שתף קטע נבחר

למה קוראים לו דיקטטור? החטאים של ארדואן

ארדואן צודק, הוא לא רודן קלאסי: את ארצו הפך למעצמה, את חיי הטורקים שיפר מאוד, ובמדינה הוא עדיין המנהיג האהוד ביותר. אבל הוא גם כולא יותר עיתונאים מאיראן, רוצה למנוע הפלות "כי זה רצח", מגביל אלכוהול וקיווה לקבוע שניאוף הוא פשע. עכשיו הוא רוצה לכופף את החוקה, ולהישאר המנהיג עוד שנים - כנשיא

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הביע אתמול (יום א') תדהמה מטענות המפגינים נגד ממשלתו, לפיהן הוא דיקטטור של ממש. "אם המפגינים קוראים למישהו ששירת את העם 'דיקטטור', אין לי מה לומר", אמר ארדואן, "דאגתי היחידה הייתה לשרת את ארצי".

 

עוד חדשות מהעולם :

 

האמת אינה נמצאת בצד אחד. יש טעם בדבריו של ארדואן: ראש ממשלת טורקיה בעשור האחרון אכן אינו עריץ טיפוסי, ומבחינת ההגדרה היבשה - אינו רודן כלל. הוא נבחר לראשות הממשלה שלוש פעמים בבחירות דמוקרטיות, וגם כיום - בשיאן של ההפגנות נגדו ברחוב הטורקי - הוא עדיין המנהיג האהוד ביותר בטורקיה וזוכה לתמיכה רחבה מאוד מהעם, שמבטיחה יציבות לממשלתו ולמפלגת השלטון שלה. ארדואן גם אינו מנהיג העושה רק לביתו: הוא קידם את טורקיה משמעותית מבחינה כלכלית, ובימי כהונתו השתפרה משמעותית איכות החיים בטורקיה.

 

כרזה המשבחת את ארדואן ש"ניצח" את נתניהו ב"קרב המרמרה", אנקרה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
כרזה המשבחת את ארדואן ש"ניצח" את נתניהו ב"קרב המרמרה", אנקרה(צילום: EPA)
 

אלא שלצד הרפורמות המודרניות והמערביות שהנהיג ארדואן, הוא ביצע גם שורה ארוכה מאוד של צעדים שהידקו את אחיזת מפלגתו בשלטון ויקשו מאוד את הפלתה בשנים הקרובות, וצעדים אחרים שהשיבו - וכנראה ישיבו עוד ביתר שאת - את אורח החיים האיסלאמי הדתי לחיי היום-יום של טורקיה החילונית. חלק גדול מהצעדים האלה יכולים לזכות לכותרת "כשר, אבל מסריח" - הם נעשו כחוק, ופעמים קרובות אפילו תירוץ כמעט-משכנע נמצא להם (החזרת כיסוי הראש לתלמידות בבתי הספר נעשתה לדברי ארדואן "כדי לבטל את התלבושת האחידה" ולאפשר חופש ביטוי). אבל מה שמדאיג את מתנגדיו של ארדואן, הוא המטרה ארוכת הטווח שלהם. הנה כמה מהמהלכים המפוקפקים ביותר של ראש הממשלה הטורקי בשנים האחרונות.

 

רוצה לשנות את החוק ולהפוך לנשיא

הפעם האחרונה שבה נבחר ארדואן לראשות הממשלה הייתה בשנת 2011, וכהונתו הנוכחית - השלישית במספר - אמורה להסתיים בשנת 2015. לפי חוקת טורקיה, ראש ממשלה אינו יכול להיבחר לתפקיד יותר משלוש פעמים, ולפיכך ארדואן שהפך בשנים האחרון למנהיג הכי חזק שידעה טורקיה זה עשרות שנים אמור להיפרד בקרוב מעמדת ההשפעה הבכירה ביותר בפוליטיקה הטורקית.

 

אלא שבשנה שעברה החלו במפלגת השלטון של ארדואן לקדם מהלך שיוכל לאפשר לו להוביל את המדינה עוד שנים רבות, ובמסגרתו המערכת הפוליטית הטורקית תהפוך למערכת נשיאותית כמו בצרפת, כלומר שהנשיא יהיה בפועל האיש החזק ביותר, זה המנהל את ענייני הממשלה ומתווה את המדיניות, במקום לשמש עוד דמות ייצוגית בעיקרה כפי שהיה עד כה.

