי קומיקס אחרים בקובץ שולי, כשהגיבורה החדשה אפילו לא מככבת על הכריכה. למרות הפתיחה המוצנעת, כבר אז גובשה דמותה של הכוכבת בזכות אלמנטים נוספים אותם המציא ד"ר מרסטון (איש אשכולות שהיה גם מדען) כמו הלאסו הקסום שלה, שמכריח את כל הנוגעים בו לספר את האמת. האם זהו צירוף מקרים שמרסטון היה גם אחד מהאנשים שתרמו להמצאת מכונת האמת, הפוליגרף? כנראה שלא.

     

    בנוסף יצר מרסטון את חולשתה העיקרית של אשת חיל והיא "חוק אפרודיטה", שקובע שכוחה יעלם אם היא תאפשר לגבר לכבול אותה בחבלים או שלשלאות. כתוצאה מכך, נסיכת האמזונות מצאה עצמה לא פעם קשורה ללא יכולת וכוחות.

     

    מרסטון זכה לביקורת רבה בחייו על הדמות הנשית שיצר, שדמתה יותר, לדעת המבקרים, להתגשמותו של פטיש גברי, ולא בדיוק מודל לחיקוי נשי. בנוסף הוא זכה גם לביקורת נוקבת על אורח חייו הבגימיסטיי: מרסטון חי תחת קורת גג אחת עם אשתו ועם המאהבת שלו - דבר שלדעת רבים לא עלה בקנה אחד עם הצגתו ככותב קומיקס פמיניסטי.

     

    דמותה של וונדר-וומן צמחה והתפתחה מאוד מאז שהופיעה לראשונה, ואין ספק שהיום היא עומדת לצד השמות הגדולים של התעשייה. אגב, גיבורת העל הזו מסוגלת לעמוד בכל אתגר בדיוק כמו גבר, חוץ מאחד: לבישת מכנסיים. בשלב די מאוחר של ההתפתחות שלה, DC דרשו לשנות את מלבושה של אשת החייל, שדמה יותר לבגד ים מאשר לתלבושת לוחמת חזקה - ולהעניק לה מכנסיים של גברים.

     

    תגובת הנגד של הקוראים הגבריים כלפי המהלך היתה כל כך קיצונית, ו-DC חזרו בהם מהאפליה המתקנת. לכן דיאנה עדיין מסתובבת ברגליים חשופות שנראות לא רע בכלל - בהתחשב בזה שהיא כבר בת יותר מ-70.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    וונדר-וומן. התחילה את דרכה כנערה מאוהבת
    לאתר ההטבות
    מומלצים