שתף קטע נבחר

צילום: AP, EPA, AFP

החלום האמריקני: מהומות באיראן כמו ב-2009

סנקציות בינלאומיות לצד דיפלומטיה עדיין לא עצרו את תוכנית הגרעין האיראנית ובממשל אובמה תולים תקוות בבחירות הקרובות לנשיאות איראן - מהומות כמו לפני ארבע שנים יאפשרו להם לכפר על אי התערבותם ב-2009 ואולי להפיל את המשטר

הממשל האמריקני רוצה כבר להיות אחרי הבחירות לנשיאות איראן שייערכו ב-14 בחודש ויש לו סיבה טובה - הוא רוצה לעבור אולי לשלב הבא מבלי שיצטייר כמי שהתערב בפוליטיקה פנימית ערב בחירות ופגע בכוחות המתונים יותר ברפובליקה האיסלאמית. זהותו של האיש שיישב על כסאו של מחמוד אחמדינג'אד כנשיא איראן פחות חשובה לאמריקנים, שכן את ההחלטה הגורלית על עתיד פרויקט הגרעין יקבל המנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי - ובוושינגטון מאמינים שהוא עדיין לא קיבל החלטה בנושא, דבר שיתקבל כנראה רק מתוך שיקולי הישרדות המשטר.

 

חגיגת "דמוקרטיה": מדריך לבחירות באיראן

נשיא איראן הבא? מר גרעין מעדיף נשים במטבח

 

עוד חדשות בעולם :

גירל פאוור: התשובה הנשית של אובמה לשמרנים

בוב בן 105 ועדיין נוהג ברכב: "לא מרגיש זקן"

ארה"ב: קיבלה הצעת נישואים - ונהרגה בתאונה

 

ארצות הברית רוצה שהאיראנים יילכו לקלפיות בהמוניהם ואחרי שיתברר להם שהתוצאות זוייפו שוב, כמו ב-2009, הם ייצאו להפגין ברחובות בהמוניהם. בממשלו של ברק אובמה לא ירצו להחמיץ עוד הזדמנות אחרי הפספוס הקולוסלי שלהם במהלך המחאה הירוקה ששטפה את איראן בעקבות זיוף תוצאות הבחירות לפני ארבע שנים. אז הסתיימה המחאה בדיכוי אכזרי ביותר מצד הרשויות והפעם, להבדיל מבחירות 2009, האיראנים הרבה יותר עניים ומיואשים בגלל הסנקציות הקשות שהוטלו על ארצם ויש להם הרבה פחות מה להפסיד. הפעם לא מדובר בחופש שלהם, אלא ממש בצורך קיומי.

 

ארה"ב תנסה לסייע בהעברת מידע למפגינים. המחאה הירוקה ב-2009 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ארה"ב תנסה לסייע בהעברת מידע למפגינים. המחאה הירוקה ב-2009(צילום: AFP)

 

אבל כדי להגיע לשידור חוזר של מאורעות 2009, האמריקנים רוצים שהאיראנים יידעו מה קורה ושיוכלו בזמן אמת להחליף ביניהם מידע והודעות על התכנסויות והפגנות מחאה, דבר שהשלטונות בטהרן מנסים בדיוק למנוע.

 

מלחמה אלקטרונית וחנק כלכלי

ארה"ב פועלת לספק לציבור האיראני מטריה אווירית אלקטרונית כדי שיקבל מידע אמיתי על המצב ויוכל להתארגן להפגנות באמצעות הרשתות החברתיות.

אחת המטרות העיקריות הן לשבש את ניסיונות משטר האייתללות לחסום את האינטרנט ואת השיחות בטלפונים הסלולריים עד ליום הבחירות ואחריהן. מלחמה אלקטרונית זו מבוצעת באמצעות רשת שידורי הרדיו והטלוויזיה "קול אמריקה", בעלת המשדרים חזקים, ובאמצעות היכולת לספק מטריה אינטרנטית בשמי איראן על ידי סוכנויות הביון האמריקניות.