 

נשיא טורקיה עבדאללה גול עם מנהיג איראן. ארדואן על אותו כיסא? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
נשיא טורקיה עבדאללה גול עם מנהיג איראן. ארדואן על אותו כיסא?(צילום: רויטרס)

 

בטורקיה דיווחו אז כי ארדואן עשוי להודיע על פרישתו מראשות הממשלה לפני הבחירות לנשיאות ב-2014, כלומר שנה אחת לפני המועד שבו היה צריך לסיים את כהונתו, ואז לרוץ לתפקיד הנשיא, שכאמור יהפוך לתפקיד החשוב ביותר בטורקיה ויאפשר לו להמשיך לנהל את המדינה עוד שנים רבות. ארדואן עצמו אמר בעבר על השינויים העתידיים במערכת השלטונית: "יהיה לנו נשיא שנבחר על-ידי העם, לא כזה שנבחר על-ידי הפרלמנט. נשיא שנבחר בדרך חזקה כזו ישנה את המערכת הדו-ראשית הקיימת למעשה כיום למערכת שיש לה ראש אחד".

 

כולא עיתונאים יותר מאיראן, סין ואריתראה

כשהעולם מדבר על דיכוי של חופש הביטוי, על תקשורת מגויסת ועל רדיפת עיתונאים, מקובל להזכיר את סין או את איראן, ודווקא טורקיה - אולי בגלל הדימוי המערבי שלה כמדינה מפותחת - אינה "זוכה" לכותרות. אבל רק באוקטובר האחרון האשים ארגון CPJ, ארגון בכיר העוקב אחרי החופש הניתן לכלי תקשורת ברחבי העולם, את ממשלתו של ארדואן כי היא מנהלת בשנים האחרונות את אחד ממבצעי הדיכוי הגדולים ביותר בעולם נגד חופש הביטוי, וכולאת יותר עיתונאים מאשר איראן, סין ואריתראה.

 

הארגון פרסם דו"ח נוקב, המצטרף לביקורת הגדולה מצד האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם על מעצרים של המוני עיתונאים בטורקיה. לפי אותו מסמך, רוב העיתונאים הנעצרים על-ידי המדינה נשארים במעצר לאורך כל הטיפול בתיקיהם. שני שלישים מהעיתונאים שעוצרת טורקיה, כך נטען, כותבים על אזור דרום-מזרח המדינה שבו יש רוב כורדי, ושבו מנהלת ממשלת טורקיה זה שנים מלחמת דמים נגד מורדי הארגון הבדלני PKK.

 

מפגינים ואש באיסטנבול. ואיפה לא מדווחים? בטלוויזיה הטורקית (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מפגינים ואש באיסטנבול. ואיפה לא מדווחים? בטלוויזיה הטורקית(צילום: AFP)

 

הארגון הזכיר בדו"ח את הזלזול הפומבי שמפגין ארדואן באופן אישי כלפי עיתונאים, את השימוש בלחץ כאמצעי לעידוד צנזורה עצמית ואת פתיחתם של אלפי תיקים פליליים נגד עיתונאים באישומים של "השמצת הטורקיוּת". ממשלתו של ארדואן טוענת כי רוב העצורים מוחזקים בשל פשעים חמורים כמו חברות בארגון טרור חמוש, וכי אין להם שום קשר לעיתונות. "חופש הביטוי של התקשורת בטורקיה הגיע לנקודת משבר", נכתב בדו"ח בן 50 העמודים. "ארגון CPJ גילה חוקים מדכאים מאוד, הליך פלילי הנותן יתרון גדול למדינה וטון חריף נגד העיתונות שנקבע ברמות הממשלה הגבוהות ביותר".

 

יצוין כי גם במהלך גל המחאה הנוכחי רבים הם הדיווחים של אזרחים טורקים, לפיהם התקשורת הממלכתית נמנעת כמעט כליל מדיווח על המהומות ומסתירה מידע על המתרחש באמת ברחובות ועל ממדי ההרס ומספרי הנפגעים. גולשת טורקית כתבה אתמול באחת הרשתות החברתיות כי בזמן שבעולם שידרו תמונות אלימות מחוצות הערים בטורקיה, ערוץ מקומי העדיף לשדר סרט טבע על פינגווינים.

 

הפלה זה רצח, להפסיק גם ניתוחים קיסריים

אשתקד עורר ארדואן סערה כשהודיע כי ממשלתו מכינה הצעת חוק בנוגע להפלות, שאותן כינה "רצח", וכי היא מתכוונת לדאוג לאישורה. ממש בסמוך לאותה הכרזה הוא נשא נאום משולהב שבו תקף את הלידות בעזרת ניתוח קיסרי, ואמר כי מדובר במזימות "סודיות" שנועדו לעכב את הצמיחה הכלכלית של טורקיה.

