שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אובמה מצדיק הציתות: "אי אפשר 100% פרטיות"
    "איש לא מאזין לטלפון שלכם", הבטיח הנשיא האמריקני לאזרחיו, שנחרדו לגלות השבוע עד כמה הממשל חודר לפעילות שלהם באינטרנט ולפירוט השיחות שלהם. תוכניות סודיות שנחשפו קרוב יותר לאסון התאומים דווקא עוררו פחות מחאה

    או ביטחון מלא, או פרטיות מלאה. זו הברירה שהציב הנשיא ברק אובמה בפני אזרחיו, בתגובתו לגילויי הזעם והתדהמה בארה"ב על חשיפת העובדה ש"האח הגדול" - סוכנויות הביון הלאומיות - עוקב לא רק אחר שיחות הטלפון של האמריקנים, אלא גם אחר התכנים בחשבונות הפרטיים שלהם באינטרנט. "זה מסייע לנו לסכל פיגועים", הוא הסביר אתמול (ו'), אך שכח כנראה כיצד כשכיהן כסנאטור הצביע נגד החוק שמאפשר זאת.

     

    ומה דעתכם? כתבו בפייסבוק שלנו ונפרסם את התגובות הנבחרות

     

    מרגלים אחר האזרחים - דיווחים אחרונים ב-ynet:

    ארה"ב ריגלה אחר מיליונים גם בגוגל ובפייסבוק

    הממשל ריגל אחר טלפונים של מיליוני אזרחים

     

    נוכח הלחץ התקשורתי, נאלץ הנשיא אובמה להגיב לראשונה בקולו על השימוש שעושים גופי הביטחון, בהם סוכנות הביטחון הלאומית (NSA) והבולשת הפדרלית (FBI) ב"חוק הפטריוטיות", שנחקק בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 ומעניק לרשויות סמכויות נרחבות, בין השאר, כדי לצותת לאנשים. "אי אפשר שיהיה ביטחון במאה אחוז, ויחד עם זה מאה אחוז פרטיות ואפס אי נוחות", התעקש הנשיא.

     

    הוא הסביר גם כי תוכניות מסוג זה הן מסווגות, "כיוון שהמטרה שלנו היא למנוע טרור, ואם נודיע על כל צעד שלנו מראש בשער העיתון או בטלוויזיה, אלה שרוצים להזיק לנו יצליחו לעקוף את אמצעי הזהירות שלנו". יש לציין כי אובמה עצמו הצביע ב-2005 נגד הארכת תוקפם של סעיפים בחוק בטענה שזו חדירה לפרטיות, אך הוא שינה את דעתו במהלך ריצתו לנשיאות.

     

    עותק של פקודת השופט להעביר רישומי השיחות ל-NSA (צילום: AP) (צילום: AP)
    עותק של פקודת השופט להעביר רישומי השיחות ל-NSA(צילום: AP)

     

    גורמי ממשל טוענים גם בימים אלה שהתנהלות זו של הממשל הצליחה בכמה מקרים לסכל מעשי טרור, אולם כמעט 12 שנה אחרי פיגוע הטרור החמור ביותר על אדמת ארה"ב - מתקשים אמריקנים רבים להבין את התוכנית הסודית לפלוש לטלפונים ולמרחב הווירטואלי שלהם. הציבור האמריקני תמך בעבר בתוכניות הסודיות, אבל נוכח שהתרעומת שעוררו החשיפות האחרונות של "הגרדיאן" הבריטי, כנראה שאיש לא הבין עד כמה הן התרחבו.

     

    "חוק הפטריוטיות" הוא תיקון לחוקה שנחתם לחוק על ידי הנשיא בוש ב-26 באוקטובר 2001, והוא נועד לספק כלי חוקי לסוכנויות הביון כדי למנוע פיגועי טרור. החוק הגביר את היכולת של רשויות החוק לבצע חיפוש בתקשורת טלפונים ובאימיילים, לשים יד על מידע פיננסי ורפואי, ולהקל על איסוף מידע מודיעיני בתוך ארה"ב על אישים וישויות זרות. כמו כן, החוק הגדיל את הסמכויות של משרד האוצר לווסת העברות פיננסיות, במיוחד של אישים וישויות זרות והגדיל את שיקול הדעת של רשויות החוק וההגירה לעצור ולגרש מהגרים החשודים במעורבות בפעולות הקשורות לטרור. 

     

    כבר ב-2006 נכתב בתקשורת האמריקנית על תוכנית ציתות נרחבת שהממשל שמר תחת סודיות, אולם אז הזיכרונות מאסון התאומים היו כנראה טריים יותר והביקורת שככה במהרה. שלשום חשף העיתון הבריטי כי הסוכנות אספה רישומי שיחות של מיליוני לקוחות של חברת התקשורת "ורייזון", ובהמשך פרסם יחד עם העיתון "וושינגטון פוסט" מסמכים שהודלפו ובהם מידע על השימוש שעושים גופי המודיעין בשרתים של ענקיות אינטרנט, כמו גוגל, פייסבוק, אפל ועוד.

     

    אתמול הוסיף "הגרדיאן" ודיווח כי ממסמכים שהגיעו לידיו עולה כי גם סוכנות הביון הבריטית שמספקת מידע מודיעיני לממשלה בלונדון (GCHQ), אספה מידע על אזרחים תוך שימוש באותה מערכת אמריקנית, שכונתה PRISM, מאז יוני 2010.

     

    אולם בממשל מתעקשים כי התקשורת מגזימה בדיווחיה על מידת הפלישה לפרטיות. אובמה, למשל, הצהיר כי חלק מהרעש בימים האחורנים לא תואם למציאות: "אף אחד לא מאזין לתוכן שיחות הטלפון. התוכנית הזו מפוקחת לא רק על ידי הקונגרס, אלא גם על ידי בית המשפט. בכל הקשור לאינטרנט ומיילים, זה לא קשור לאזרחים אמריקנים ולא למי שחי בארה"ב". הוא חזר והדגיש בפנייתו לאזרחים: "אף אחד לא מאזין לטלפונים שלכם. קהילת המודיעין בוחנת מספרי טלפון ומשך השיחות. היא לא בודקת שמות של אנשים, ולא בודקת את תוכני השיחות".

     

    ככל הנראה, אחת התוכניות שנחשפו קשורה לאגירת מספרי טלפון שמהם בוצעו שיחות לחו"ל

    והמאגר הזה משמש במקרים שבהם סוכנויות הביון עולות על מספר טלפון שממנו מתנהלות שיחות של חשודים בטרור. אז נעשית פנייה נוספת לבית המשפט כדי שיאפשר לבדוק אילו שיחות טלפון נוספות בוצעו מאותו המספר כדי לחשוף מידע על עוד חשודים.

     

    התוכנית השנייה כנראה מאפשרת לסוכנויות NSA ו-FBI לחדור לשרתי מחשבים של חברות האינטרנט הגדולות, לפקח על תנועת מיילים ולאסוף נתונים מחדרי צ'אט, משיחות סקייפ ומסרטונים שהועלו לרשת – בתנאי שהתעורר חשד נגד בעל החשבון ובית המשפט אישר לבצע את המעקב האינטרנטי. "צריך הצדקה ממשית לבקשה מבית המשפט להיכנס למאגר הנתונים של מספר טלפון מסוים", הרגיע ג'רמי באש, שהיה ראש המטה של לאון פאנטה כששימש ראש ה-CIA.

     

    Read this article in English

     


    פורסם לראשונה 08/06/2013 00:08

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים