קיצוצים: מילואימניקים לא יעשו תעסוקה מבצעית

המלחמה בין האוצר לבין משרד הביטחון וצה"ל על הקיצוץ בתקציב מגיעה לשטח: בתום ישיבת פורום מטכ"ל, שעסקה בקיצוץ בתקציב הביטחון לשנה הקרובה, הודיע היום (ב') הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ על שורה של צעדים שיורגשו כבר בתקופה הקרובה. המשמעותי ביותר מתייחס לביטול כלל התעסוקות המבצעיות של גדודי המילואים בשנה הנוכחית. כבר עתה בוטל מיידית זימונם של ארבעה גדודי מילואים שזומנו לשבועיים הקרובים ועד סוף השנה תבוטל תעסוקה מבצעת לכ-70 מסגרות גדודיות נוספות.

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

חיילי מילואים אחרי מבצע "עמוד ענן"(צילום: Gettyimages)

לטענת הצבא, בכך צפויים להיחסך מאות מיליוני שקלים, מאחר שעלות שנתית של תקופת מילואים לגדוד נעה בין 40 ל-70 מיליון שקל (אימון, תעסוקה והצטיידות). את החסר צפויים למלא גדודים סדירים שנחשבים "זולים", בגלל חסכון התשלום עבור ימי המילואים. מהלך שכזה עשוי לפגוע בכמות האימונים של הגדודים הסדירים.

הקרב על תקציב הביטחון - כתבות נוספות ב-ynet:

• מערכת הביטחון ב"בליץ" על השרים נגד הקיצוץ
• הקבינט אישר: הקיצוץ בביטחון ימותן - 3 מיליארד
• נפתלי בנט: גם תקציב הביטחון צריך לשאת בנטל
  

בנוסף, מלבד חטיבות מילואים בדרג המתמרן, בהן שריון וחי"ר, יתר חטיבות המילואים יבצעו כשירות בסיסית בלבד, וכתוצאה מכך ירודדו האימונים של פיקוד העורף, חיל ההנדסה והתותחנים. צפויה ירידה וצמצומים גם באירועים יחידתיים וצמצום בפעילויות רווחה וחינוך.

אימון מילואים בגולן בפברואר האחרון(צילום: דובר צה"ל)

ייתכן שמדובר רק בצעדים ראשונים של תהליך. בטווח הארוך צפוי צה"ל לסגור חטיבות מילואים ממערך היבשה, וייתכן שגם טייסות ישנות יאוחדו. לפני הקיצוץ תכנן צה"ל לבטל 4,000 תקני אנשי קבע ולהוסיף 1,000 תקנים בתפקידים טכנולוגיים, מודיעיניים והגנה אווירית. כעת, בגלל הקיצוץ, צפויים להתבטל כאלף תקנים נוספים מעבר למתוכנן.

מרגע הקיצוץ: תחזיות שחורות של משרד הביטחון

משרד האוצר הציע אמנם לקצץ ארבעה מיליארד שקלים מתקציב הביטחון, אבל בסופו של דבר הוחלט על קיצוץ של שלושה מיליארד שקלים. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון השמיע בשבוע שעבר, עוד לפני ההחלטה הדרמטית על ביטול התעסוקות המבצעיות, תחזית שחורה לגבי עתיד האימונים הצבאיים.

גם הבוקר בוועדת חוץ וביטחון הוא מתח ביקורת על הקיצוץ: "הצבא צריך תוכניות לטווח ארוך, וברגע שאין תוכנית רב שנתית - אנחנו בבעיה. בדיונים על התקציב היה ברור גם לי שמערכת הביטחון צריכה לשאת בנטל הגרעון, אבל צריך לעשות זאת עם שכל ועם תוכנית רב שנתית. כרגע המצב משברי. כדי לצלוח את 2014-2013 אנו נאלצים לחתוך בימי מילואים, להוריד באימונים ובתעסוקה המבצעית של המילואים, וכפועל יוצא להעמיס על הסדיר. אנו נערכים לשנה קשה מאוד ב-2014".

יעלון התייחס גם לביקורת הציבורית סביב הפנסיות שלהן זוכים מרשתי קבע: "בנושא הפנסיה יש לא מעט אגדות אורבאניות. כל מי שמתגייס לקבע מאז היותי רמטכ"ל מתגייס לפנסיה צוברת. אבל יש אנשים שעדיין עובדים לפי פנסיה תקציבית, ולכן יש כאן דור מעבר שעלינו לדעת לחיות איתו.

"צריך להיות ברור שמהנדס בצה"ל משרת ולא עובד. הוא עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה בלי חשבון ובלי שעות נוספות. אין שום מקום שבו אתה עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה. בשנתיים האחרונות המשרתים והגמלאים נפגעו בצורה רצינית. יש לנו לא מעט משרתים בקבע שמקבלים השלמת הכנסה. והפנסיה שלהם לא גבוהה. זה הרוב המכריע. לא כולם מגיעים לדרגות בכירות. לכן ההתנפלות הזו מיותרת".

צה"ל הציג לשרים: כך חסכנו

לפני כשבועיים, לפני ההחלטה על הקיצוץ, הציגו גורמים בצה"ל לשרים בממשלה שורה של נתונים שאמורים היו לשכנע את מקבלי ההחלטות למתן את הקיצוץ. כך למשל הם טענו שמתוך תקציב הביטחון (52.5 מיליארד שקל) מהווה חלקו של צה"ל רק 40%,

זאת לעומת 11% שמשולמים לגימלאות, 8% למסים ולמשפחות ו-1% למעבר בסיסי צה"ל דרומה ועוד.

אותם גורמים הדגישו שלאור צמצום האיום הקונבנציונלי הקלאסי (בדמות מלחמה בין שני צבאות סדירים), הוחלט בצה"ל מסגרות שלמות ובמקומן להצטייד במערכות אש מתוחכמות ויקרות, ברקטות מדויקות ארוכות טווח ובמערך מודיעין עם מערכות מתקדמות. על פי אגף התכנון, הקיצוץ יתבטא בהקטנת ההוצאות על התעצמות, קיום ואחזקה , מוכנות, אימונים ותעסוקות מבצעיות.

החישובים הצה"ליים השוו בין היתר גם בנושא השכר. לפי נתוני הצבא, במשטרה מוציאים עשרות אחוזים יותר על שכר לעומת. בצבא, נטען, השכר הממוצע לאנשי הקבע הוא 12,200 שקל בחודש לעומת כ-14 אלף שקל במגזר הציבורי, 29 אלף שקל בנמלים, 22 אלף שקל בחברת החשמל ו-20 אלף שקל בממוצע במשרד הביטחון.