 

ארדואן מעוניין שטורקיה, מדינה מוסלמית בעיקרה שבה חיים כ-75 מיליון בני אדם, תהיה בין עשר הכלכלות הגדולות בעולם ב-2023, כשלהיווסדה של הרפובליקה הטורקית ימלאו 100 שנה. במהלך העשור הראשון לשלטונו בטורקיה גדלה פי שלושה ההכנסה לנפש במדינה. במשך שנים ניסה ארדואן הדתי לקדם מצב שבו לכל משפחה יהיו שלושה ילדים לפחות, ובשנה שעברה אף הפריע לראש ממשלת פינלנד במהלך מסיבת עיתונאים באנקרה, ואמר כי גם לפינים צריכים להיות שלושה ילדים לפחות בכל משפחה. בביקור בקזחסטן מעט מאוחר יותר נראה שארדואן אינו דוגל עוד ב"שילוש הקדוש": הוא אמר לראש הממשלה הקזחי כי לכל אחד מאזרחיו צריכים להיות חמישה ילדים לפחות.

 

אלפי מפגינות טורקיות יצאו למחות נגד "חוק ההפלות" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אלפי מפגינות טורקיות יצאו למחות נגד "חוק ההפלות"(צילום: AFP)

 

על הניתוחים הקיסריים אמר ארדואן כי אלה ניתוחים שנועדו להפחית את הגידול באוכלוסייה בלבד, משום שנשים שבוחרות בניתוח קיסרי אינן יכולות ללדת יותר משני ילדים. בעקבות הצהרות ארדואן הודיע שר הבריאות של טורקיה על תוכניות להעניש בתי חולים המבצעים ניתוחים קיסריים שלא לצורך, וכינה אותם "לא טבעיים".

 

למען ההגינות חשוב לציין שבטורקיה אכן יש שיעור גבוה של לידות בניתוח קיסרי - יותר מ-40% מהלידות בטורקיה ב-2009 נעשו באופן זה לפי נתונים של ה-OECD. מבין מדינות ה-OECD, רק בברזיל ובסין יש שיעור גבוה יותר של לידות בניתוח קיסרי. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על שיעור של 15%. בטורקיה יש גם השיעור הגבוה ביותר של תמותת תינוקות ב-OECD.

 

הפלות בטורקיה חוקיות מאז 1983, ולנשים מותר להפיל את העובר עד לשבוע העשירי להיריון. בשנת 2008 היה שיעור ההפלות בטורקיה 14.8 לכל 1,000 נשים, וטורקיה עדיין נמצאת הרחק מאחור בנושא זה לעומת הממוצע העולמי שעומד על 28 לכל 1,000 נשים ולעומת זה האירופי - 27 לכל 1,000 נשים. בעקבות יוזמת ארדואן נגד הפלות וניתוחים קיסריים יצאו אלפי נשים טורקיות להפגנה גדולה ברחובות איסטנבול. הן נשאו שלטים שעליהם נכתב "הגוף שלי, הבחירה שלי", וצעקו קריאות בגנות הממשלה.

 

חיסול כוחו של הצבא, שומר החילוניות

אחת המגמות המדאיגות ביותר מבחינת החילונים בטורקיה, היא המאבק העיקש של ארדואן בצבא טורקיה ומה שנראה כניצחונו של ראש הממשלה על פני הממסד הוותיק הצבאי. בטורקיה הצבא אינו רק כוח הגנה מפני איומים שבחוץ, אלא גוף בעל דריסת רגל משמעותית גם

בפוליטיקה הפנימית. מאז הקמת טורקיה המודרנית והחילונית על-ידי מוסטפה כמאל אתאטורק ב-1923, שבה הורחק האיסלאם הדתי מחיי היום-יום, נחשב הצבא לשומר החילוניות של טורקיה, לגוף העומד על המשמר ומונע מכוחות כמו מפלגתו השמרנית של ארדואן להפוך את טורקיה למדינה דתית.

 

אלא שבשנים האחרונות הגישו הרשויות בטורקיה כתבי אישום נגד מאות רבות של קצינים בכירים בצבא טורקיה באשמת תכנון הפיכות ומזימות להפיל את הממשלה האזרחית של ארדואן, והם נשלחו לתקופות מאסר ארוכות שהחלישו מאוד את כוחו הפוליטי של הצבא. יצוין כי בשנים עברו היו מעורבים קצינים בצבא טורקיה בכמה הפיכות במדינה, אולם מתנגדי ארדואן סבורים כי ברוב המקרים שבהם נשלחו בשנים האחרונות קציני צבא לכלא - מדובר ברדיפה ותו לא מצד ממשלתו של "העריץ".