 

ארה"ב הצליחה לבודד את איראן מהמערכת הפיננסית הבינלאומית. יצוא הנפט מאיראן ירד ב-50 אחוזים וחברות זרות מתרחקות מהרפובליקה האיסלאמית מחשש שיוכנסו לרשימה השחורה של וושינגטון. חגורת החנק מתהדקת ואיראן אינה מסוגלת לגבות אפילו תשלומים עבור סחורות שכבר סופקו על ידה.


לא הצליח לבטל את תוכנית הגרעין האיראנית. אובמה (צילום: AP) (צילום: AP)
לא הצליח לבטל את תוכנית הגרעין האיראנית. אובמה(צילום: AP)

 

הרשימה השחורה של החרם האמריקני על איראן כוללת נכון להיום 22 אישים, 54 יישויות וכ-200 מטוסים ואוניות. ביולי הקרוב תהיה החרפה נוספת ובין השאר תיבלם היכולת של איראן לבצע עסקות תמורת זהב - בעיקר עם טורקיה.

 

וושינגטון: "לא לוקחים צד בבחירות באיראן"

העמדה האמריקנית היא שהאיראנים לא מרכיבים פצצת אטום ושמרגע שיתחילו לפעול בכיוון זה הדבר ייקח להם לפחות שנה. אולם, האסטרטגיה של הטלת סנקציות מצד אחד ודיפלומטיה מצד שני לא קידמה את ארה"ב לעבר היעד של ביטול תוכנית הגרעין האיראנית.

 

חמישה סבבי שיחות משא ומתן בין שש המעצמות לבין איראן הסתיימו בכמעט לא כלום. בפגישה האחרונה באלמטי שבקזחסטן נרשמה תזוזה קלה כשהאיראנים הסכימו לפשרה שבה הם ייתנו מעט, אבל יקבלו הרבה בדמות של הקלת הסנקציות עליהם. הייתה זו הפעם הראשונה שבה האיראנים הודו בפומבי שהסנקציות קשות ומתחילות להשפיע על השיקולים שלהם. כך אמרה תת מזכיר המדינה האמריקני למדיניות וונדי שרמן, שמייצגת את ארה"ב בשיחות הגרעין.

 

"אנחנו עוקבים מקרוב אחרי הבחירות הקרובות. אנחנו לא לוקחים צד בבחירות, אבל הרצון והשאיפה של העם האיראני זה בחירות חופשיות, הוגנות ושקופות. אין לנו אשליות בקשר למשטר", הסבירה שרמן במהלך שימוע בבית הנבחרים לפני שבועיים. האמריקנים חושבים שזה לא ישנה מי ינצח בבחירות. יש רק אדם אחד שמקבל את ההחלטות בכל הקשור לתוכנית הגרעין וזהו המנהיג העליון והוא יישאר המנהיג העליון אחרי הבחירות לנשיאות ב-14 ביוני.


גם הוא מאמין שכישלון דיפלומטי יוביל לפעולה אמריקנית? חמינאי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
גם הוא מאמין שכישלון דיפלומטי יוביל לפעולה אמריקנית? חמינאי(צילום: AFP)

  

"אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה ולכן איננו יודעים איזו השפעה תהיה לבחירות על ההחלטה שלו (של חמינאי) בנושא הגרעין. מה יגרום למנהיג העליון לקבל את ההחלטה? שילוב של סנקציות בינלאומיות קשות מאוד והחלטה שלו שהסכנה שהוא לא ישרוד גדולה מדי".

 

פשיטת הרגל של "כל האופציות על השולחן"

שרמן הצהירה ש"אנחנו עומדים כתף אל כתף עם ישראל, והביטחון של ישראל חשוב לנו כמו הביטחון שלנו". גם דניס רוס, שהיה יועץ של אובמה למזרח התיכון ולנושא הגרעין האיראני, הצהיר במשך תקופה ממושכת לאחר עזיבתו את הבית הלבן שהוא מאמין כי אובמה יורה לתקוף באיראן אם האסטרטגיה של סנקציות ודיפלומטיה תיכשל. אולם, בימים האחרונים החריף רוס את הטון שלו וקבע שגם חמינאי צריך להאמין שאם הדיפלומטיה תיכשל, אובמה יפעיל כוח.

