"חשיפת החשודים - כמו פיגוע ברנוער נוסף"

חשיפת זהות החשודים בביצוע הרצח בברנוער מיקדה את תשומת לב הציבור בפרטי החקירה, הפעלת עד המדינה ומניעי המעשה, אך משפחות ההרוגים הקפידו להתמקד היום (ג') באובדן יקיריהם ובהגדרת הרצח כפשע שנאה. "זו לא נקמה אישית. הנערים נורו רק כי הם היו במועדון", אמרו ל-ynet. "לא משנה איזו נקמה הרוצח ניסה להשיג, בפועל הוא נכנס לחדר שמזוהה עם הקהילה וירה לכל עבר".

הבוקר הותר לפרסום שהמשטרה חושדת כי חגי פליסיאן (23) מפרדס כץ הוא שירה ללא הבחנה במרכז לצעירים מהקהילה הגאה. הסיבה: הוא שמע מקרוב משפחתו - אז קטין - שנפל קורבן לעבירה מינית מצד פעיל מוכר בקהילה הגאה. אותו בכיר שעצור אף הוא היה היעד לנקמה - אך לא נפגע. חברם טרלן חנקישייב (26) היה שותף לפי החשד בפעולה הרצחנית. דמות המפתח הייתה סייען נוסף, הומוסקסואל מוצהר, עד המדינה שהפליל את החשודים.

"בכל מקרה זה היה רצח שנאה", אמרה אילה, אמו של ניר כץ שנהרג במקום. "נקמה אתה נוקם באדם שעשה לך משהו. אם אתה נוקם באנשים שנמצאים במקום ששייכים לקבוצה מסוימת ויורה בהם רק כי הם שייכים לאותה קבוצה ונמצאים באותו מקום, בעיניי זה פשע שנאה לכל דבר ועניין".

טל, אחותו של כץ, הבהירה כי "כל מניע שהמשטרה תמצא לא משנה את האובדן ואת ההתמודדות. מצד שני, חשוב לי שהמשטרה שחקרה הרבה והשקיעה מאמצים ומשאבים במשך כל הזמן הזה, תמצה את החקירה ותאפשר לנו להשאיר את הסיפור הזה מאחורינו".

אלי, אביה של ליז טרובישי, ההרוגה השנייה באירוע, הדגיש כי "לא תהיה חפיפה בעונש בין הנרצחת לרוצח. הבת שלי מתחת לאדמה והרוצח לא יהיה קבור מתחת לאדמה. זו לא הקלה, אולי סגירת מעגל מסוימת. היא הייתה חלום של ילדה, וחלום כזה לא ייפסק לעולם. גם אם הרוצחים יקבלו מאסר עולם, תוריד להם שליש והם יהיו בחוץ. בתי לא תהיה בחוץ אף פעם".

ניצולי הירי: "אין סגירת מעגל, רק מועקה"

את מה שהציבור חווה כסערה תקשורתית ומשטרתית, פצועי הברנוער חווים כחידוש הטראומה. "חשיפת הפרטים היא פיגוע ברנוער שני עבורי", אמר ל-ynet יוני בן ה-24, שנפצע בינוני באותו ערב, "רק שעכשיו מדובר בפיגוע נפשי. בארבע השנים האחרונות ציפיתי שתהיה תחושה של הקלה כשייתפסו הרוצחים,

אבל מאז יש רק עוד ועוד סימני שאלה. למה הרוצחים עשו מה שעשו? האם הם הכירו חלק מהמעורבים ברצח? הבלבול רק גובר והשאלות הפתוחות לא נותנות מנוח. לצערי אין סגירת מעגל אלא רק מועקה".

המדריך חן לנגר, שגם הוא נפצע מהירי באותו ערב, מוסיף: "הימים האחרונים הם מחול שדים. חזרתי לאותו ערב ולימים שלאחריו, אל התמונות ואל המראות שאני לא מסוגל לשכוח. הפרטים שנחשפים מזעזעים אותי. בכל פעם שנחשף פרט חדש אני מוכה בהלם".

החלק המטריד ביותר את לנגר הוא פרסום החשדות לגבי הפעיל בקהילה: "המעורבות של אנשים בתוך הקהילה לא פשוטות עבורי ועבור חבריי. זה אדם שאני מכיר עשר שנים ואני אוהב, מעריך ומעריץ. אני לא מאמין שהוא ידע משהו ולא סיפר. זה אדם שהיה בכל ההלוויות והאזכרות ולכן לא נתפס שהוא היה מעורב ואני לא מאמין בכך".