שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אופניים חשמליים A2B - כמה עוזרת הסוללה?

    דו"ח שימוש שלישי לאופניים החשמליים שנמצאים אצלנו. והפעם: איך חיברנו מושב ילדים, מה קורה לאופניים במחסן, ומה הטווח האמיתי של הסוללה. רמז, ההצהרה על 70 ק"מ די אופטימית

    אנחנו חיים עם ההיבריד 24 של A2B כבר כמה שבועות. בכל אותה תקופה הם בעיקר מסתובבים בשכונה הקרובה, משמשים לטיולי פארק וסידורים באזור. לא יותר מכך. ומה קרה עד עתה חוץ מחוויית רכיבה נעימה והמון מבטים מסביב? תקלה בהחלט משמעותית - המפתח המגנטי הפסיק לעבוד, לא ניתן היה להפעיל את האופניים. ולא משנה כמה השתדלנו.

     

     (צילום: פז בר) (צילום: פז בר)
    (צילום: פז בר)

     

    אפשר היה כמובן לרכוב בלי מנוע. אפשר, ואני ממליץ לכם בחום לנסות מדי פעם לרכב עם 27 ק"ג בקיץ לוהט. גם רוכבים חזקים יזיעו עצמם לדעת, באחריות. טלפון אחד לאנשים הטכניים המתאימים, איסוף מהיר והחזרה תוך 24 שעות. מאז כבר צברנו כ-200 ק"מ נוספים, ללא תקלות

     

     

    גילויים, תובנות, הפתעות

    עכשיו, זוכרים את אחת הבעיות הראשונות בהן נתקלנו - היעדרו של מתאם למושב ילדים? אחרי שחיפשנו בנרות פתרונות ראויים, ניסינו כל מיני קונצים ומתאמים שונים, גילינו כי הפתרון ממש מתחת לאף. מושב הילדים מתחבר באופן מושלם לסבל המקורי של האופניים – על אותה זרוע האוחזת גם במצבר הגדול.

     

    החיבור הזה מגביל אמנם את הגישה למצבר ושליפתו לטובת טעינה, ויוצר עומס נוסף על החלק האחורי של שלדת האופניים. וזה כמובן לא ממש רצוי, שכן גם כך לוקים האופניים האלה בחלוקת משקל מאד בעייתית לאחור. אבל הילדה במושב מאושרת. וזהו.

     

     (צילום: פז בר) (צילום: פז בר)
    (צילום: פז בר)

     

    מה עוד כדאי לדווח? שאי אפשר להשאיר את הסוללה טעונה במלואה, ולהגיע אל האופניים לאחר מספר ימים ולמצוא אותה עדיין באותו מצב. שכן גם באחסנה היא מתרוקנת. אולי סימן לזליגת מתח? שווה בדיקה נוספת.

     

    עניין נוסף הוא המחסן. ובאופן מדויק יותר, המחסן הוא בעיה. שכן העמדתם של אופניים יקרים כמו ה-A2B בסביבה הקרובה (מדי, כך גילינו) של אופני ילדים, גורמת לכאב לב מיותר. לא אחת מצאנו אותם מוטלים, שרוטים, חבולים ונעלבים לאחר שנפגעו מ-BMX של שני פרחחים בני 9. ואגב המנוע בטבור הגלגל האחורי, החל לפתח מעין קורוזיה אופיינית לאלומיניום - תופעה מוכרת אם מאחסנים את האופניים בחוץ ובתנאי לחות גבוהה, אבל נדירה באופניים שמאוחסנים בחדר נעול בבניין. עובדה.

     

    עכשיו, מה הטווח האמיתי?

    האתגר שהצבנו לעצמנו החודש היה להגיע לשיא טווח הסוללה, מנקודות החוזק של A2B, וה-USP (ייחודיות בשפת שיווק) שלהם. היצרן טוען לטווח סופר-מרשים של 70 ק"מ, ואת זה החלטנו לבדוק. הקפדנו לכן לטעון את הסוללה במלואה בערב הקודם, ולא חיברנו אותה לאופניים אלא רק דקות לפני תחילת הרכיבה. הסרנו את מושב הילדים וסלסלה קטנה מהכידון, ניפחנו את הצמיגים ללחץ המומלץ (40 PSI) ושימנו היטב את השרשרת, המעביר האחורי וגלגלי השיניים.