 

המנטרה לפיה "כל האופציות על השולחן" פשטה רגל. חמינאי רואה כיצד ארה"ב "מתקפלת" מעיראק ואפגניסטן ומריח חולשה. בממשל בוושינגטון מבינים את זה וייתכן שהם כבר מאותתים על השלב הבא. אם עד היום הממשל פעל נגד תקיפה ישראלית באיראן (בשיחות מאחורי הקלעים ובהדלפות לתקשורת), בימים האחרונים אפשר להבחין בשינוי וטהרן מקבלת איומים מארה"ב על תקיפה ישראלית.

 

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הזהיר במסיבת עיתונאים שנערכה בוושינגטון ביום שישי האחרון, כששר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה לצדו, ש"כל חודש שעובר, זה נהיה יותר מסוכן. המציאות היא שישראל תעשה את מה שהיא צריכה לעשות כדי להגן על עצמה".

 

 

אפשר לומר שממשל אובמה בונה את התיק למתן לגיטימיות לתקיפה ישראלית באיראן. נושא הלגיטימיות הוא אחת מהשאלות שנידונות בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון וירושלים - מי יתקוף באיראן, ארה"ב או ישראל? ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין והגנרל ג'יימס קרטרייט, סגן ראש המטות המשולבים, כתבו יחד מאמר במגזין "אטלנטיק" ובו התייחסו לסוגיית הגרעין האיראנית וניסו להשיב לשאלה.

 

"התקפה צבאית לא תמחוק את הגרעין האיראני"

הטייסים הבכירים לשעבר, שלשניהם ניסיון עצום בישיבה בפורומים של קבלת החלטות, כתבו ש"התקפה בהובלת ארה"ב עדיפה מבחינת היכולות הצבאיות", אבל ציינו שהתקפה צבאית לא יכולה למחוק את תוכנית הגרעין האיראנית ולא את הידע האנושי שנצבר. ולכן, לדבריהם, היא "צעד טקטי לקראת המטרה האסטרטגית של עצירת פרויקט הגרעין האיראני". עוד הם כתבו ש"אחרי התקפה צבאית חייב להיות משא ומתן ועסקה דיפלומטית כדי למנוע מאיראן לבנות מחדש את היכולות שלה".

 

הגנרלים הישראלי והאמריקני קבעו כי ארה"ב וישראל צריכות לשקול את ההשלכות המדיניות והצבאיות ליום שאחרי התקיפה, כמו למשל את העובדה שתקיפה אמריקנית תגביל את יכולת הממשל בוושינגטון לנהל משא ומתן עם ההנהגה בטהרן.

 

להתקפה ישראלית יש סיכוי טוב יותר לשמר את מעמדה של ארה"ב, אבל התקפה שכזו לא תזכה ללגיטימציה ולתמיכה בינלאומית כמו התקפה אמריקנית והיא עלולה לשבור את משטר הסנקציות הבינלאומיות והפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) באיראן.  ללא המשך משטר סנקציות ביום שאחרי תקיפת מתקני הגרעין, איראן תוכל בתוך כמה שנים לחדש את תוכניתה ולקבור אותה יותר עמוק באדמה כדי להימנע מתקיפה נוספת.

 

על פי ההיגיון של שני הגנרלים, תקיפה אמריקנית עדיפה, אבל שניהם יודעים ש"ישראל לא תבקש מארה"ב להילחם במקומה וארה"ב לא תרצה להיכנס למלחמה יקרה ולא פופולרית נוספת במדינה מוסלמית לבקשת ישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
תומכות של המועמד לנשיאות קאליבאף, ראש העיר טהרן
צילום: EPA
מומלצים