שתף קטע נבחר

עבריינים על רקע לאומי

רוב אנשי תג מחיר אינם טרוריסטים, אלא פונדמנטליסטים שצמחו בשטח האפור, ומצע הגידול שלהם הוא מחנה השותקים. המאבק הזה חברתי, והוא צריך להדיר שינה

בשבוע שעבר התארחה קבוצה של עובדי שירותי בריאות כללית ליום כיף בגוש עציון. המארחים, אנשי בית ספר שדה כפר עציון, לקחו אותם לסיור מעיינות דרך חירבת הילל (אתר מימי בית שני) שבכניסה ליישוב בת־עין. כשהתקרבו, הבחינו כמה צעירים מהיישוב שבין המבקרים יש גם משפחות ערביות של רופאי קופת החולים. הם יצאו החוצה והחלו לקלל אותם, ודרשו שלא ייכנסו ליישוב. גזענות מכוערת, מבישה.

 

כשחזרו אנשי קופת החולים לבית ספר שדה, החליט מנהל המקום, ירון רוזנטל, לכתוב מכתב פתוח לתושבי גוש עציון. "לא ידעתי את נפשי מרוב בושה וצער כשניגשו אליי שני רופאים וסיפרו לי שהילדים שלהם רועדים מפחד כתוצאה מהחוויה המשפילה‭,"‬ כתב. "הפעם החלטנו לא לשתוק. לעניות דעתי, ישיבתנו בגוש עציון לא תיארך ימים, אם לא תהיה מושתתת על מסד מוסרי עמוק‭."‬

 

רוזנטל הסביר למה הישיבה בגוש עציון מחייבת להקים קול צעקה, להילחם בקיצונים בשם הרוב. התקשרתי אליו לאחר שקראתי את המכתב. הוא כבר קיבל עד אז טלפונים רבים. גוש עציון הוא חלק מהאתוס הישראלי. התושבים שם, בניגוד למקומות אחרים, מרגישים אחריות.

 

רוזנטל דיבר מדם ליבו. בבית ספר שדה שהוא מנהל עובדים ערבים ויהודים מתוך אידיאולוגיה. הוא מאמין ביחסי השכנות האלה. מאמין שחלוצי גוש עציון ביקשו ליצור חברת מופת, להוביל את המחנה לא רק בהתיישבות אלא גם במוסר. "איך נציג בפני עם ישראל את המפעל המפואר שבנינו כאן במשך שנות דור, אם הכניסה לחלק מהיישובים אסורה לערבים‭"?‬ שאל.

 

רוזנטל, בוגר סיירת צנחנים שיודע את הארץ ברגליים, אינו קול ייחודי, הוא תבנית נוף מולדתו. יש אנשי ימין מטורפים בהתנחלויות, אבל הרוב, כמוהו, שפוי ומקשיב. הצרה היא שמעט מדי אנשים מעזים להתעמת, לכתוב, לדבר בקול. במשך שנים מנסים אנשי יהודה ושומרון להתנחל בלבבות. והנה, בכל פעם מחדש, מגיע קומץ ממקום אחר ומחריב את הלבבות. קומץ ועוד קומץ, ואין מענה.

 

המאבק האמיתי מול נוער הגבעות ושאר המטורפים הוא פנימי, בין שתי קבוצות מתנחלים אידיאולוגיות. הצד האחד, הכולל את הקצה הלאומני, שותק כשהם מפגינים גזענות או מתקיפים קצינים בכירים בצה"ל. הצד השני, לאומי ודמוקרטי, מאמין בזכויות על הארץ אך גם בחובות מוסריים כלפי מיעוטים.

 

בימים אלה מתנהל ויכוח ממשלתי אם להגדיר את החוליגנים היהודים שמבצעים תג מחיר כפעילי טרור. הרצון לנקוט נגדם באמצעים קשים מביא את הממשלה לחפש הגדרות נוחות לשימוש. טרור מאפשר להפעיל אמצעים חריגים, אלא שההגדרה חוטאת לאמת,

 ואפילו מקלה במידה מסוימת עם החברה הסובבת.

 

רוב אנשי תג מחיר, הגזענים, אלה שצועקים, מרססים כתובות ומשחיתים רכבים - אינם טרוריסטים. הם עבריינים על רקע לאומי. פונדמנטליסטים שצמחו בשטח האפור, ומצע הגידול שלהם הוא מחנה השותקים. אלה שתמיד יכולים למצוא הסבר מקל להצהרות מלאות שנאה, שצוחקים למראה טוקבק מלא ארס או התפרעות סמוך לביתו של קצין בכיר. קל להילחם בטרור יהודי מובהק, קשה להילחם בגזענות ושנאת האדם שנמצאת בשוליים. כיפוף ההגדרות של טרור לא יעזור, כיוון שהמאבק הזה הוא בעיקר חברתי. משימה לאומית שצריכה להדיר שינה בעיקר מאלה שמנסים לפתח נורמליזציה באזורי הקונסנזוס שמעבר לקו הירוק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איאד חדד, "בצלם"
רק נוח להגדיר את זה טרור
צילום: איאד חדד, "בצלם"
מומלצים