נשוי פלוס ומתקשה לעכל. פעם הייתי רווק הולל
גם לי היו דייטים, ברים אפלים וסמסים מגניבים כאלה מבחורות. האם אני מתגעגע? כן, קצת. בדיוק דיברתי על זה היום עם אשתי. האם הייתי חוזר לזה? יכול להיות, אבל בגלגול אחר
שוב היא צורחת. רק לפני שעה השכבנו אותה לישון. חילופי מבטים זריזים חולפים בין שנינו. לפני כמה דקות התגרינו בגורל והעזנו להיות רק קצת אופטימיים. התיישבנו בשקט-בשקט על הספה, וקיווינו שנצליח להחליף כמה מילים, אך לשווא.
עוד בנושא:
הרגעים האחרונים לפני שהופך מרווק לנשוי
זה שלא התחתנת לא אומר שאתה לא נשוי
עוד על חיי נישואים בפייסבוק של ערוץ יחסים
בסוף היא שוב נרדמת. חמש דקות אחריה גם אשתי, עשרים דקות מאוחר יותר ואולי רק קצת יותר בשביל להרגיש 'גבר', גם תורי מגיע לחבק את הכרית. עשר בערב וכל באי הבית כבר ספונים עמוק במיטותיהם. מחר יום חדש וחוזר חלילה. החדשות הטובות? שנה-שנתיים זה ייגמר.
כשאתה נשוי, אתה כבר ממש לא סינגל
נעים מאוד, שמי עמית ופעם היה לי כאן איזה טור. הייתי סטייל הסינגל הסדרתי, ואף הגדלתי לעשות וכתבתי על מעלליי ככזה. כל זה כבר לא אקטואלי.
כן, הייתי רווק הולל, התהוללתי טוב-טוב עד שבאה מירב וניפצה לי את כל הפאסון. כבר גיליתי למעלה שאני נשוי היום. רק עכשיו אני מעכל שאנו נשואים כמעט שנתיים. לפני קצת פחות משנה נולדה לנו גילי (שם אמיתי, באלוהים!), והיא לא באמת אוהבת לישון. הנסיך הנוסף למשפחה הוא הבן הגדול שלי מנישואיי הראשונים.
כן, כל החבילה – ילדים, משכנתא, עבודה, עייפות, המון קפה, להוריד את הזבל, שוב קפה, סיגריה עם השכן ליד, קידוש עם המשפחה בימי שישי, חדר כושר כשמירב מסכימה לי, וחתול אחד שהיא לא מסכימה לי וגם לעולם לא תסכים (החצופה אמרה שהיא מעולם לא תחלוק בית עם חתול, כי עם אחד כמוני זה מספיק קשה. פאק, זה מעליב! אבל אני יכול להבין אותה, קצת).
תמונות מחיי נישואין זה לא ממש פה, נסו אצל השכנים שלי משמאל. אני עדיין מעבד את היותי נשוי, ולפעמים גם מאבד עצמי לדעת. יש הרבה תחזוקה פה ושם ומדי פעם יש צורך בטיפול כירורגי. הרי חשוב מאוד לשמור על תקינות הצמיגים שלא יתנפחו יתר על המידה, ולבדוק טוב-טוב בכל פעם מחדש את כל השיטיקים הרגילים כמו לדעת לחלוק, לפרגן, להתחשב, להכיל, להקשיב, להיות שם כשצריך אותך ולהחזיק לה את היד בחדר לידה.
תחזוקה נוספת כוללת להיות בעל, להיות בעל טוב, לשלוח סמסים מתחנפים כאלה ולדעת מתי לשים ברקס בסוף כל ריב. בקיצור - כל מה שלא ממש הייתי טוב בו, ואני עדיין מתאמן על זה. תרימו גבה, תרימו אלף גבות, כשאתה נשוי, אתה כבר ממש לא סינגל.
סקס. מלא סקס, ים של סקס, סקס של בוקר, סקס בערב, סקס של אמצע הלילה, סקס של לפני שמשכיבים את הילדים לישון ולפני איזה ישיבה במשרד בבוקר, כל היום סקס. סקס קצר, סקס ארוך, משחקים מקדימים, סייבר סקס, פייסבוק סקס, סקס בטוויטר, סקס שלפני שאתה רץ עם הילדה למיון כי בדיוק נפתח לה הראש, אש, לבה רותחת, מגדלים שנופלים, זיקוקים, נהרות שוצפים ומה לא. אז זהו, שלא. כי למי יש כוח? אני כבר זקן ועוד עם תינוקת בבית שבאופן טבעי גוזלת את כלל האנרגיה של שנינו, ועוד קצת אקסטרה שיהיה לה לאחר כך.
שני דברים שתמיד עוזרים לי רק קצת לחדד את האופטימיות שלי? הראשון שזה תמיד מנחם לפנטז שמתישהו, נגיד כשהילדים יגדלו ויעזבו את הקן, יהיה לנו שוב את הבית לבד... עד אז אולי רק קצת נהפוך לגריאטריים, אבל תודו, יש בזה מן הנחמה. והשני הוא שהמיטה שלנו תמיד מחכה לנו ערוכה ומוכנה בכל סוף יום ותקבל אותנו עם מצעים מוצעים לרווחה.
לא מתגעגע. טוב נו, אולי רק קצת
רווקים, צר לי להרוס לכם, בסוף זה יקרה. רווקות, בסוף הוא יגיע בין אם זה יהיה על סוס לבן או הרכב של ההורים שלו כי הם בדיוק בצימר באלפים, ומי שרוצה באופניים חשמליים - זה גם סבבה, כל עוד יש קסדה ספייר. ולכל אותן הבריות שעדיין מחפשות את ה"וואו" ורוצות להיות לבד – קחו את הזמן ותיהנו ממנו.
גם לי היו דייטים, ברים אפלים, סמסים מגניבים כאלה מבחורות, ובכלל הסצנה במיטבה. האם אני מתגעגע? כן, קצת. בדיוק דיברתי על זה היום עם אשתי. האם הייתי חוזר לזה? יכול להיות, אבל בגלגול אחר. האם הייתי מחליף את מה שיש לי היום בלחזור ולהיות סינגל סדרתי? בחיים לא! שיט. התבגרתי קצת, ואולי זו ההכרה האולטימטיבית שלי בכך, כמעט שנתיים כגבר נשוי (על הגבר אפשר עוד להתווכח).
אגב, באמת שאין לי תלונות (טוב אולי רק כמה), אבל גם לנשואים מותר להתלונן. פעם מאוד אהבתי את כל הסצנה, אני מודה. היה באמת נחמד וטוב שהיה, אבל יותר מכל מה שאהבתי פעם, אני הכי אוהב את אשתי - שבנוסף הפכה להיות אמא למופת, ואני לא רוצה לדמיין יום אחד על פני האדמה הזו בלעדיה. וזה עדיין כולל את כל הריבים הקטנים האלה על פיסות נדל"ן קטנות בחדר הארונות שלנו.
יש כאן משפחה, בקיצור, ואנחנו נהנים מכל רגע, לרבות העייפות ועוד כמה ספיחים. ואיך אמרתי קודם? שנה-שנתיים ואנחנו כמו חדשים. אז בכל זאת יש חיים אחרי שמתחתנים? דה!
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