 

ממשלתו של ארדואן שיבחה בספטמבר האחרון את הרשעתם של 326 קצינים בתכנון הפיכה, והדגישה כי מדובר בשבירת המסורת של חסינות מפני העמדה לדין וצעידה לעבר דמוקרטיה רחבה יותר. ארדואן עצמו אמר כי הוא מקווה שההכרעה במשפט ההוא היא "רק" אחת מני רבות שעוד יבואו.

 

כיסוי ראש לנשים, הגבלת אלכוהול, בגידה=פשע

בשנים האחרונות קידם ארדואן כמה וכמה מהלכים שישיבו את האיסלאם למקום מרכזי ובולט למראה בחיי היום-יום של הטורקים, צעדים שהגבירו את חשש מתנגדיו שאיום נשקף לחילוניותה של טורקיה. ב-2012 ביטלה הממשלה של ארדואן את החוק שאסר על תלמידות ללבוש כיסויי ראש בבתי ספר המספקים חינוך דתי, וקבעה שגם בבתי ספר שאינם דתיים יורשו תלמידות ללבוש כיסויי ראש בשיעורי קוראן. מפלגתו של ארדואן גם קידמה במהלך העשור הראשון לשלטונה רפורמה במערכת החינוך שהגדילה את תפקידם של בתי הספר הדתיים, וארדואן עצמו אמר שמטרתו לגדל "צעירים טורקים דתיים".

 

ארדואן עצמו הכחיש בעבר כי הוא מנסה לקדם אג'נדה איסלאמית, אבל במחזה סמלי הוא התייצב באוקטובר אשתקד בארמון הנשיאות לצד מפקד צבא טורקיה, כשלידם נשותיהם מכוסות הראש של ארדואן ושל הנשיא עבדוללה גול. בעבר, מחזה שכזה לא יכול היה לעלות על הדעת. "זה ייגמר בצ'אדורים", נכתב אז במחאה בעיתון הטורקי החילוני "קומהורייט". צ'אדור הוא בגד שבאמצעותו מכסות נשים מוסלמיות את ראשן ואת גופן בצאתן מהבית, במיוחד באיראן.

 

ארדואן רוצה הרבה-הרבה תינוקות. עם רעייתו מכוסת הראש (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ארדואן רוצה הרבה-הרבה תינוקות. עם רעייתו מכוסת הראש(צילום: AFP)

 

בשבוע שעבר הציגה ממשלתו של ארדואן חוק חדש האוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים מ-10 בלילה ועד 6 בבוקר, וכן אוסר על מסעדות ליד בתי ספר ומסגדים למכור אלכוהול. ארדואן עצמו טען כי מאחורי הצעד אין שום מניע איסלאמי וכי המטרה היא להגן על הנוער מפני סכנות האלכוהול והשכרות, אולם מתנגדיו טוענים שמטרתו היא לקדם ערכים איסלאמיים, שהרי באיסלאם אסורה שתיית אלכוהול. אגב, בטורקיה מדווחים כי במהלך ההפגנות בימים האחרונים יוצאים מדי לילה מפגינים לרחובות עם פחיות בירה בשעות הלילה, כצעד של התרסה בפני כוחות הביטחון.

 

כשארדואן היה ראש העיר איסטנבול בשנות ה-90, הוא אסר בעצמו מכירת משקאות אלכוהוליים בבתי קפה. עם בחירתו לראש הממשלה לפני קצת יותר מעשור ניסתה ממשלתו לקדם גם חוק ההופך בגידה לפשע, אולם לחץ מצד האיחוד האירופי שאליו ניסתה טורקיה להתקבל גרם לו

לחזור בו מכך. בכלל, דומה שככל שחלום הקבלה לאיחוד האירופי הולך ומתרחק מטורקיה (מועמדותה של טורקיה לקבלה לאיחוד אינה מקודמת משמעותית זה שנים) נדמה שארדואן מהסס פחות ופחות לנקוט צעדים המקרבים את ארצו אל האיסלאם הדתי ולשמרנות.

 

לאחרונה אמר ארדואן כי טורקיה צריכה לשקול להחזיר את עונש המוות, שבוטל לפני כעשר שנים במסגרת רפורמות שנועדו לקרב את טורקיה לחברות באיחוד. דבריו נאמרו במסגרת התייחסות להתגברות פיגועי הטרור מצד מורדים כורדים: "אל מול מקרי מוות ומעשי רצח, אם יש צורך, צריך גם לדון באפשרות להחזיר את עונש המוות". טורקיה ביטלה את עונש המוות סופית בשנת 2004, על רקע רגיעה יחסית בסכסוך עם המורדים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
ארדואן. ממשיך להכחיש: "המניע למעשיי לא איסלאמיסטי"
צילום: רויטרס
מומלצים