     

     (צילום: פז בר) (צילום: פז בר)
    (צילום: פז בר)

     

    מסלול הרכיבה החל מתל ברוך צפון, משם ירדנו בנתיבי האופניים לפארק הירקון, וברכיבה נעימה מאד דרך הפארק לנמל תל אביב. הקצב התייצב על כ-25 קמ"ש (שיא המהירות עם תגבור חשמלי) כשאנו בהילוך השישי מתוך שבעה. מעניין לציין שעם הצטברות הק"מ, המנוע החשמלי הופך לכמעט "שקוף" והתחושה היא כאילו צימחת שרירי רגליים של סוס עבודה. המעביר נשאר כמעט כל הזמן בהילוך שישי, הקצב מהיר למדי ואין צורך להוריד הילוכים בעליה או במישור, בזינוק מהמקום או בכלל. 

     

    משפך הירקון הדרמנו לאורך החוף עד ליפו, ומשם לרחובותיה המעשנים. ומכיוון שזה לא תענוג גדול לרכוב בין מכוניות ואוטובוסים, ניסינו לרכוב כמה שיותר על המדרכות. העניין הוא שאם אין שיפוע מסודר שאפשר לעלות עמו ולרדת, אתם עשויים לפגוש במשקל הכביר של זוג האופניים כל אימת שתנסו להרים אותם, או סתם להרים גלגל כדי לעלות ברכיבה על המדרכה. ולא, תגבור המנוע כאן לא עוזר. המשקל הזה הופך את ה-A2B בפירוש לזוג שלא רוכשים אלא אם לא צריך לשאת.

     

    בהזדמנות זו של רכיבה בעיר ומספר פגישות, תגלו גם שאתם לא מוכנים להשאיר אותם ברחוב. גם נעולים. כך שתיאלצו לגייס את כל מאגרי הנחמדות שלכם כדי לשכנע את איש הביטחון בבניין המשרדים שייאות לאפשר להניח את האופניים בלובי, תהיו חייבים לטפס איתם בגרם מדרגות צר כי אין מקום לאבטח אותם, ועוד כיוצא באלה. די עינוי.

     

    בדרך חזרה על הטיילת, ההרגשה היא של רכיבה על אוטוסטרדה. מד הטעינה החל בשלב זה לאבד גובה במהירות. בתחילה ירד לשלושת רבעי, בהמשך לשני שליש, ומשם החלה צניחה מהירה יותר. ב-26 ק"מ נשארתי כבר עם שליש סוללה בלבד, וב-33 ק"מ קרצו לי רק שני קווים מהצג הדיגיטאלי. וארוכה עדיין הדרך הביתה.

     

    קטע הרכיבה האחרון של היום החזיר אותי מזרחה דרך פארק הירקון, ומש הביתה. לשמחתי, המצבר החזיק מעמד ופרק את המטען האחרון שלו ב-40.8 ק"מ בדיוק, ממש מול האינטרקום של הבניין שלי. אז ל-70 ק"מ לא ממש הגענו, אלא לקצת יותר מ-50% מהמוצהר. מחד זה מאכזב, מאידך היינו על מצב התגבור החזק ביותר. בכל מקרה, כדאי להכניס את ההצהרות לפרופורציה.

     

     (צילום: פז בר) (צילום: פז בר)
    (צילום: פז בר)

     

    לסיום, חובה להזכיר שוב כי לצד העניין העצום שה-A2B מייצרים, אי אפשר שלא להתאכזב מרמת האיבזור: מעצורים, מעביר הילוכים, המזלג הקדמי, פשוט לא הולמים את תג המחיר האדיר של האופניים האלה. אי אפשר "להפיל" את הכל על המנוע החשמלי והסוללה. במחיר זה צריך לקבל אבזור מהקצה העליון, ולא התחתון של הסקאלה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פז בר
    A2B - אפשר גם עם כסא
    צילום: פז בר
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים