70 אחרי המלחמה: גילתה את יומן האהוב שנפל

לורה מיי ותומאס היו חברים בתיכון. כשהתגייס העניקה לו יומן והוא הקדיש אותו לה ופתח אותו בבקשה שיוחזר לידיה אם ימות. כמעט 70 שנה לאחר שנהרג מירי צלף יפני, נדהמה האהובה בת ה-90 לגלות אותו בתצוגה במוזיאון מלחמת העולם השנייה

APפורסם: 27.05.13 , 15:55

לפני שתומאס ג'ונס נהרג בידי צלף יפני בחזית האוקיינוס השקט ב-1944, הוא כתב ביומנו את מה שכינה "הבקשה האחרונה בחיי" – להעביר את היומן אחרי מותו לידי הנערה שאהב, לורה מיי דייוויס. דייוויס אכן זכתה לקרוא את יומנו של אהובה – אך רק אחרי 70 שנה, כשראתה אותו מוצג במוזיאון הלאומי למלחמת העולם השנייה בניו אורלינס.

ומה דעתכם? ספרו לנו בפייסבוק שלנו ונפרסם תגובות נבחרות

"לא היה לי מושג שיהיה שם יומן", אמרה האישה בת ה-90 מאינדיאנה, שסיפרה שדמעות עלו בעיניה למראה כתב ידו של אהובה מהתיכון.

בורלינגיים בת ה-90 ותמונתה מהתיכון. האחיין חשש לעורר בעיות בנישואים(צילום: AP)

ג'ונס במדים. "ההיסטוריה שלי בנחתים ושל אהבתי ללורה מיי, שלבי נתון לה"(צילום: AP)

הצעירה, שנישאה לאיש חיל אוויר ב-1945 ונקראת כעת לורה מיי דייוויס בורלינגיים, הגיעה למוזיאון באפריל כדי לחזות בתצוגה לזכרו של הנחת הצעיר. "חשבתי שאראה תמונות שלו ושל החבר'ה ששירתו איתו ומאמרים על המקומות שבהם שירת", סיפרה.

היא נדהמה לגלות את יומנו האישי של ג'ונס בן ה-22, שהפעיל מכונת ירייה.

האוצר אריק ריווט אפשר לה לבחון את היומן מקרוב, והיא החזיקה בו בכפפות לבנות כדי להגן על הניירות המצהיבים. היומן היה מתנה שהעניקה דייוויס לג'ונס. הם נפגשו בתיכון, שניהם בוגרי מחזור 1941. "הוא היה כדורסלן ואני הייתי מעודדת", סיפרה.

הם יצאו יחד במהלך לימודיהם והלכו יחדיו לנשף הסיום של התיכון. ג'ונס העניק לחברתו את טבעת סיום הלימודים שלו, אך הם לא התארסו לדבריה.

ג'ונס כתב לראשונה ביומנו כשהיה טוראי במחנה אימונים בסן דייגו, קצת פחות משנה לפני שנהרג. הוא תיאר את כתיבתו כתיעוד של "ההיסטוריה של ימיי בחיל הנחתים האמריקני... ויותר מכול של אהבתי ללורה מיי שלבי נתון לה". הוא הוסיף: "אז אם יש לכם הזדמנות, אנא השיבו אותו לידיה. אני כותב זאת כמשאלתי האחרונה".

כדור של צלף שקלע למצחו קטל את ג'ונס ב-17 בספטמבר, 1944, היום השלישי של המתקפה האמריקנית על האי פלליו בפלאו שבאוקיינוס השקט.

קטע מהיומן שבו מתאר ג'ונס את בקשתו(צילום: AP)

המכתב המבשר להוריו של ג'ונס על נפילתו(צילום: AP)

תמונותיה של דייוויס ביומן(צילום: AP)

בקרב הידוע והעקוב מדם על פלליו למדו האמריקנים כי היפנים שינו את טקטיקת ההגנה שלהם. הם הסתתרו בבונקרים, בשוחות, בפילבוקסים ובמערות שהיה צורך לתקוף ו"לנקות" בזה אחר זה. ג'ונס היה בין 1,794 הלוחמים האמריקנים שנפלו בפלליו ובאיים הסמוכים בשניים וחצי חודשי הלחימה. 7,302 אמריקנים נפצעו בקרב שעל פי הערכות היה אמור להסתיים לאחר כמה ימים. 10,900 לוחמים יפנים נפלו.

בורלינגיים אמרה שלא ידוע לה מדוע היומן לא הועבר אליה. הוא כנראה הגיע לידיה של אחות של ג'ונס שלא הכירה היטב. אחיינו של ג'ונס, רוברט האנט, שהעביר את הפריטים למוזיאון ב-2001, אמר לה שקיבל את היומן שנים לאחר מותו של ג'ונס ושחשש שהעברתו לידי האהובה לשעבר עלולה לגרום לבעיות בנישואיה.

"זה לא היה קורה", העידה בורלינגיים, "בעלי וטומי היו חברים טובים".

כשלבורלינגיים נודע שהאחיין אוסף מזכרות לתצוגה במוזיאון, היא העבירה לידיו תמונות ואת הטבעת שקיבלה מג'ונס.

צוות המוזיאון סרק את היומן והעניק את העותק הסרוק לבורלינגיים(צילום: AP)

היומן מוצג במוזיאון, לצד מדים כמו אלה ששימשו את ג'ונס בקרב העקוב מדם על האי(צילום: AP)

הפעם האחרונה שג'ונס כתב ביומנו הייתה ב-1 בדצמבר, 1943, על סיפון ספינת הצי האמריקני מאואי.

הוא כתב שזכה ב-200 דולרים במשחק קובייה, ושבסך הכול היו לו 320 דולרים. "לורה מיי ואני היינו יכולים לחגוג חג מולד נפלא", כתב ותהה אם יוכל לשלוח לה את הכסף כמתנת חג.

זה לא קרה. עטיפת היומן עוטרה בתמונה של לורה מיי. היא אמרה שהתרגשה לקרוא כמה פעמים הזכיר ג'ונס את המכתבים שקיבל ממנה ומהוריו. התצלום היה בשחור-לבן, אך הצלם נהג על פי האופנה אז וצבע את לחייה בוורוד ואת שפתיה באדום. היא חתמה עליה: "באהבה, לורי".

לפני שעזבה בורלינגיים את המוזיאון, אנשי הצוות סרקו את היומן והכינו לה עותק ממנו.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו